מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

אין הדבר העומד בפני הרצון

אהבה לארץ, למשפחה ולי, דניאל

"כאשר תהיי סבתא תרכיבי  משקפיים

תקראי זכרונותיך

לפני נכדייך

את פת הלחם

תתני לעמך

ונס ישראל תמיד יהיה בידך"

(מתוך ספר זכרונות משנת 1957, מכפר הנוער בן שמן)

 

נולדתי בפולין בשנת 1949. עלינו ארצה כאשר אני בת 8 ואחי (מיכאל) היה בן 5, בשנת 1957. זאת הייתה עלייה שכונתה "עליית גומולקה", מפני שראש ממשלת פולין באותה תקופה, גומולקה, איפשר יציאה מפולין לישראל ליהודים. מיד אחרי שעלינו שלחו אותי לכפר הנוער בן שמן כדי להתאקלם וללמוד את השפה.

נשארתי בכפר הנוער בן שמן שנה וזאת הייתה השנה הכי יפה בחיים שלי. מאוד רציתי להישאר בארץ ולא לרדת עם הוריי לגרמניה, אבלן כיוון שהייתי ילדה קטנה לא הצלחתי לשכנע את הוריי שישאירו אותי לבד בארץ ולכן עזבנו את הארץ בשנת 1959. בגרמניה אבי החורג הרגיש בבית. היה לו קל להקים שם עסק כדי לפרנס את משפחתו החדשה.

(אציין שבשנת1953 איבדתי את אבי הביולוגי כאשר היה רק בן 42, הייתי רק ילדה קטנה, ואחרי שלוש שנים אמי התחתנה שנית).

כל חיי יהיו לי שתי אהבות גדולות: אחת המשפחה והשנייה זה ארץ ישראל. יש לי שלושה ילדים, שתי בנות ובן, כאשר הבוגרת בין הבנות היא אמא של דניאל שאני כל כך אוהבת. יש לי שבעה נכדים שהגדול ביניהם הוא איליי והקטנה ביניהם היא אלה. לאחי מיכאל שחי בשוויץ ונשוי לויויאן יש שני ילדי גוי ורון. גוי נשואה ויש לה ילדה קטנה בשם  אל ועכשיו מצפה לילדה קטנה נוספת. חמישה ילדים יושבים סביב השולחן.

בשנת 1970 כאשר אני סטודנטית למדעי המדינה ומשפט בין לאומי בג'נבה בשוויץ , אחרי ביקור בזק של גולדה מאיר (ראש הממשלה ושרת החוץ של ישראל), מפגש קצר בינינו עורר בי את הרצון העז לעלות ארצה. וכך היה: עליתי ארצה לבד ישר לאוניברסיטת תל אביב, בכוונה להשאר שנה בהחלפת סטודנטים – ונשארתי עד היום הזה. זאת הייתה ההחלטה הכי יפה והכי נכונה בחיי, אך כמובן שהייתה מלווה בקשיים רבים. השפה העברית מאוד מאוד קשה ולא ידעתי מספיק עברית כדי ללמוד באונברסיטה שמדברת עברית. לבסוף ידעתי ואני זוכרת עד היום שאין דבר העומד בפני הרצון.

סיפור אהבה ופרידה:

בשנת 1989 התגרשתי מבעלי אב ילדי. שמי היה בן 18, שרון בתי הייתה אז בת 14 ושירלי הקטנה מבנותיי הייתה בת 10 .

שרון החליטה שהיא נשארת עם אבא שלה, שמי שהיה בצבא היה לו נוח להישאר איפה שהוא גדל, עם אבא. כיוון שאני עזבתי את הבית נשארה איתי הילדה הקטנה בת 10. היתה לי מאוד קשה במיוחד הפרידה משרון בת ה14 אבל כיבדתי את החלטתה. הבנתי שאין טעם להתנגד להחלטה של המתבגרת.

כל החמש שנים שלא היינו כמעט בקשר היו השנים הכי קשות של חיי כיוון שפחדתי שהיא כועסת שלא נלחמתי עליה. מצד שני  היא פחדה שאני כועסת כיוון שהיא בחרה להשאר עם אבא. היום, כשאנחנו החברות הכי טובות ומאוד קרובות אנחנו יכולות לדבר על זה בחופשיות.

 

 אמא עם אחיה, אחותה ואחיניה

הזוית האישית

דניאל: נהניתי עם סבתא מאוד, אהבתי לגלות עליה ועל אמא דברים שלא ידעתי, היה פשוט מרתק ומרגש.

אליזבט: נהנתי לחוות עם דניאל נכדתי מפגשים נשיים רב דוריים, לשוחח עמה, להקשיב לה ולספר לה על אהבותיי.

מילון

אין דבר העומד בפני הרצון
אם יש לבן אדם רצון חזק, הוא יוכל לבצע כל משימה ולהגשים כל חלום.

ציטוטים

”"בשנת 1970 הגעתי לארץ, ללמוד באוניברסיטת תל אביב לשנה אחת - ונשארתי עד היום"“