מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

אירועים משפחתיים

אין כמו סבתא !!!
היו ימים
זכור לי בעיקר ליל הסדר הנפלא' שהיה אבי נהג לערוך שחזור של יציאת מצריים.
שנות ילדותי –
עליתי בגיל שנה לארץ כך שאני לא בדיוק זוכרת משהו מהעלייה. הכל בא מספורים של אמי.
כשעלינו לארץ גרנו במעברה באשקלון ולא היה כלום; היה מדבר, גרנו באוהלים.  בשלב מאוחר יותר בחיי "שדרגנו" את מגורינו לצריפים.
זכורות לי הצפות בחורף, מחסור בעבודה ובפרנסה. הסיפורים ששמעתי, ממה שזכור לי, היו על תלושי אוכל, ומחסור.
בבית אמי כל שבת המשפחה הגיעה. היינו משפחה גדולה ונהגנו להיפגש בחגים ושבתות. כל שכנינו היו כמשפחה אחת גדולה. לא נעלנו דלתות, הן תמיד היו פתוחות .
אני זוכרת את הקידוש בימי שישי עם כל המשפחה המורחבת, והיינו מספר נורא גדול של אנשים.
זכור לי בעיקר ליל הסדר הנפלא' שהיה אבי נהג לערוך שחזור של יציאת מצריים. הלכנו עם תרמילים על הגב ושחזרנו הכל. ליל הסדר נמשך כל הלילה, מה שלצערי, היום כבר לא אקטואלי.
היו לנו במשפחה גם כמה אמונות תפלות, לדוגמה, כשאחד מבני המשפחה נוסע, שופכים אחריו כוס מים. שמנו מלח בכיס נגד עין הרע.
אני גם זוכרת שהאירועים המשפחתיים התקיימו בתוך החצרות הפרטיים וכל החמולה הייתה מתגייסת לעזור בהכנות. בשלב מאוחר יותר בחיי היינו נוסעים לשוק עם סוס ועגלה והולכים לחלוב פרות. כולם ביחד.
הנוף היה מורכב מהמון שטחים פתוחים, והמון פרדסים שבהם נהגנו לבלות בקטיפת תפוזים, סברסים ועוד,  ומוכרים את התוצרים. בערב כל ילדי השכונה היו מתאספים יחדיו ומספרים צ'יזבטים וסיפורים ושרים ונהנים ביחד.
בחופשות היינו נוסעים למושב בית עזרא לבקר את הדודים שלנו. נהגנו לעזור להם באיסוף הירקות, הביצים ובכלל, שם בילינו כמעט את כל החופשות. דודי היו חקלאים ורוב ילדותינו עברה בעזרה לדודים בחקלאות ובמבט לאחור זו הייתה חוויה מדהימה, עד היום היא זכורה לי.
בגיל 15-16 למדתי בתיכון "מעלה". בתיכון הייתה לי מורה בשם נורית. היא הייתה מורה מדהימה. היא הייתה חמה ואימהית ומדי פעם הייתה באה להתארח אצלי בבית.
לחברות הכי טובות שלי קראו עמליה ותקווה. נהגתי לבוא אל עמליה, לקיוסק של אביה ועזרתי לה במילוי תפקידו של אביה. נהגתי לעשות גם בייביסיטר תמורת סכום כסף, עזרתי בניהול משק הבית ועוד. לצערי, צבא לא עשיתי. כמה מאחיי היו בצבא ומשום שאני בת יחידה בין המון אחים (תשעה) אמי ביקשה ממני לא ללכת לשרת בצבא. עד היום אני מתחרטת על כך שלא שרתתי ומרגישה החמצה ופספוס.
לאחר מכן הכרתי את בעלי. התחתנו ונולדו לנו שני ילדים מקסימים- דנה וגולן.
כיום אני סבתא לשני נכדים, אמא לשני ילדים, אחות ורעיה מאושרת.
המסר הנלמד מהסיפור של סבתי הוא שישראל התחילה ממש מאפס, לא היה אז כלום. ישראל כיום מפותחת ומשגשגת ומהסיפור שבו מסופר על הדלות והמחסור ממש העלה לי את ההערכה למה שיש היום, מה שלא מובן מאליו .

מילון

צ'יזבטים
סיפורי בדיה

ציטוטים

”ישראל התחילה ממש מאפס, וכיום היא מפותחת ומשגשגת , ועל כך הערכתי.“