מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ארבעה דורות מגשימים חלום

אני סבתא פנינה עם נכדתי נעה
אני בת ארבע ברומניה
מתחת לאפה של המשטרה הקומוניסטית

נולדתי בשנת 1946 – תש"ו ברומניה בעיר קלוז' שנה לאחר תום מלחמת העולם השנייה, להוריי יוסף ויהודית גייסט.

השנים הראשונות בחיי היו מלוות ברדיפות על ידי השלטון הקומוניסטי. אבי יוסף ז"ל התעשר לאחר המלחמה ופתח בית חרושת לעור, מצב שלא תאם את 'האידיאולוגיה' הקומוניסטית. אבי נאסר בבית הסוהר כתוצאה מכך למשך שנה. אמי נאלצה להתמודד עם גידול של תינוקת בת שנה לבד, ועם הצקות על ידי המשטר.

בשנת 1950 קיבלו הורי אשרת עליה לארץ ישראל בסיועם החשאי של בני דודם שהשתייכו למפלגה הקומוניסטית. בגיל ארבע יחד עם הורי, סבי חיים וסבתי פעסל פריידה הורי אמי והורי סבי, אבי נותר יחיד ממשפחתו שנספתה בשואה, עליתי לאוניה המפליגה לארץ ישראל, השהות באוניה זכורה לי כחוויה טראומטית. הגענו לחוף חיפה, ההתרגשות של המבוגרים הייתה עצומה! שיכנו אותנו במחנה אוהלים שנקרא 'שער העליה'.

איני זוכרת כמה זמן שהינו שם, אבל זכורים לי יללות התנים בלילות, גשמים ורוחות שהעיפו אפילו מספר אוהלים. אני זוכרת שאמי סוככה עלי בגופה במטרה להגן עלי מקריסת האוהל. המגורים הראשונים היו ביפו בחצר גדולה, בכל חדר שכנה משפחה אחת, המטבח והשירותים היו משותפים. למרות תנאים אלו שהיו שונים לגמרי מתנאי המגורים ברומניה, שם גרנו בוילה מרובת חדרים, היינו מאוד מאושרים במקום החדש. סבי וסבתי התגוררו בירושלים בתנאים דומים – חדר למשפחה, מטבח משותף וכו'.

%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%942

שלוש שנים בשנת 1953 בהיותי בת 7, מת הרודן סטלין. אני זוכרת שכל המשפחות יוצאי רומניה התאספו ב'הול' המרכזי ופצחו בשירה וריקודים עליזים. ממגורנו ביפו עברנו לדירה משלנו ב'בני ברק'. אבי פתח חנות 'כל – בו' בתל אביב. עבודתו של אבי אילצה אותנו לעבור לתל אביב בשיכון 'צבא קבע' שם קיבלנו דירה סמוכה לחנות למרות שאבי לא היה שייך לצבא קבע. מעל לחנותו של אבי גרה משפחתו של הנשיא המנוח 'שמעון פרס', ושם אף פגשנו את דוד בן גוריון ושאר מפורסמים נוספים. צביה ביתו של הנשיא פרס הייתה חברתי באותם הזמנים.

אני למדתי בבית ספר 'בית יעקוב' כולל תיכון וסמינר לבנות. החיים בתל אביב היו כיפים במיוחד. למשל, בכיתה י' התחתנה התלמידה הראשונה!!! כל כיתתי נסעה ברכבת לחתונה בירושלים. היה כיף גדול אז החלטנו לא לחזור לתל אביב אלא להישאר בירושלים. כל אחת שהיו לה בני משפחה בירושלים, התנדבה להלין חברות. למחרת לא חזרנו לבית הספר. דבר זה עצבן את מורי בית הספר. עונשנו היה פיזור הכיתה ו 'הרשמה' מחודשת בנוכחות ההורים עם ההבטחה שלא נחזור על כך. לא חזרנו על כך אך החוויה עד היום שמורה בליבי.

הזוית האישית

פנינה: העבודה המשותפת עם נכדתי האהובה גרמה לי עונג רב. האפשרות לבלות שעת איכות ייחודית עם נכדתי וחיבור לעברי ולמורשת המשפחה.

הנכדה נעה: האפשרות להיות ביחד עם סבתא גרמה לי לחכות לימי שני בהם מתקיימים המפגשים. בכל מפגש למדתי דבר או שניים על העבר של סבתא, סיפורים מעניינים וסיפורים מיוחדים.

מילון

אידיאולוגיה
אסופה של רעיונות ותפיסות עולם בתחום מסויים.

ציטוטים

”"אני זוכרת שאמי סוככה עלי בגופה במטרה להגן עלי מקריסת האוהל"“