מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

אילנה מספרת

אילנית ואורה בתכנית במסגרת כתת וותיקים.
אילנית בצעירותה
סיפור חייה של אילנה.

נולדתי בפרס ב- 29/12/1951. משפחתי מורכבת מאבא, אמא ו-7 ילדים- 4 בנים ו-3 בנות, אני הסנדוויץ'-השלישית. גדלתי בקרמנשה שבפרס.

עד כיתה ט' למדתי בבית ספר יהודי בשם אטהד פירושו ביחד. בכיתה י' עברתי לבית ספר גוי כי בתי הספר היהודים היו עד כיתה ט'. לאחר שגמרתי את לימודי המנהל של בית הספר היסודי ביקש ממני ללמד בבית ספר שלמדתי, ילדים בכיתה ד', לימדתי אותם צרפתית שנה ואז עברתי יחד עם חברתי לעיר הבירה ולמדתי במכללת אורט סירטוט בניין, לא גמרתי את לימודיי, כי עליתי עם משפחתי לארץ אחרי שנה.

ב- 1973 עליתי לארץ עם משפחתי, עלינו בגלל אח שלי שכבר עלה לפנינו בעליית הנוער לארץ. כשעליתי לארץ מאוד התרגשתי, בשבילי זה היה הגשמת חלום, ממש הרגשתי שנולדתי מחדש.. אחרי שעלינו היה לנו מאוד קשה, עם השפה והתרבות. תמיד היה קונפליקט ומריבות בין ההורים שלי, אבי רצה שנחזור לפרס, אחת מהסיבות היא שבפרס הוא היה סוחר ופה הוא עבד בבניין וזה היה לו מאוד קשה, וגם הפריע לו שיש יותר מדי חופש בין בנים ובנות לעומת פרס ששם התנהגו בסגנון המוסלמים ולא היה קשר בין בנים לבנות ואימי רצתה להישאר בארץ כי היא רצתה מאוד שהבנות שלה יישארו בארץ ויתחתנו עם יהודים ולא עם גויים מפרס וזה היה לה מאוד חשוב.

בשנת 1975, התחתנתי בטקס מאוד צנוע בבית בגלל שבעלי היה חייל, משפחתו הייתה בחו"ל ולא היה לו הרבה כסף, ומהחתונה שלי למדתי שלא הכל בחיים זה כסף, הכי חשוב זה מידות טובות! ב -3/3/1976 נולד לי בני הבכור, אילן, קראתי לו ככה משתי סיבות: רציתי ששמו יתחיל באות א', אילן ואילנית היו צמד ששרו הרבה ביחד ורציתי לקרוא לו על שמו.

ב- 16/9/1980 נולד לי בני השני, איתי, בחרתי בשמו כי עוד פעם רציתי באות א' ובטיפת חלב האחות הציעה לי את השם הזה ומאוד אהבתי אותו.

במלחמת יום הכיפורים היה לי מאוד קשה כי היינו רק כמה חודשים בארץ, עולים חדשים מאוד שלא מבינים כלום, לא ידענו לשמוע חדשות ואיך להסתדר במלחמה.. גייסו את אחי ומאוד פחדנו כי לא היו לנו שום דרכים לתקשר איתו ולשמוע שהוא בסדר. זאת הייתה תקופה מאוד קשה וכמעט כל יום היו מביאים גופה של חייל שנהרג במלחמה, אני זוכרת במיוחד את היום שהביאו את הגופה של שכן שלי ונזכרתי איך הוא רץ במהירות למלחמה כדי להגן עלינו ובסוף לא חזר.

 

הזוית האישית

אורה תלמידת כתה ט', אשר ליוותה את אילנית בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרת כתת וותיקים, באולפנת צביה ברחובות: נהניתי מאוד ללמוד דרך הסיפור על פרס של פעם ולמדתי שצריך מאוד להעריך את קיומה של ארץ ישראל, היא נקנתה ביסורים ובדם וזה לא ברור מאליו שאנחנו פה.

מילון

סאדאתי
אושר

ציטוטים

”"למדתי שלא הכל בחיים זה כסף, הכי חשוב זה מידות טובות!"“