מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

אפרים אבן מספר לנכדתו נעה

אפרים בני דודי ואני נמצאים בבית של אפרים
אפרים רוכב על טרקטור בקיבוץ.
איך חי אפרים עד היום

הקשר הרב דורי של סבא אפרים אבן ונעה פייטלסון

פרק א – בית ההורים

קוראים לי אפרים על השם הבדוי של אבי במחתרת ההונגרית (פרויקה) במלחמת העולם השנייה. נולדתי בישראל בבית היולדות שברחובות, גרנו אז בקיבוץ מבקיעים. אחרי שלוש שנים עברנו לקיבוץ יקום וגרנו שם עד שהייתי בן תשע. בקיבוץ יקום אבי עבד בחקלאות. אני זוכר שבילדותי עברנו מקום מגורים כל כמה שנים, בהתאם לעבודה של אבי. בכל מקום הסתגלתי מהר למקום המגורים החדש. בכל מקום היו לי מספר חברים טובים שאיתם הייתי רוב הזמן.

 עם אבא ואימא

גרנו בדירות קטנות וישנתי באותו החדר עם אחותי. ביתנו היה בית שמח ונחמד. בדיעבד אני מעריך מאוד את הורי שלא נתנו לי ולאחותי להרגיש עצב מהמוות של אחותנו הגדולה שנהרגה בתאונה לפני שנולדתי.

עם אחותי חביבה

אבא שלי רצה שאני אלמד כל הזמן, הוא תמיד עבד ועסק בפעילויות ציבוריות שונות כמו יושב ראש ועד השכונה. הוא קרא המון. הוא היה עסוק ובקושי היה איתי ועם אחותי. הוא היה המפרנס העיקרי. הוא היה מורה לפיזיקה וכימיה בתיכון והתמחה גם בחינוך מיוחד. הוא למד תואר ראשון ושני בגיל מבוגר והשלים את הדוקטורט רק בגיל 69. היה לו כושר גופני מצוין (היה ספורטאי מצטיין בצעירותו), הוא היה הולך ברגל הרבה.

בקיבוץ אמי עבדה במטבח. אימא שלי הייתה אישה נאה, חכמה ואינטליגנטית. היא הייתה "עם רגליים על הקרקע", ודאגה לניהול הבית (קניות, חוגים, אוכל ועוד…). היא עזבה את הקיבוץ ללא מקצוע רשמי, בהתחלה כשעברנו לכפר סבא היא עבדה בעבודות בית אצל משפחה במושב ליד כפר סבא במקביל היא למדה באוניברסיטת בר אילן והוציאה תעודת הוראה. ברחובות היא עבדה כמורה לכלכלת בית מספר שנים. אחר כך היא ניהלה את המטבח בבסיס תל-נוף, היא רוב הזמן הייתה איתי ועם אחותי (פעם אחת היא לקחה אותי למשחק כדורגל באצטדיון רמת גן נגד נבחרת אתיופיה).

פרק ב – זיכרונות ילדות

זיכרונות הילדות שלי מתחילים מקיבוץ יקום. בקיבוץ עזרתי באיסוף תפוחי אדמה בשדות, עזרנו גם בלהאכיל את החזירים (אמרו לנו שאסור לגלות שיש שם חזירים אלא שפניה). אהבתי מאוד להיות בשטח ולטפל בחיות. אני זוכר שגרנו כל הילדים בבית הילדים.

על הטרקטור בקיבוץ

בגיל תשע, כשעזבנו לאשל הנשיא (בית ספר חקלאי על יד באר שבע) התחבאתי להורי על עץ בקיבוץ, הם חיפשו אותי בערך ארבע שעות עד שמצאו אותי. עזבנו את הקיבוץ בגלל שאבי רצה להיות מורה ומחנך והקיבוץ לא אפשר לו. באשל הנשיא היה לנו מקרר עם קרח. שנה אחרי שעברתי לאשל הנשיא עברתי לכפר סבא, גרנו בשיכון עולים, ושם היה לנו לראשונה מקרר שעבד על חשמל. בכפר סבא למדתי מכיתה ד' עד כיתה ח', והלכתי לתנועת הנוער "הנוער העובד". אהבתי לשחק כדורגל עם החברים שלי, הלכתי שנה אחת לחוג כלי נשיפה (לא אהבתי את הנגינה/כלי אז עזבתי). בסוף כיתה ח' עברנו לרחובות.

ברחובות למדתי בתיכון "תמר" (היום "דה שליט") והצטרפתי לתנועת הצופים. אבא שלי לימד בתיכון שבו למדתי אז תמיד הייתי צריך להתנהג יפה שלא ילשינו עלי. אהבתי לצאת למחנות עבודה בקיבוצים ולסייע בעבודות החקלאות השונות, קטיף ,איסוף וסיקול אבנים מהשדות. שיחקתי בתיכון הרבה כדור עף ופינג פונג. בחופש הגדול של תקופת התיכון עבדתי בעבודות שונות כמו: קטיף פירות, בניין. הכי אהבתי לעבוד בבניין.

פרק ג – זיכרונות משנות העשרים

את תחילת שנות העשרים, כמו רוב הנוער בארץ, ביליתי בצבא, הייתי חייל וקצין בצנחנים. במהלך השירות השתתפתי במלחמת ההתשה כחייל וכמפקד מוצב, והשתתפתי במבצעים ופעולות מעבר לגבול. השירות היה קשה, מאתגר, מעניין עם המון פעילויות ומספק מאוד. למדתי הרבה ומאמין שגם תרמתי הרבה.

רפול מעניק את דרגות הקצונה בסיום קורס קצינים (אני מימין)

לאחר הצבא עבדתי חצי שנה בבניין למדתי לקרוא תכניות ונהניתי מאוד ותוך זמן קצר הייתי אחראי על קבוצת פועלים. התחלתי ללמוד בטכניון. עוד לא הספקתי ליהנות מהלימודים וכבר התחילה מלחמת יום כיפור ובה "ביליתי" כמעט שנה שלמה. סיימתי את הלימודים בהנדסת תעשיה וניהול , ומכוון שעניין אותי מאוד תחום המחשוב ,חיפשתי עבודה בתחום והתגייסתי ליחידת מחשב בצבא. בשנות העשרים והשלושים ביליתי גם הרבה מאוד במילואים, הייתי עם אותם אנשים, חבורת לוחמים מצוינת ומאוחדת כך שעם הקושי באימונים ובקווים נוצר הווי מיוחד ונהיננו להיות ביחד תוך כדי שמירה על ארצנו.

המוסיקה שהאזנו לה היתה שירים ישראלים של כוורת, של להקות צבאיות כמו להקת הנחל, להקת חיל הים ולמוזיקת פופ, כמו של החיפושיות, של אלביס פרסלי, קליף ריצ'רד ושל עוד הרבה. אני הכי אהבתי שירים ישראלים. לא אהבתי לרקוד.

שנות העשרים שלי היו "עשירות" ומגוונות מאד, התחתנתי, נולדו לי ילדה וילד, למדתי, נלחמתי, קנינו דירה, טיילנו המון, וגם עבדתי קצת.

קישור לקובץ הסיפור המלא של אפרים: אפרים אבן מספר

הזוית האישית

נעה פייטלסון: לי היה מאוד כיף ללמוד על סבא שלי וליהנות איתו בתכנית הקשר הרב דורי.

מילון

אשל הנשיא
אֵשֶׁל הַנָּשִׂיא הוא כפר נוער שנמצא בשטח המועצה האזורית מרחבים, וממוקם בין הערים באר שבע ואופקים. בכפר ישנו בית ספר שש שנתי, פנימייה, ומשק חקלאי, בנוסף למספר משפחות של עובדי הכפר שמתגוררות במקום. בבית הספר שבכפר לומדים תלמידים מהיישובים להבים ובאר שבע וכן מקיבוץ חצרים והמושבים תאשור, ברוש, תדהר, נבטים, אשלים ועוד. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”אהבתי מאוד להיות בשטח ולטפל בחיות...“