מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבא שלי הוא מואיז הקטן "אני וסימון ומואיז הקטן"

סבא ומעיין בסדר פסח רב דורי בביה"ס יזמ"ה
סבא משה עם יוסי בנאי ואחיו וסימון
חייו של סבא במשה בירושלים בשנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת

לסבא שלי קוראים משה יאיר, הוא בן 85, עורך דין במקצועו. סבא שלי מוכר יותר בתור מואיז הקטן, מהשיר של יוסי בנאי: "אני וסימון ומואיז הקטן", שיר שתיאר את ימי הילדות שלו ושל סימון אחיו בירושלים של שנות השלושים והארבעים. השיר מיטיב לספר על החיים הפשוטים של אז, בסמטאות שוק מחנה יהודה והשכונות הסובבות אותו.

ההכרות שלו עם משפחת בנאי הייתה כבר מילדות. דודים שלו היו שכנים של משפחת בנאי ברחוב האגס בשוק, וכשבאו לבקר אותם פגשו את יוסי בנאי וכך הם הכירו והפכו לחברים בלב ובנפש ושיחקו בכל המשחקים שהוזכרו בשיר: סמל, סוס ארוך, סטנגה אג'ואים, (גרעיני המישמש המוכרים בשם גוגואים), שחקו ב"ארץ" המוכר בשם 'קלאס', ובכדור טניס בלוי או כדור סמרטוטים ומקפיצים את הכדור על הראש (מה שמופיע בשיר בתור "ראשיות"). הם היו כל הזמן בתנועה.

כשסבא היה בן שמונה, יוסי בנאי היה בא אליהם הביתה לשחק. וכשיוסי היה רעב הוא היה אומר: 'מואיז תלווה לי פרוסה'. את הפרוסה היו טובלים בשמן ובזעתר וזה היה משביע. כשסימון וסבא מואיז באו לשחק עם יוסי הוא היה "מחזיר את ההלוואה" ומכבד אותם בפרוסה.

סבא מספר: "אני זוכר שמילדות כבר התפעלנו כולנו מכישרונו של יוסי בנאי. יום אחד בהיותי בן 12 הוא פנה אלי: "חיברתי מערכון על רופא שיניים אני צריך פציינט סטטיסט, אתה מוכן?" כמובן שהסכמתי. לאורך רוב המערכון לא דיברתי (כי הייתי עם פה פתוח) רק בסופו קיבלתי משפט אחד ויחיד, ועד היום נעים לי להיזכר שזכיתי לשחק עם יוסי בנאי.

סבא מספר שבילדותו כולם היו במצב של עוני ומחסור. הם גרו תשע נפשות בשני חדרים קטנים. מה שהקל על הקושי היו חיי הקהילה המפותחים, כולם חיו ביחד ועזרו אחד לשני, הרבה יותר מהיום.

סבא מוסיף: "בשל העוני, נאלצו הורי לשלוח אותי ואת סימון (הגדול ממני בשנה וחודשיים) ללמוד באותה הכיתה כדי לחסוך: השתמשנו באותם הספרים, בילקוט אחד ובקלמר אחד,. ומה אמרה אימי בלדינו על כך שהכול עשינו ביחד? 'דוס קולוס אן און פנטלון' כלומר 'שני ישבנים במכנס אחד'.

"היכל התרבות" בתקופתנו היה קולנוע רקס (המוזכר בשיר). כילדים נהגנו לשלם על סרט ולזכות בהצגה:

כששמענו שיש בערב מופע תיאטרון, אופרה או קונצרט היינו באים בשעה שלוש בצהריים, משלמים כרטיס מוזל ל"הצגה יומית" , צופים בסרט, ועם תום ההקרנה היינו מתחבאים בשירותים, שם המתנו שלוש שעות עד הערב וכך התפלחנו למופע היקר. כילדים מחונכים מבית טוב, היו לנו קצת ייסורי מצפון על מעשינו  ויום אחד שיתפנו את המורה שלנו, ד"ר שאול ברקלי (שכתב ספרי דקדוק לתלמידי ישראל), ב"התגנבויות" שלנו ושאלנו לדעתו. הוא חשב ולבסוף פסק: מותר לגנוב תרבות!"

בצבא סבא שרת בנח"ל ויצא לקצונה. (כאן התפצלו דרכיו עם יוסי בנאי שהלך ללהקת הנחל). אחרי השחרור למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים לתואר ראשון ושני ובמקביל ושיחק כדורגל בקבוצת "הפועל ירושלים". הפעם כבר לא עם כדורי סמרטוטים אלא בקבוצה מקצועית עם שחקנים ידועים מתקופתי. סבא מספר בהתרגשות: "כדורגל הוא אהבה גדולה שלי ועד לפני שלוש שנים אימנתי את נבחרת לשכת עורכי הדין של מחוז ירושלים בליגה למקומות עבודה". גם היום אני עדיין משחק כדורגל עם הנכדים שלי ואני שמח מאד שחלקם בנבחרות כדורגל ממשיכים את דרכי."

על הסוד שטמון מאחורי ההצלחה הגדולה של השיר הפופולארי אומר סבא:"אני חושב שסודו של השיר הוא  שזה שיר שלא נס ליחו וכל אחד, במיוחד הירושלמים, במיוחד בני גילנו, ששומע את השיר מרגיש כאילו הוא נכתב עליו, כי כולנו עברנו ילדות כזו או דומה לזו. השיר הוא חלק מילדותו של כמעט כל אחד שחי כאן בארץ וזו גדולתו של השיר".

 

סבא ואני כשהייתי תינוקת וילדה קטנה

 

יוסי בנאי – השיר: "אני וסימון ומואיז הקטן"

הזוית האישית

מעיין יאיר: לשמחתי סבא וסבתא שלי עברו לפני שנה מירושלים למודיעין וכך אני יכולה לפגוש אותם בתדירות גבוהה, ושמחה שסבא שלי יכול לעזור לי להתכונן למבחנים במתמטיקה.

מילון

"אני וסימון ומואיז הקטן"
אני וסימון ומואיז הקטן הוא פזמון שחיבר יוסי בנאי והלחין חנן יובל ב-1980. השיר נחשב לאחד השירים המזוהים ביותר עם בנאי. הפופולריות של השיר, בעל הנופך הנוסטלגי, אף הובילה ליצירת מופע בשם זה באותה שנה, בכיכוב בנאי. השיר מתאר את זיכרונותיו של בנאי מילדותו בשכונת מחנה יהודה בירושלים. בשיר מתואר, לעתים בעגה ירושלמית, הווי ילדותו של בנאי עם שני חבריו הטובים: סימון ומואיז הקטן. השניים הם האחים שמעון ומשה, בני יעקב יאיר וריינה לבית מזרחי "לוס פלאטרוס" - הצורפים מירושלים. השניים הכירו את בנאי מנחלאות: הוא גר במחנה יהודה והם בזיכרון טוביה, והפכו לחברים קרובים, אף על פי שלא למדו יחד בבית הספר.

ציטוטים

”"אני חושב שסודו של השיר הוא שזה שיר שלא נס ליחו" “

”'דוס קולוס אן און פנטלון' כלומר 'שני ישבנים במכנס אחד'.“