מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

אנייה בשם "ארצה"

בתמונה סבא מאיר והנכד ביום סבבתא
סבא מאיר בצבא, סבא שירת באוגדה 36
מתכון החרירה שעבר מדור לדור

סבא מאיר מספר על הדרך לארץ ישראל באנייה בשם "ארצה".

סבא מאיר בן ברוך, נולד במרוקו בשנת 1944. בן רביעי במספר מבין עשרת אחיו. הוריו דוד ופרחה ז"ל.

הבית במרוקו היה בגודל של 70 מטר, בצורתו דמה לצורת רכבת. דיברנו מרוקאית בבית. היו לנו קשרים טובים עם הערבים שגרו בסביבת ביתנו. למדתי בבית ספר יהודי במרוקו, לא היה לו שם. אהבתי כילד לשחק כדורגל, לרקוד ריקודים סלוניים, ריקודי עם. נהגנו לקיים טקסים משפחתיים. בחגים אכלנו ארוחות חגיגיות עם מאכלים מרוקאיים מסורתיים. אימא שלי הייתה בשלנית במרוקו. המאכל האהוב עליי היה כרפס עם קציצות ברוטב אדום.

עלינו ממרוקו לארץ בשנת 1955. בחרנו לעשות עלייה, משום שהיו ערבים שהשתלטו על העיר, המצב הביטחוני לא היה טוב, מאד פחדנו מהערבים שאיימו עלינו. אך זו לא הייתה הסיבה היחידה, הוריי היו ציוניים.

העלייה התבצעה באופן הבא: היינו חודש שלם בצרפת ואחר כך המשכנו לישראל. 7 ימים ו-7 לילות היינו באנייה בשם "ארצה", הצפיפות הייתה נוראית. שמונה אחיי ואחיותיי השתתפו בעלייה. כשהגענו לארץ, התייחסנו אלינו יפה ונתנו לנו את כל הנדרש למחייה. חיינו בצריפים ובתנאים קשים במעברה בשם "חרובית". כיום כולנו מתגוררים בבית שאן, למעט אחותי ציפורה המתגוררת בחצור הגלילית.

אני בשרות הצבאי שרתי באוגדה 36

אחד המתכונים המשפחתיים שעובר בשושלת במשפחתנו הוא: מרק החרירה.

המציאה את המתכון אימא של סבתא פריחה. גם היום כשאשתי מכינה את המאכל הרבה פעמים וטעמו עדיין נשמר. נהוג לאכול אותו במיוחד בערב הושענה רבא.

מצרכים: עוף או בשר בקר, גרגירי חומוס, עדשים אדומות, אטריות דקיקות, פלפל לבן, מלח, כורכום, מים…

הזוית האישית

עידו בן ברוך: נהניתי מאד לראיין את סבי מאיר. הקשר בינינו חזק והדוק, סבא מאיר המיוחד משתף אותנו בכל שבת בסיפורי העלייה.

תמונה משותפת מיום העיון בבית התפוצות

 

מילון

מרק חרירה
מרק עשיר מזוהה עם יהדות מרוקו. מורכב מבשר בקר או חלקי עוף, חומוס ותבלינים שונים. בדר"כ היה נהוג להכינו בליל הושענה רבא.

ציטוטים

”"כשבאנו לארץ באניה הלכתי לאיבוד והוריי נבהלו..."“