מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

אל תבכי עלי, ארגנטינה (ע"פ השיר של אויטה פרון)

סבתא אדית והנכד נדב
בהופעת ריקודי עם בקהילה היהודית
סיפור חיי כיהודיה בארגנטינה ועלייתי לארץ

שמי אדית סלוצקי ואני סבתא של נדב. נולדתי בארגנטינה בעיר ששמה קוריינטס. המשמעות של השם היא "זרמים" וזאת כי העיר נמצאת על שפת נהר מאוד גדול (בין הגדולים שבעולם). בעיר הזו יש קהילה יהודית אחת וזאת אחרי האיחוד בין אשכנזים וספרדים. הקהילה בקוריינטס מתאפיינת על ידי החיבור שלה לציונות ואחוזי העלייה הגדולים שלה אל ישראל.

אבי הגיע לארגנטינה מפולין אחרי מלחמת העולם הראשונה ואמי מרוסיה ואוקראינה. אני, אחי ואחותי נולדנו בקוריאינטס. תפיסת היהדות שלנו הייתה תרבותית יותר ודתית פחות, כלומר, לחיות במדינה נוצרית חייב אותנו לשמור על המסורת כדי לא להתבולל. לדוגמא, בחגים נהגנו להגיע לבית הכנסת אך ההגעה הייתה בנסיעה ולא בהליכה בגלל המרחק.

כל החיים שלנו סבבו סביב הקהילה היהודית. בגיל 6 התחלתי את בית הספר היסודי שהוא היה ממלכתי ובו למדנו את כל המקצועות הרגילים כמו חשבון, קרוא וכתוב, מדעים ועוד. בו זמנית התחלתי ללמוד גם בבית הספר היהודי שהיה מתקיים אחר הצהריים ובו למדנו יידיש, זו השפה שגם הוריי דיברו. בהמשך, הצטרפתי לתנועת הנוער "יחוד הבונים". הייתי מאוד פעילה כחניכה ומדריכה ונהניתי ביותר במחנות קיץ ומההכרות עם חניכים מערים אחרות.

בשנת 1967 עליתי לארץ מתוך הזדהות עם ערכי הציונות עליהם גדלתי. עליתי לניר צבי (אז קרוי "כפר ארגנטינה"), היכן שהמשפחה של אמי התגוררה. שלוש שנים לאחר מכן, אבי חלה ונאלצתי לחזור לעזור למשפחה. התחתנתי עם מי שהיה אהבת נעוריי ונולדו לנו שלושה ילדים.

בשנת 2002 כל הילדים שלנו עלו לארץ והחלטנו להצטרף גם אנחנו. נולדו לנו שבעה נכדים בארץ ישראל.

הזוית האישית

סבתא אדית: תודה על הכל. מאחלת לכולם להצליח בכל. שמחתי והתרגשתי לספר את הסיפור ולהיפגש עם נדב במסגרת התוכנית.

נדב המתעד: זו הייתה חוויה לכתוב את הסיפור יחד עם סבתא בובה (הכינוי שלה). היה לי כיף ללמוד דברים חדשים על סבתא שלי ודברים חדשים במסגרת המפגשים.

מילון

קוריינטס (Corrientes)
"זרמים" או "רוחות פרצים" בספרדית.

ציטוטים

”"בעיר קריינטס יש קהילה יהודית אחת, זאת אחרי האיחוד בין אשכנזים וספרדים“