מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

אמא הועידה אותי להיות מחנכת בארץ ישראל

שרה ונכדה יפתח
בפולין
בת לניצולי שואה שאימה למדה עברית עוד בפולין, ולאחר עלייתה לארץ לימדה עברית

סבתא היא בת יחידה להורים ניצולי שואה שכל אחד מהם איבד משפחה, בעל וילד, אישה וילדה. הוריה לא רצו לשתף בקורותיהם בשואה, ניסו לגונן עליה, ועשו מאמצים להעניק לה ילדות מאושרת . רק במלאות לה 16 שנים סיפרו לה על קורותיהם בשואה. אמא שלה תיעדה והוציאה לאור את סיפור חייה בספר שנקרא: "הלך לבדו". אבא שלה שתק אבל שניהם ספרו הרבה על הווי החיים היהודיים בפולין. שניהם היו מאוד ציונים. ילדותה עברה עליה במושבה תל מונד בשכונה נווה עובד שהיה בה קיבוץ גלויות. אמא שלה למדה עברית עוד בפולין והייתה מורה וגננת במחנות העקורים בגרמניה. לכן יכלה להתנדב וללמד עברית את תושבי השכונה. סבתא שלי הצטרפה אליה ולמדה לקרוא ולכתוב בגיל 5 מהספר "אלף מילים". אבא שלה היה מנהל לשכת העבודה בישוב ולכן נחשף לבעיות הפרנסה של התושבים וסייע להם כמיטב יכולתו. סבתא למדה בבית הספר המשותף של תל מונד והמושבים עד כיתה ח' והמשיכה את לימודיה בתיכון "רופין". אמא שלה הועידה לה את מקצוע ההוראה, ומגיל צעיר מאוד ידעה סבתי שתרצה לעסוק בעבודה עם ילדים(הוראה או פסיכולוגיה). כיוון שסבתא צעירה בשנתון לא יכלה להתגייס עם בני המחזור, אז החליטה להיות עתודאית וללמוד בסמינר שנחשב אז לטוב ביותר סמינר בית הכרם בירושלים.
 
 סבתא הייתה מורה חיילת בחיפה "במחנה מרכוס", לחיילים חסרי השכלה. עם סיום השירות הצבאי למדה לתואר ראשון ייעוץ חינוכי וספרות עברית באונ' תל אביב. בסה"כ עסקה בהוראה וייעוץ חינוכי במשך 33 שנים. את תחילת דרכה כמורה עשתה בבי"ס היסודי בתל מונד בו למדה. לאחר מכן עברה ללמד בנתניה בתחילה בביה"ס היסודי "שורשים" ולאחר מכן בתיכון "אלדד" , היום היא פנסיונרית וסבתא במשרה מלאה לארבעת נכדיה.

מילון

מחנה מרכוס
בסיס צה"ל בחיפה, במרומי הכרמל, שהיה שייך למפקדת קצין חינוך ראשי, וששימש כבי"ס לחיילים שלא השלימו השכלת יסוד. העושים במלאכה היו מורות-חיילות, וכן קציני ומש"קי חינוך שהקנו לחניכיהם השכלה, וכן ערכי-יסוד באזרחות ובמורשת צה"ל, ושראו במשימתם מלאכת קודש. (מתוך אתר נוסטלגיה)

ציטוטים

”אמא שלה הועידה לה את מקצוע ההוראה“