מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

אסיר ציון יוצא אתיופיה טשגר מולה היילו

אסיר ציון יוצא אתיופיה טשגר מולה היילו

סיפורו של אסיר ציון טשגר מולה היילו

"שמי טשגר מולה היילו, נולדתי באתיופיה בשנת 1969. ההחלטה לעלות לארץ באה כשאמרו לי שיש אפשרות להגיע לישראל דרך סודאן. אז יצאנו  300-400 אנשים בכיוון אחד לסודאן. הגענו לשם ובאמת מצאנו את האנשים, שליחי המוסד שהעבירו את היהודים האתיופיים לישראל. הם היו עובדים של המוסד. המסע לא היה קל, כל הדרך היו שם עבריינים, לקחו לנו את כל הכסף, היו הרבה מכות, הרבה דברים עברנו בדרך. היינו הרבה אנשים, בכל יום היו כ – 20 אנשים מתים ברעב, אין מים, אין אוכל – אין כלום. היו מחלות קשות, קשה לתאר….

נשארתי בשביל לעבוד שם. התחלתי להעביר אנשים ממקום למקום בדרך לישראל. עבדתי בהעברת היהודים כ – 9 חדשים. הייתי חמש שנים בסודאן. דברתי טוב ערבית. אספנו בכל פעם קבוצות של אנשים שרצו להגיע לישראל, כשהגענו לקבוצות של 200-300 איש שאספנו, היינו מתקשרים לישראל, אז היו מגיעים שליחי המוסד בלילה ולוקחים אותם. ככה היינו עובדים. באחת הפעמים, כשהגעתי לאחד מבתי האיסוף הבחור לא היה שם, הוא לא היגיע. המקום הראשון היה ריק, עברתילבית השני להביא את האנשים. ושם היו שוטרים סודאנים, שהתחילו לשאול אותי שאלות: 'לאיפה אתה הולך?'. אמרתי להם שאני מחפש עבודה והם המשיכו ואמרו: 'יש בפלאשה עבודה, פלאשה הם קראו כך לישראל. אני המשכתי לומר שאני לא מכיר את ישראל. אז נתנו לי שתי סטירות והכניסו אותי פנימה לבית, שם ראיתי את הבחור שנתפס עם שק הכסף שהיה לו מלא בכסף שהוא היה צריך לחלק כדי לשחרר את היהודים מהעיר – תפסו אותו ואותי. הם נשארו בבית והמשיכו לתפוס את כל מי שהיגיע, עוד אנשים באים, הם תופסים וסוגרים. היהודים לא ידעו והמשיכו להגיע, עד שהשמועה עברה, ואלה ששמעו כבר עזבו את המקום וברחו.

נשארנו כלואים בבית הזה כחודש ימים, אני אמרתי ששמי מוחמד מולה, כאילו השם שלי של ערבי, וגם התלבשתי כמו ערבי ודברתי ערבית. המשכתי לומר שאני מחפש עבודה. כלך סגרו אותנו בתוך הבית חודש ימים, אז אמרתי לחברים: חברה בואו נברח.ישנתי בלילה, כשקמתי בבוקר, אמרתי לשומר שאני הולך לשירותים. הלכתי לשירותים, משם עשיתי חור וברחתי.

הצלחתי להגיע לכניסה של העיר ואז ראיתי שהם היגיעו אלי.ברחתי לאיזה בית קטן שהיה שם וביקשתי מהאישה שם שתציל אותי והיא אמרה לי להכנס ולהתחבא מתחת למיטה. הם היגיעו נכנסו לבית חיפשו ולא מצאו אותי. המשכתי לנסוע לכיוון אתיופיה, כנראה מישהו הילשין, לא יודע מי אמר להם, הייתה להם תמונה שלי, שם שלי היה להם הכל. באו ותפסו אותי עוד פעם בחזרה, לא היה לי כבר לאן לברוח והמשכתי לומר שאני באתי לחפש עבודה לא באתי בשביל ישראל. הם ביקשו שאספר ואגלה להם איפה מרוכזים כל היהודים, באיזה מקומות בעיר: 'אם תספר איפה יש יהודים בעיר נעזוב אותך, אם תגלה איפה המקומות שבהם היהודים לא נהרוג אותך. כמובן שאמרתי שאני לא מכיר ולא מבין ולא יודע לדבר ערבית…. הכניסו לי סכין, יש לי עדיין סימן צלקת, שמו עלי נשק, ניסו לאיים עלי עם הנשק כדי שאדבר: 'אם לא תספר אתה מת עכשיו'…. נתנו לי מכות וניסו לתלות אותי הפוך…החבל נקרע בפעם הראשונה… השנייה… והשלישית. ואז אחד החוקרים אמר, זה מאלוהים, הוא עשה את זה, תעזבו אותו הוא בן אדם נקי….."

טשגר נשאר בכלא ארבעים יום ומשם נשלח לחרתום בירת סודאן, את סיפורו המלא תוכלו לשמוע ולראות בסרט המצורף

סיפורו של אסיר ציון יוצא אתיופיה טשגר מולה היילו בהפקת חניכי פרויקט 'אברה', באר שבע 2013: תכנית חברתית המפגישה אסירי ציון ופעילי עלייה יוצאי אתיופיה עם בני נוער במטרה לשפוך אור על תולדות עלייתם ארצה. התוכנית מאפשרת לאסירי ציון לספר את סיפורם ומעניקה לנוער את הזכות ליטול חלק בהפקת סרטים אודות פעילותם. בימוי ועריכה: אורטל שרביט.

הזוית האישית

טשגר: הגעתי לאץ שמחתי מאוד לפגוש את אבא והאחיות והאחים. פה בארץ טוב לי, יש לי מדינה, יש לי הכל.

התלמידים: למדתי הרבה מטשגר, למרות כל הקשיים הם היגיעו לפה, זה מעורר הערכה רבה איליו. חשוב שאנשים אחרים ישמעו את הסיפור בשביל שיכבדו יותר את הקהילה האתיופית.

חשוב לי לדעת על העדה שלי, מה הם חוו ומה הם עברו. רוצה להרגיש שייל לעדה שלי.

מילון

חרטום
חֻ'רטוּם (בערבית: الْخُرْطُوم; תעתיק מדויק: אַלְחֻ'רְטוּם; תרגום: "חדק פיל") היא בירת סודאן. היא ממוקמת במקום מפגש הנילוס הכחול שמוצאו מאתיופיה עם הנילוס הלבן שמוצאו מאוגנדה. ממפגש שני נהרות אלה נוצר הנילוס, הזורם צפונה למצרים ונשפך לים התיכון. בעיר מתגוררים מעל מיליון תושבים, וזו העיר השנייה בגודלה בסודאן, אחרי אום דורמאן הסמוכה אליה ממערב, מעבר לנילוס הלבן. ח'רטום, יחד עם צפון ח'רטום (עיר נפרדת, הקרויה גם ח'רטום בחרי, ומצויה מעבר לנילוס הכחול)

ציטוטים

”אם תגלה איפה המקומות שבהם היהודים לא נהרוג אותך.“