מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

אני שמחה שאני וכל משפחתי בארץ ישראל ואני לא מפחדת מכל הגויים האלה

ז'ני ורומי
ז'ני
מילדות ברומניה לישראל, כולל מתכון לממליגה

שמי ז'ני, נולדתי ברומניה, ב-1946. כל ילדותי עברה בתקופת הקומוניסטים, תקופה מאוד קשה פוליטית עם תקופות  קשות של חוסר מזון, אפילו בסיסי. כשלא היה לחם בכל בית היו מוצאים קמח תירס לפחות. מקמח תירס היו מבשלים תחליף ללחם – ממליגה.

במקרה שברגעים מיוחדים היה לנו תוספת של משהו היינו צריכים להיזהר שלא ידעו שיש לנו בשר כשר, ואוכלים בסתר. ברומניה בפסח היינו קונים מצות ויין שהגיעו מישראל. היה משלוח שאנשים דתיים דאגו שיגיע לכל מי שרוצה לשמור על החיים דתיים, בסיכון, שילשינו עלינו שאנחנו יהודים.

בילדותי הקשה מיד אחרי מלחמת העולם השנייה לא היה לנו מה לשחק אפילו לא בובות ולא כדורים אלא חישוק, אבנים, משחק גומי, בובות שאמא היתה מכינה מסמרטוטים לוקחת מגבת מטבח לבנה מקפלת ומגלגלת, עם בד אחר היתה עושה מטפחת ראש מציירת עיניים אף ופה וזה היה בובת תינוק שלנו.

נוסף על משחקים היו משחקי חברה, שולחן, חצר ועל המדרכה והרבה הרבה הרבה לקרוא ספרים, שעד היום אני אוהבת לקרוא, לסרוג, לעשות עבודות יד… במסרגה 1,2 מסרגות, מקרמה – מפות רומניות, גובלינים – תמונות תפורות על הבד.

בגיל 12 התחלתי לבשל לבד עם השגחת מבוגר. כאשר האוכל היה מוכן הייתי נותנת למשפחה לאכול על יד אוכל שאמא בישלה. היו לנו שכנים שאני לימדתי את הגויים לעשות את הבשר כשר לפני שמבשלים אפילו את בשר החזיר. עזרתי להם לטפל בתינוקת, לחתל אותה, לקלח אותה, ולהאכיל אותה, עד שהיא הגיעה לגיל 6. זו הייתה הבובה החיה שלי. בלימודים, בכיתה שלנו הייתי היהודיה היחידה, הייתי עוזרת לשאר התלמידים בציור, מתמטיקה, פיזיקה, צרפתית ורוסית. ולמרות זאת אני הייתי מקבלת ציון 5 או 6 מתוך 10 והם היו מקבלים ציונים 9-10. לא התקבלתי לאוניברסיטה בגלל שהורי נרשמו לעלות לישראל. זכור לי שבאחת ההפסקות אכלתי תפוח עץ בחצר בית הספר התיכון, וניגשה אליי מורה אחת להיסטוריה ואמרה לי, על יד כל החצר המלאה בילדים ומורים תורנים: "תאכלי ז'דובקה (יהודיה) תפוח עץ שתתמלאי בפירות שלנו, כי תגיעי בארץ שלך ותאכלי אבנים וחול."

עלינו לארץ בשנת 1964. הגענו ארצה ונהננו מהכמות של לחמים טריים וטעימים.

לאחר שנה הזדמן לי לפגוש מישהי שהגיעה לעיר שלי וביקשתי ממנה להגיע לתיכון היכן שלמדתי, לפנות אל המורה של היסטוריה להביא לה חבילה קטנה בשעה 10:00 בבוקר לחדר מורים (140 מורים), לבקש ממנה לפתוח אותה ולקרוא את הפתק. הכנסתי לחבילה 3 שקדים, כמה סוגים של תפוח עץ, אגס, בננה, צימוקים, חמציצים, חרובים, פקאן. כתבתי לה: "שלום לך מורתי פעם, אהובה, היום בסימן שאלה, זה מה שיש לנו בארץ ישראל ואת תחנקי עם תפוח העץ שלך". בהחלט קיבלתי נזיפה מהמנהלת שהייתה גם שכנה שלנו בעבר. מפני שלא ציפו שאני אשמור כל כך הרבה שנאה (עד היום אפילו).

גרנו בטירת הכרמל ועברנו ללמוד עברית בקיבוץ אשדות יעקב. היינו צריכים לעבוד 2 שעות ביום וללמוד 8 שעות. אבל במציאות זה היה הפוך. עבדתי בכל מקום אפשרי לכסות את הבננות, לחתוך את החצילים, להוריד תפוזים מהעץ, לעבוד בבית חולים של הקיבוץ, בית מרקחת, חדר האוכל ולטפל בילדים הקטנים שצחקו עלי כי לא ידעתי עברית, ובמכבסה להפעיל את המכונות, גיהוץ, ולסמן את הכביסה של כל אחד.

באחת הפעמים שאמי הגיעה לבקר שאלה אותנו מה למדנו ואיך אנו יוצרים קשר עם שאר הילדים בקיבוץ, הסברנו שהשפה המשותפת כרגע היא צרפתית. היא החליטה שהיא מחזירה אותנו הביתה. אחותי למדה באוניברסיטה בנווה שאנו, שבחיפה ואני התחלתי בגבעתיים באולפן בורוכוב, אבל לא היה לי הרבה זמן ללמוד כי הייתי צריכה לחפש הלוואות מבנקים להשיג 7,000 לירות כדי לשלם לדירה של עולה חדש, במקום הצריף שקיבלנו בטירת הכרמל. בתל אביב למדתי שרטוט בניין.

ממליגה

את הממליגה אוכלים עם כרוב ממולא, צלי בשר, ביצה קשה או מטוגנת, דג אפוי או מטוגן עם תוספת של מחית שום. וממליגה מטוגנת בחמאה אוכלים עם גבינות או בשר.

כל הדברים הם במקום לחם. ממליגה זה מאכל דמוי לחם, דייסה מבושלת מקמח תירס.

אוכלים דייסת תירס באיטליה, מקסיקו, באוסטרליה, פולין, הונגריה, גרוזיה, רוסיה, בולגריה והיום בישראל.

המתכון:  לכוס מדידה 1 של קמח תירס מוסיפים כף שטוחה של מלח או קצת פחות.

4 כוסות מדידה של מים.

בוחשים ושמים על האש.

בוחשים מדי פעם לפעם כאשר זה מתבשל על אש קטנה. (לכסות עם מכסה כי זה משפריץ)

להוריד לאש הכי נמוכה. לבשל כ-20 דקות.

כשהסתיים הבישול, להפוך על מגש או צלחת גדולה שטוחה.

שמים בצלחת שורה אחת ממליגה ,גבינה צהובה או גבינה אחרת שמנה, ומכסים עם ממליגה שוב.

אחרי כמה דקות הגבינה נמסה והילדים בעיקר אוהבים את זה.

אפשר לעשות כדורים קטנים ממולאים עם גבינה צהובה, למרוח קצת חמאה ולשים בתנור.

מתכון לחמניות לפסח

שמים בסיר חצי כוס שמן.

כוס וחצי מים.

כפית סוכר.

חצי כפית מלח.

להרתיח ולערבב עם כוס וחצי קמח מצה.

לבחוש חזק ולקרר קצת.

להכניס 4 ביצים 1 אחרי השניה.

אחרי שעתיים לשמן את הידיים לעשות עם הבצק שנוצר 12 כדורים לפי צורת התבנית.

לאפות בחום בינוני עד שהקליפה תהיה קשה כמו עץ.נשארים טריים יומיים עד 3 ימים.לא במקרר.

עם אותה כוס מודדים את הקמח השמן והמים כדי שיהיה שווה.

אפשר לעשות כפול ל24 לחמניות.

הזוית האישית

רומי: אני נהניתי מאוד לעשות את התכנית הזו עם ז'ני לשמוע את חייה ואת סיפוריה. זה היה מאוד מעניין ומרתק. אני רוצה לאחל לז'ני המון בריאות אושר ושמחה. ועכשיו אנו בתקופת הקורונה, מקווה שזה יגמר מהר ואנו נוכל להיפגש.

מילון

ממליגה
מאכל עממי רומני מקמח תירס תחליף לחם

ציטוטים

”תאכלי ז'דובקה (יהודיה) תפוח עץ שתתמלאי בפירות שלנו, כי תגיעי בארץ שלך ותאכלי אבנים וחול“