מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה – סיפורה של רחל

דור לדור יביע אומר
ממשיכה את הדרך
סיפורה של רחל גומל הדר

אבי

מוצא המשפחה של אבי הוא מהעיר הומל שברוסיה, אבי נולד בטורקיה בעיר איזמיר בשנת 1916. בעיר הייתה קהילה יהודית תוססת הפעילה עד ימינו. אביו, סבי, התאלמן בגיל צעיר עם ילד קטן ולאחר כמה שנים התחתן עם סבתי וביחד נולדו להם שישה ילדים ואבא שלי השני מביניהם. סבא שלי נפטר בגיל צעיר וסבתי נשארה אלמנה עם שבעה ילדים. שנים לאחר מכן ג'וזף (יוסף), האח הבכור לקח אחריות על ששת אחיו הקטנים ודאג להם כמו אב, הוא דאג להם להשכלה ולרכישת מקצוע, הם נשארו אסירי תודה עד יום מותו.

אבי היה הראשון שעלה לארץ, מאז שהיה נער, אבי השתתף בסתר בתנועה הציונית. בגיל עשרים, בשנת 1936 הוא עלה לארץ בפעם הראשונה יחד עם שניים מחבריו. בירידה מהספינה הם היו צריכים לשלם 50 לירות, רק לאחד החברים היו, ואבי וחברו נשארו על הספינה. יחד הם חזרו לטורקיה, כמה חודשים לאחר מכן עם תמיכת אמו הוא עלה לארץ באופן חוקי. הוא מצא עבודה כחקלאי אצל יהודי עשיר בשם ליטווינסקי, הוא קטף תפוזים לפרנסתו. שלוש שנים לאחר מכן הוא התנדב לצבא האנגלי בזמן מלחמת העולם השנייה. בעת שירותו בצבא הוא פגש את אמי.

אותות מלחמה

אמי

אמי נולדה בשנת 1919 בעיר סלוניקי שביוון. בתור בת יחידה להוריה, היא למדה בבית ספר ממשלתי וחוותה אנטישמיות מצד מוריה. בגיל 12 היא עלתה לארץ. לפני העלייה אביה, שהיה במסע עסקים בגרמניה, נכח בהפגנות של הנוער ההיטלראי והבין שהמפלגה הנאצית הולכת ומתעצמת. הוא נבהל מגילויי האנטישמיות שהלכו וגברו. כשחזר למשפחתו עלה לפלסתינה כשמשפחתו אחריו (אמי וסבתי).

כשהם עלו לארץ בשנת 1932 הם התגוררו בשכונת פלורנטין ברחוב דרך יפו תל אביב, פינת רחוב השוק. אגב, הבניין קיים עד היום. אמי התחנכה בבית ספר לבנות (כיום סוזן דלל) ואחר כך למדה אצל הנזירות ביפו. לאחר מכן למדה פקידות בבית ספר ברחוב גאולה. כשסיימה לימודיה אמי עבדה כפקידה בבנק דיסקונט. משפחת רקנאטי שהקימה את הבנק הייתה מיודדת עם סבי וסבתי.

מכתב מאבי לאמי

סבי נפטר בשנת 1943. הוא לא ידע שכל אחיו הושמדו על ידי הנאצים וזמן קצר לאחר פטירתו הגיעו לארץ הידיעות על היקף ההשמדה של 90% מקהילת סלוניקי.

בתקופת מלחמת העולם השנייה, אמי הייתה פעילה במשמר האזרחי בתל אביב, באותם ימים היא הכירה את אבי. אבי שירת בחיל התעופה הבריטי בין שכונת פלורנטין ונווה צדק. ברחוב שלוש היה מועדון של הצבא הבריטי, "קפה לורנץ" (כיום נמצא שם מכון שכטר ללימודי יהדות) שם אבי ואמי נפגשו לראשונה. הם התחתנו בשנת 1946 בבית הכנסת "אוהל מועד" ברחוב שד"ל בתל אביב.

ביום של החתונה

בינואר בשנת 1948 נולדתי ונשארנו לגור שם עד שאחי נולד, אחר כך עברנו לגור ביפו במחנה אריאל (כיום נמצאים שם האולפנים של גלי צה"ל). גן הילדים שבו התחנכתי היה ברחוב עמק יזרעאל (כיום רחוב ידידיה פרנקל). כיתה א' למדתי בבית ספר "ויצמן " ביפו. לקראת סיום שנת הלימודים, עברתי עם משפחתי לשכונת "מעוז אביב", שבין תל ברוך והדר יוסף. שם גם התגוררתי עד שאמי נפטרה בשנת 2000. למדתי בבית הספר היסודי "אלחריזי", אחר כך המשכתי ללמוד בתיכון עירוני י' (אליאנס) שברמת אביב.

בשנת 1971 נישאתי והגעתי לגעש, שם אני מתגוררת עד היום. בגעש, עבדתי כמטפלת בגן ילדים וכמורה בבית הספר היסודי. במטבח הקיבוצי עבדתי כמבשלת ואקונומית. בשנת 1985 יצאתי ללימודים באוניברסיטה, למדתי לשון ומקרא ועם תום לימודי השתלבתי בהוראת לשון במוסד החינוכי "רמות חפר", בקיבוץ מעברות. במעברות עבדתי עד יציאתי לגמלאות. כיום אני מתנדבת בגן מיח"א (מחנכים ילדים חירשים אילמים  ברמת אביב ומדי פעם נותנת שיעורי עזר בלשון לתלמידים מעוטי יכולת.

רחל בצעירותה

הזוית האישית

רחל: בהעלאת הסיפור של הוריי למדתי על חייהם בתקופה משמעותית מאד בתולדות העם היהודי. תרומתם להקמת המדינה העצימה אצלי את המושג "אהבת מולדת". הבנתי גם, שכל אחד מאיתנו הוא חוליה בשרשרת הדורות של עם ישראל, וכל קהילה מהווה נדבך חשוב בעם ישראל כולו. הורינו וסבינו היו המייסדים, אנו הממשיכים, ועל הדורות הצעירים לשמור ולהעביר את מורשת העם היהודי ותקומתו בארץ ישראל לדורות הבאים.

מעיין, תמר והראל: במסגרת התכנית יצא לנו להכיר את רחל ולהתחבר אליה, ובנוסף ללמוד על עלייה לארץ, החיים בארץ לפני שנולדנו ועל סיפורה המדהים של רחל ומשפחתה.

מילון

הנוער ההיטלראי
תנועת נוער שפעלה בגרמניה עם עליית המפלגה הנאצית ועד לכיבושה של גרמניה על ידי בעלות הברית. התנועה נוסדה ב 1926, במטרה להחדיר בדור הצעיר את האידאולוגיה הנאצית ואת תורת הגזע ועליונותה של האומה הגרמנית על פני עמים אחרים.

שכונת פלורנטין
שכונת פלורנטין הוקמה ב 1927 מדרום למסילת הברזל יפו - ירושלים על פני פרדס רחב ידיים. היא נוסדה ע"י דוד אברבנאל והקבלן שלמה פלורנטין, שעלה לישראל מסלוניקי שביוון. תושביה באו מפולין, צפון אפריקה, בולגריה, תורכיה ובוכרה. תושביה עסקו במלאכה, תעשייה זעירה ומסחר.

ציטוטים

”עם שאינו מכיר את עברו, ההווה שלו דל, ועתידו לוט בערפל“