מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

אמילי טרבלסי – משהו בלתי נשכח

משהו בלתי נשכח
שישאיר זיכרון מבורך
לזכרו של בני רוני ז"ל

אמילי טרבלסי מספרת:

נולדתי בתוניס בעיר הבירה תוניסיה, בשנת 1947 למדתי בבית הספר "אליונס" בימי שבת וראשון. בבית הספר לא למדנו מטעם הדת, למדתי שם עד כיתה ו'. באותה שנה אבי של נפטר עקב התקף לב, ישבנו שנת אבל ולאחר נגמרה שנת האבל, עלינו לארץ. כשהגענו בתחילה של הקמת העיר אשדוד, אני ומשפחתי התגוררנו בבית ללא מים וחשמל. לאחר כמה חודשים נכנסנו לבית הספר רמב"ם ובערבים  למדתי באולפן לעולים חדשים כדי ללמוד את השפה עברית.

לא סיימתי את כיתה י'ב מחוסר תלמידים ולכן הכיתה התפרקה, לאחר פירוק הכיתה יצאתי לחיים עצמאים. עבדתי בעבודות מזדמנות בחקלאות, בבית חרושת של יצור שימורים. למדתי קורס פקידות כדי לעבוד בתור פקידה אצל עורך דין עד גיל 21.

במהלך אותה שנה עברתי לגור בעיר טבריה, משום שהכרתי את פרץ שבמהלך הזמן נהפך לבעלי. במהלך חיי הנישואין שלנו נולדו לנו שישה ילדים. המשכתי את חיי כרגיל בגידול הילדים. ילדיי למדו במסגרות רגילות, עד שהגיעו למכינות צבאיות והמשיכו לצבא בחיל רגלים. שני בניי הגיעו לדרגת רב סרן ושני בניי הנוספים הגיעו לסיירת גולני, לאחר מכן המשיכו בחיים האזרחיים. שתיי בנותי שירתו בשרות לאומי, כקומונריות בסניף בני עקיבא. לאחר מכן למדו באונברסיטה והמשיכו לחיי האזרחות חלקם התחתנו במהלך החיים.

אחד מבני ששמו רוני, נהרג בתאונת דרכים. הוא התנדב ב"יד לאחים" והיה פעיל באגודה הזאת. אחת מהמטרות של האגודה היא להוציא בנות יהודייות מכפרים ערבים, זה גרם לי לנחת לכל החיים שעשה מצווה גדולה שאין כמותה.

לצערי במהלך השנים בעלי פרץ נפטר עקב המחלה הסופנית סרטן בלבלב שאין לה מרפא. המשכתי את חיי, ילדיי תמכו בי לאורך כל הדרך, עד לאותו אסון שרוני נהרג בתאונת דרכים בדרכו לים המלח. זאת הייתה מכה קשה מאוד לי ולכל המשפחה ולא ידענו איך לצאת מזה.

רוני ז"ל בני היקר

בסופו של דבר לקחתי את עצמי בידיים, ולאחר שלוש שנים יצאתי ללמוד והעסיקתי את עצמי בכל מיני דברים כדי לשכוח את הצער שהיתי נמצאת בו. כיום אני נמצאת בחברת נשים שלומדות ביחד ויוצאות לטיולים ביחד וזה עושה לי טוב בחיים שלי, זה מה שנשאר לי בחיים.

דבר אחד לא אשכח, את בני שנהרג ואמר לי "אימא אל תשכחי להיות בשמחה" תמיד אזכור אותו לטובה, כי רוני היה רוצה שאימא שלו תקיים את בקשתו. אני משתלדת מאוד לקיים את בקשתו לכל אורך הדרך.

לקובץ הסיפור המלא

הזוית האישית

סיפורה הכואב והמרגש של אמילי תועד ע"י סתיו שוורץ ורימן זנט במסגרת תכנית הקשר הרב דורי.

מילון

משמעות וערך לתלמידים הצעירים
כיף להכיר ולשתף את התלמידים בסיפור חיי

ציטוטים

”היה מהנה מאוד!“