מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ארבע דורות מפולין ועד ישראל (1915-2015)

אריה כרמל עם הנכדה מעין
אריה בילדותו בפולין
סיפורו של אריה כרמל

שמי אריה כרמל סבא של מעין, תלמידת ביה"ס חוט השני במודיעין, כיתה ד'2. משתתף בהנאה רבה בתכנית הקשר הרב דורי. 
נולדתי בפולין בעיר בשם ולבז'וך באוגוסט 1947, להורים מלכה ושמואל קורבלניק, (עוברת לכרמל בישראל). מלכה ושמואל ילידי פולין, נמלטו לרוסיה במהלך מלחמת העולם השנייה והצליחו לשרוד את השואה. בתום המלחמה חזרו לפולין לאתר את משפחתם וגילו שהמשפחה נספתה בשואה והם היחידים ששרדו.
אבא שמואל נולד בעיירה ראצ'קי למשפחה דתית ולמד בישיבה. 
 
 
תעודת זהות פולנית אבא שמואל
 
עם פרוץ המלחמה התגייס לצבא הפולני ושירת בחיל הפרשים. לחם נגד השריון הגרמני ללא כל סיכוי לנצח. הגדוד ברובו הושמד, אבא הצליח לשרוד ולהימלט לרוסיה.
אמא מלכה לבית לקסר, נולדה בעיירה קוזלוב, שרדה יחידה ממשפחתה. במהלך גירוש היהודים מבתיהם, אמא נמלטה והתחבאה ביערות, נדדה בודדה לרוסיה בהיותה נערה צעירה כבת 14. בזכות כושר הישרדות, תושייה וסיוע של אנשים טובים, יהודים וגויים, הצליחה להישאר בחיים. מלכה ושמואל התחתנו בפולין ב-1946, חברו לתנועה ציונית שארגנה עליית יהודים לארץ ישראל.

                                              תעודת זהות פולנית , אמא מלכה ואריה  
  
 
 
עם אבא ואמא בפולין 
בסוף דצמבר 1949 עלינו ארצה, אני הייתי תינוק בן שנתיים ו-4 חודשים.  
 
ויזה כניסה לישראל אמא מלכה ואריה
 
השייט באוניה נמשך מספר ימים, בצפיפות רבה, הים סער, רוב הנוסעים חלו והקיאו. הגענו לנמל חיפה עברנו תהליך קליטה וקבלת תעודות זהות ישראליות, הפכנו לאזרחי מדינת ישראל. מהנמל הועברנו למחנה עולים שער עלייה, התגוררנו במחנה תקופה קצרה. נציגי הסוכנות הציעו להורים להתיישב במושב בית הילל שבגליל העליון. הם נתנו את הסכמתם לעבור למושב, למרות שלא היה להם כל ידע וניסיון בחקלאות.
 
באותה תקופה הוטל קיצוב על מזון ומוצרי צריכה בארץ, ידועה כתקופת הצנע, תקופת דב יוסף, (שר הצנע). ההורים האמינו שבמושב, תנאי המגורים והתנאים הכלכליים יהיו טובים יותר, מאחר ובמושב ניתן יהיה לייצר אוכל למשפחה.
 
קיבלנו יחידת משק שכללה בית קטן של שני חדרים, המקלחת, (ברז מים קרים), שירותים ומטבחון הוצבו בפחון בחצר, שתי פרות, פרידה ושטח אדמה לגידולי שדה. ההורים, זוג צעיר עם תינוק, נדרשים שוב להתמודד עם קשיים בסביבה חדשה. המשק בהקמה, לא מסוגל לפרנס את המשפחה, אבא יוצא לעבודות חוץ ביישובי הסביבה ואמא מטפלת במשק. אני מצטרף לגן במושב, פוגש לראשונה ילדים צברים ומתחיל ללמוד עברית. בבית הילל התגוררנו כשלוש שנים ועברנו למושב עין עירון שבמרכז הארץ.
 
בעין עירון ההורים הקימו משק חדש, רפת חלב, לול תרנגולות, גידלו ירקות ופרדס. במושב נולדו שתי אחיותיי שרה ולאה, (שרה על שם סבתא מצד אבא שמואל, לאה ואני על שם סבתא וסבא מצד אמא מלכה). גן חובה סיימתי במושב, בית ספר יסודי עד כיתה ה' למדתי במושבה כרכור והמשך בבית ספר אזורי של המושבים, בכפר הנוער אלוני יצחק.
מגיל צעיר עזרתי להורי בעבודות המשק, טיפלתי בבעלי החיים והעופות, חלבתי, חרשתי וקצרתי. הייתי חבר בתנועת הנוער העובד והלומד של תנועת המושבים, יצאנו לטיולים ומחנות ברחבי הארץ. בתקופתי היה הווי מיוחד לצעירים במושבים, ערכנו "קומזיצים", (ערבי מדורה), של תרנגולות שנסחבו מהלולים, צדנו יונים, סחבנו אבטיחים ופירות, "השאלנו" טרקטורים לנסיעות ליליות, רכבנו על סוסים ועוד. נהניתי מאוד מהחיים במושב, הייתה זו תקופה מהיפות בחיי.
 
בשנת 1961 ההורים מכרו את המשק ועברנו לדימונה. המעבר מהכפר לעיר היה לא קל לכולנו. דימונה באותם ימים עיירת פיתוח, קיבוץ גלויות של עולים חדשים וישראלים ותיקים. מצאתי חברים חדשים, איתם למדתי וביליתי בתקופת התיכון והצבא. הייתה זו קבוצה של צעירים מוכשרים ושאפתניים, סיימו לימודים גבוהים והשתלבו היטב בשירות הציבורי ובמשק הישראלי. אחד החברים חזר לדימונה וכיהן כראש העיר. החבורה הדימונאית  מפוזרת ברחבי הארץ ושומרת על קשר כל השנים.
 
למדתי בתיכון בבאר שבע והמשכתי במכללה הטכנית של ח"א בחיפה.
שרתתי בח"א בשנים 1965-1968 כאיש צוות טכני בתחום מנועי סילון, המשכתי לשרת במילואים שנים רבות. במהלך השירות נשלחתי לקורס מנועים בצרפת, לקלוט מסוק חדש שהשתתף במלחמת ששת הימים. כתוצאה מהאמברגו הצרפתי בעקבות מלחמת ששת הימים, הוקמה חברת מנועי בית שמש, ע"י התעשיין היהודי יוסף שידלובסקי. בתום השירות הצבאי הצטרפתי לחברת מנועי בית שמש, חברה העוסקת בתחום מנועי הסילון. השתלמתי בצרפת, נמניתי על הגרעין המייסד של החברה. פרשתי לגמלאות לאחר 46 שנות עבודה כסמנכ"ל אגף המנועים.
נישאתי לניצה ב- 1971, נולדו לנו שני ילדים אורן ושגית. אורן נישא לדנה בשנת  2002 והולידו את מעין ונדב נכדינו האהובים. 
    
אריה ואשתי ניצה
הבן אורן הכלה דנה והנכדים מעין ונדב
משוב
למעין ולי הייתה חוויה עמוקה ומשמעותית בפרויקט " הקשר הרב דורי ". למדנו ורעננו את סיפורי העבר והמורשת המשפחתית, הנטועים בהיסטוריה של עם ישראל בארץ ובגולה. התכנית ערכית וחינוכית, מתקיימת בה למידה הדדית וחוויות משותפות התורמים להבנה טובה וקשר בין צעירים למבוגרים.
 
ההשתתפות במיזם, המריצה אותנו לאתר, לסדר ולתעד, אלבומים, יומנים, תעודות ומסמכים שהיו במגירות.
רצינו להודות למורה המובילה תמר קנדלקר. נהנינו מאוד ושמחים שלקחנו חלק בתכנית.  
מעין כרמל  –  נכדה
אריה כרמל –  סבא
  15/04/2015

מילון

תקופת הצנע - 1949-1952
לאחר הכרזת המדינה עולים רבים הגיעו ארצה ומספר התושבים בארץ הוכפל. היה צורך להשקיע בפיתוח המדינה וההכנסות לא הספיקו. נוצר מצב כלכלי קשה, היה מחסור במזון, מוצרי הלבשה והנעלה. כדי להתגבר על המצב הקשה הודיע ראש הממשלה דויד בן גוריון על הנהגת משטר הצנע לפיו יחולקו מוצרים בכמות מוגבלת ושווה לכל תושב. את המוצרים ניתן היה לרכוש תמורת תלושים שהוקצבו לכל תושב. האחריות לביצוע הוטלה על השר דב יוסף.

מחנה עולים שער העלייה
מחנות עולים היו למקומות היישוב הזמני של העולים החדשים, שהגיעו בשנתה הראשונה של המדינה. שוכני המחנות קיבלו את כל צורכיהם מהמוסד ולא נדרשו לצאת לעבודה. המוסדות ראו בכך פתרון זמני, אך הוא נמשך מעבר לזמן המצופה. מחנה שער העלייה הוקם במערב חיפה. שוכני המחנות קיבלו את כל צורכיהם מהמוסד ולא נדרשו לצאת לעבודה. המוסדות ראו בכך פתרון זמני, אך הוא נמשך מעבר לזמן המצופה. מחנה שער העלייה הוקם במערב חיפה.

קבוץ גלויות
קבוץ - איסוף , ריכוז. גלות - גירוש ממולדת אל ארץ זרה, ניתוק של עם ישראל מארצו וממולדתו ופיזורו בגויים. קבוץ גלויות - איסוף נדחי ישראל מכל ארצות הגולה וריכוזם במולדת היהודית בארץ ישראל.

אמברגו
אמברגו הוא חרם כלכלי המוטל על מדינה, חל איסור על מסחר וסחר עם אותה מדינה וניתוק היחסים הדיפלומטיים, מטרתו לבודד את המדינה. האמברג ו הצרפתי על ישראל היה על ייצוא נשק זמן קצר לפני מלחמת ששת הימים והביא לסיומה של תקופת שיתוף פעולה ביטחוני בין המדינות, באופן חד צדדי.

ציטוטים

”מגולה לתקומה ניצולי שואה מקימים משפחה, ובונים את הארץ.“