מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

אכזבה מלשון שמחה

רבקה ואור
רבקה ושחר ביום חתונתם
סיפורה של רבקה אברהם

שמי רבקה אברהם,נולדתי בישראל בתאריך 15/12/1949 בעיר תל-אביב לאימא מרגלית בוזלי ולאבא שלמה בוזלי שעבד בצנזורה של משרד הביטחון בתפקיד בכיר. למדתי 12 שנות לימוד וסיימתי את לימודיי בהצלחה ועם תעודת בגרות. החיים בבית הורי היו מאוד קשים מבחינת כלכלית וגם אזורית, כתוצאה מהמשבר הכלכלי היה חוסר במזון וצרכים אישיים לי ולמשפחתי וגם כסף ללימודים אקדמאיים ולכן נאלצתי לעבוד קשה בשביל לממן את לימודיי ועתידי. לאחר מכן, עבדתי בחברת "כיתן-דימונה" בתפקיד מנהלת חשבונות בחברה.

הכרתי את בעלי שחר שעבד כחבר דן והתחתנו וכיום אנו נשואים כבר כ – 48 שנה בשמחה, אושר ועושר. לאחר החתונה עברנו להתגורר בעיר בת-ים, נולדו לי שלושה ילדים וכאשר התבגרו וסיימו צבא ולימודים אקדמיים, התחתנו. הילדים היו מקור השמחה לחיי הטובים והמאושרים. שתי הבנות מורות עם תואר שני והבן עובד כיום כבוחן במשרד הרישוי.

החיים בעיר בת-ים  והבילויים בעיר תל אביב היו מאוד טובים, בתי הספר היו ברמה והמצב הכלכלי בבית היה מצוין, טסנו וטיילנו הרבה ברחבי העולם שהשאיר בנו המון חוויות טובות. לאחר שילדיי התחתנו ועזבו את הבית החלטנו אני ובעלי לעשות שינוי ולעבור לגור ביישוב גן יבנה שהיה ידוע כיישוב שופע מבחינה חקלאית וגם בתים פרטיים ווילות וקוטג'ים. השנה הייתה כבר 1994. הציפייה לתנאי מחייה טובים ביישוב גן יבנה הייתה גבוהה מאוד, אך לאחר תקופה מסוימת בה התגוררנו ביישוב הסתבר כי טעינו וקיבלתי הלם תרבותי מבחינת התושבים ורמת החיים ביישוב שהייתה נחותה מאוד מאשר העיר הקודמת בה התגוררנו (בת-ים). לא היו ביישוב חיי חברה, אזורי בילוי וקנייה, כלי תחבורה ציבוריים לרווחת התושבים ושירותים רפואיים ולכן נאלצנו לנסוע לערים אחרות כגון אשדוד ורחובות כדי לקיים את צרכינו האישיים.

%d7%90%d7%95%d7%a8-3

בזמן המלחמות נחתו על גן יבנה רקטות מה שהיה מקשה ומפחיד לנסוע לערים אחרות בשביל צרכינו האישיים. בזמן מבצע "צוק איתן" נחתה רקטה על הפרגולה של הבית שלי, מצב זה הביא אותי ואת בעלי לדיכאון יותר עמוק ולהרבה חיכוכים ומריבות על השינוי שעשינו בחיינו, המעבר לגן יבנה. תקופה זו הייתה מאוד קשה בחיי הנישואים שלנו וכמו כן  לילדים ולנכדים שלנו. כמעט ולא היה ניתן לצאת מהבית כתוצאה מהתדירות הגבוהה בא שיגרו רקטות לעבר אזורנו ולכן היה קשה להתנהל במשפחה בצורה נורמטיבית ולעזוב את היישוב (כפי שנאמר לא היה ביישובנו מרכזי קנייה מלבד סופר ולכן היינו צריכים לנסוע לערים אחרות בשביל צרכינו האישיים).

לאחר סיום המלחמה, אספנו את כל השברים והחלטנו ללכת קדימה מאחר וגן יבנה התחילה לתת תנופה ושגשגה, נבנה בגן יבנה קניון ענק ששמו friendly כמרכז בילוי, קניות, חנויות ביגוד והנעלה, המון הטבות לאזרחים וותיקים, הוסיפו כלי תחבורה בתדירות גבוהה ואז החיים בגן יבנה השתפרו ונעשו טובים מאוד.

כיום, אני ובעלי מבלים הרבה בגן יבנה ופחות מחוץ לעיר וגם חיי חברה טובים ופעילויות מאזרח וותיק וגם מהמתנ"ס של גן יבנה. אני מאחלת לנו המשך של בריאות ואריכות ימים והרבה בילויים ביישובנו המדהים והמקסים גן-יבנה!.

%d7%90%d7%95%d7%a8-4

הזוית האישית

אור בר: הקשר הרב דורי היא תוכנית מהנה וחווייתית, אשר מקנה לשני הצדדים את האפשרות ללמוד אחד מם השני. רכשתי מסבתי הרבה חכמת חיים במהלך התכנית וגם לימדתי אותה מחשבים. מה שרציתי לעשות בלי קשר לתכנית, כך שהרווחתי משני הצדדים. סבתא שואפת לפתח את הידע שלה במחשבים כמה שיותר ואני שואף ללמד אותה וגם ללמוד ממנה.

מילון

קוטג'ים
מבנה בית פרטי צמוד קרקע המיועד למשפחה או שתיים

ציטוטים

”"אנחנו לא זוכרים ימים, אנו זוכרים רגעים"“