מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

אימי – דמות להערצה ולחיקוי עבורי

עם הנכדה ליה במפגש לט"ו בשבט
עם היוולדי
הגשמתי את חלומי

גדלתי בבית פרטי בגדרה, ברחוב נפתלי, עם חצר  גדולה, עצי פרי ועצי נוי. היום גרים שם אחיי.

בבית היו שלושה חדרים גדולים, מטבח, היה גז אך לא הייתה מכונת כביסה ולא היו טיטולים כמו היום. היו חיתולים מבד שלא זרקו אלא כיבסו אותם במים רותחים בתוך דוד גדול שהרתיחו בעזרת פרימוס.

 

אבי השתתף במלחמת סיני. כשנולדתי, הוא היה במילואים ולא זכה להיות בשעת לידתי, ביתו הבכורה.

אימי כל השנים עבדה עם ילדים. היא מאוד אהבה אותם. גם בנכדים טיפלה במסירות אחר הצהריים, הכל מתוך בחירה. בזכותה נולדו לי שישה ילדים, תמיד עודדה מאוד למשפחה גדולה ועזרה בגידול הילדים בצורה לא רגילה.

 

מאוד הזדהיתי עם אימי, היא הייתה דמות להערצה ומאז שהיית קטנה חלמתי להיות גננת והגשמתי את חלומי.

אמא שלי טיפלה בילדיי, דאגה לארוחת צהריים וכשהייתי חוזרת מהעבודה דאגה שאנוח אצלה ואוכל ארוחת צהריים. היה לה קשה ל"שחרר" את הנכדים כי הייתי הבת הבכורה והם הנכדים ראשונים. כל הזמן אימי רצתה שנשאר אצלה עד הערב.

 

גם כשיצאה לפנסיה פתחה משפחתון בבית, ילדים היו כל חייה…

בזכותה יכולתי ללמוד כל מה שחפצתי, היא תמיד עודדה ועזרה. הוצאתי תואר ראשון, למדתי אבחון דידקטי, קיבלתי תעודה של מורה להוראה מתקנת.

 

אהבתי מאוד גם לרקוד והוצאתי תעודה של מדריכה לריקודי עם. עבדתי כמנהלת גן 36 שנים, כל בוקר קמתי בשמחה ובהתרגשות לעבודה.

 

וכיום, אני רכזת לטיולים ונופשים. לומדת פעם בשבוע, רוקדת פעמיים בשבוע, גם מרקידה נשים לפעמים.

אני מתנדבת בבית חולים "קפלן" במחלקת ילדים.

                                                                                                                                                                                                                                                               היום יש לי יותר  פנאי לילדים שלי לנכדים מבעבר.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת מפגשי תכנית "הקשר הרב דורי" בבית הספר.

מילון

פרימוס
מכשיר לחימום ובישול עם בית קיבול לנפט

ציטוטים

”אם אתה אוהב את החיים, אל תבזבז זמן. החיים עשויים מזמן“