מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

אני ירושלמי

סבא אברהם ואני
סבא אברהם בצעירותו
זיכרונות ילדות של סבא אברהם מרחביה ירושלים 1950

סבא אברהם נולד בשנת 1943 בשכונת רחביה בירושלים והוא מספר על ילדותו בעיר.

סביבת החברים של סבא כללו פעילות סביב צריף הצופים, שהתקבל מתרומה לשבט מצדה והיה מרכז המפגשים של בני השבט, שכללו את מרבית התלמידים מכיתה ד’ ועד יב' בבית הספר, הגימנסיה העברית ירושלים.

בנוסף, הילדים שגרו סביב מספר בתים, נהגו בזמנם החופשי לשחק במשחקים כמו מחבואים, 7 אבנים, סטנגה וכל מיני משחקי מלחמה נגד הילדים שגרו ברחוב המקביל, רחוב בן מימון. היציאה בבוקר לעבר בית הספר הייתה חוויה מיוחדת כאשר מכל בית יצאו ילדים מרחוב אלפסי ועד לבית הספר. בין הילדים שנראו כנחש מתארך, היה זמן ההליכה מיועד  להחלפת מידע חשוב  כמו: ’מי ניצח במשחק הכדורגל אתמול ’. התלמידים היו שקועים בהחלפת מסרים וידיעות חשובות, כך למשל היה על הילדים לקחת תפקיד שבו היו   צריכים לקחת כד ריק לגשת למכולת לקנות ליטר חלב, למלא את החלב בכד. להחזיר את הכד מלא הביתה ורק אז לצאת ללימודים, במקום כד החלב לקחת תיק לימודים, "ילקוט".

בוקר אחד החבר הכי טוב שלי חיליק (יחיאל) יצא לבית הספר ובגלל שהיה שקוע בשיחה וויכוח עם החברים, שכח להחליף את הכד המלא חלב בילקוט. כשהתלמידים התבקשו להוציא מחברת וספר, חיליק אמר: "המורה סליחה, היום הגעתי עם כד חלב" וכולנו צחקנו. המורה כעסה לא יכלה להשתלט על המהומה, הוציאה את חיליק מהכיתה ובקשה שלמחרת יתייצב עם ההורים שלו. חיליק הוא אחד מהחברים שלי, שהפכו למבוגרים בעלי ידע מהנדסים. ברובנו, הגענו לתפקידים רבי השפעה בחברה הישראלית. בזכות דוד אלי ששון ואבא שלי שמואל, התמזל מזלי לעבוד בכור הגרעיני בדימונה, להיות חלק מתהליך ההקמה במפעל חיים שחשוב לקיום מדינת היהודים.

הזוית האישית

גלעד למד מפיו של סבא אברהם על ילדות בירושלים בשנות ה-50

מילון

גימנסיה
גימנסיה (באנגלית: gymnasium) הוא שמו של מוסד חינוכי במדינות רבות באירופה, המעניק לחניכיו השכלה על-יסודית. במדינת ישראל המושג מקביל לבית ספר תיכון, אם כי לא במלואו.

ציטוטים

”המורה, סליחה היום הגעתי עם כד חלב“