מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

בגיל צעיר נפגשו, עד היום לא נפרדו – חלק ב'

סבתא מרים בילדותה
מטוס הסופר מיסטר
זהו סיפור חיי סבי וסבתי, על משפחותים, מסעותיהם, חוויותיהם וסיפוריהם המרתקים.

ילדות סבתא וסבא בישראל
 
משפחת קמלגרן
משפחת סבא התחילה במעברה בכפר יונה, באוהלים – ובחורף הכל היה פרוץ.
בתחילת שנות ה 1950, דוד של סבא שהיה בארצות הברית היה שולח לארץ חבילות של בשר לוף, חלב משומר וסוכר. כמו כן שלח חוברות ירחונים וקומיקס:  טרזן, גיבורי מאדים וכו'. היה לסבא חבר חרש אילם וסבא חלק איתו את חווית הצפייה בירחונים ובקומיקסים. אם הוא היה שומר את החוברות עד היום, היה הוא עשיר, מכיוון שכיום כל חוברת אחת כזו שווה כ-20000$.  
לאחר מכן הם מצאו בית ערבי נטוש בכפר סלמה ליד ואד מוסררה (כיום נחל איילון) ועברו לשם ב1951. כשגרו בכפר סלמה סבא רבא עסק בטיפול בבשר, והילדים, היו שומרים שלא יגנבו אותו.  לאחר מכן, סבא רבא עבר לעבוד בסולל בונה והיה מפעיל העגורן הראשון בארץ, העגורנים הראשונים הגיעו לישראל כפיצוי וכספי שילומים על העוול שהנאצים בגרמניה עשו ליהודים.
היה להם בחצר עץ תות ענק וסבא רבא היה עולה עלי ומנענע אותו ואת התותים שנפלו על שמיכות שפרשו זללו. לא אחת הלכו לראות פרחים בוואדי וגם השאירו שם נעליים לאחר ששקעו בבוץ. 
סבא ואריה, אח של סבא שהיה צעיר ממנו, שיחקו בגינה בכפר סלמה. יום אחד, אריה לקח צינור מים בכדי להשקות ירקות שגידלנו לבד, ולהפתעתו הצינור השחור שהיה בידו התחיל לנוע לבד, זה היה נחש שחור, לא ארסי, אוכל עכברים. אריה לא נבהל וזרק את הנחש.
הם עברו לגור בקריית אונו, לדירה מרווחת של חדר וחצי וכך נפרדו מהמשפחה המורחבת, כל אחד עבר למקומות שונים לאחר המגורים המשותפים בכפר סלמה.

בקרית אונו, בגיל 8 , סבא התחיל ללמוד לנגן על חצוצרה השתתף בתזמורת קרית אונו, בתזמורת גדנע , צעדות יום עצמאות, 1 במאי ובעדלאידע במשך שנים רבות. לסבא היה מורה למוסיקה, אהרון אלקלעי, אשר היה קפדן מאוד. לעתים די קרובות משך לילדים לא מוצלחים באוזניים או כינה אותם בשם "ילד פלא מטומטם". בתקופה מסוימת למד אצל יצחק גרציאני ז"ל שהיה אחד המנצחים הגדולים בארץ,  השיעורים היו ביפו ולעתים קרובות סבא היה חוזר באוטובוס (לבד). הוא היה נרדם מרוב עייפות והיו צריכים להעיר אותו בתחנה הסופית שהייתה במעברת כפר אונו.

סבא יוסי מאוד אהב שח ובנערותו היה אלוף הילדים בקרית אונו במשחק השח. בגיל 10 בערך סבא יוסי הלך לבריכת "גלי-גיל" ברמת גן. סבא מאוד רצה להשתזף ולכן שכב על הבטן בבריכה כ 4 שעות. התוצאה שיזוף יתר, כוויות בעור הגב, שלפוחיות ומעל חודש שלא הצליח לשכב על הגב, סבל רב. אריה ניצל את ההזדמנות מידי פעם לשפשף לסבא יוסי את הגב ולהגדיל את רמת הסבל. 
בשנת 1954 נולד האח הצעיר של סבא יוסי יענקלה, בשנת 1961 התגלה ליענקלה גידול במוח הקטן והוא נאלץ לעבור ניתוח מוח שבעקבותיו ניצלו חייו אבל ראייתו בשתי העיניים נפגעה קשה מאוד לצמיתות.
האמצעים והידע לניתוח היו מוגבלים מאוד ולכן תוצאות הניתוח היו קשות. כיום ניתוחים מסוג זה הם פשוטים יותר ולא בהכרח מסתיימים באיבוד ראייה.
בשנת 1961 עברה המשפחה לגור בתל אביב בכדי שיענקלה יוכל ללמוד בבי"ס לעיוורים, סבא יוסי למד באותה תקופה ברייל בכדי לעזור לאחיו בלימודים.
בתקופת קריית אונו סבא עזר בלימודים לילד חרש אילם אחר, ועזר לו ללמוד בכיתה רגילה ולהתקדם.
כיוון שלא היו מספיק כיתות לעתים  היו שתי משמרות, בוקר ואחר הצהריים, די מעייף לתלמיד צעיר. 
אחד התחביבים הגדולים של אריה, אחיו של סבא, בקרית אונו, היה קטיפת סברסים ומכירתם ברחוב.
הוא היה קם מוקדם בבוקר בכדי לקטוף את הסברסים. הוא היה עושה זאת עם מקל וקופסא מחוברת אליו, בצורה כזו הוא היה קוטף את הסברסים וממלא אותם בעגלה שבנה לבדו מעץ. הוא היה מסתובב ברחובות קריית אונו עם חבל גרירה וצועק: "סברס! סברס!" לאחר המכירה היו לו דמי כיס בכדי לעשות מה שרצה איתם. אריה לא קיבל דמי כיס מהוריו מכיוון שמבחינה כלכלית, זה לא התאפשר להם. סבא יוסי לא אהב עיסוקים בסברס והדבר היחיד שהצליח לעשות עם סברס זה בגיל מאוחר יותר ליפול ולהתיישב על שיח סברס, לסבול מהכאבים ובקושי להוציא את הקוצים מהישבן.
סבא רבא שבתאי לא הלך לבית הכנסת וכשסבא היה בן 9 בערך, שאל את אביו מדוע לא הולכים לבית הכנסת? התשובה הייתה "איבדתי את כל המשפחה בשואה, אלוהים לא עזר לנו ולכן אינני מאמין שיש אלוהים." סבא יוסי לא הלך מאז לבית הכנסת למעט פעם אחת שאבא של סבתא העלה את אבי בגיל 13 לתורה.  
 
משפחת זלמנוביץ'
סבא גרשון היה חייט  ועסק בכך בעבודות מזדמנות, בהתחלה, ומאוחר יותר עבד במפעל.
בשנת 1951 עברו לכפר אונו. בכפר אונו תרמו משפחות עשירות מארצות הברית כסף לבניית שכונה בשם נשלסק. שם סבתא וסבא גרו באותו בית דלת מול דלת, סבתא בת 6 וסבא בן 8.
עם הקמת המדינה לא היו מקומות עבודה והפרנסה הייתה קשה.
הממשלה החליטה לעזור וחלקה לכל משפחה תלושי אוכל על פי גודל המשפחה ומצבה הכלכלי.
עם התלושים רכשו מזון באזורי חלוקה.
בשנת 1950 נולד אח של סבתא, יוסי, אשרלצערנו נפטר ממחלת הסרטן בשנת 2015, יהי זכרו מבורך.
 
לסיפורם של סבא וסבתא: מרים זלמנוביץ' ויוסף קינן,

כנסו לקישורים הבאים:

חלק א –  בגיל צעיר נפגשו, עד היום לא נפרדו – חלק א'

חלק ב – בגיל צעיר נפגשו, עד היום לא נפרדו – חלק ב

חלק ג' – עד היום לא נפרדו – חלק ג'

תשע"ו

מילון

מטוס הסופר מיסטר
מטוס הסופר מיסטר הנו שפור של מטוס המיסטר שבו הותקן מנוע מסוג אטאר 101g שאיפשר מהירות על־קולית בטיסה אופקית וטיסה במהירות 1.4 מאך בגובה 36,000 רגל. בוצעו שינויים בכנפיו וצורתם השתנתה למשוכה לאחור בזווית של 45° ובכך השתפרה יכולת התמרון של המטוס. פיתוחו הסתיים בשנת 1957.

ציטוטים

”שם סבתא וסבא גרו באותו בית דלת מול דלת, סבתא בת 6 וסבא בן 8.“