מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

אילנה מאירי טבריינית המחוברת לעם ולמדינה

אני ובעלי שמואל בחנוכה 2015
טיול חנוכה כל המשפחה 2015
אני נולדתי בת נחמה ואליהו מזרחי ז"ל בת משפחת אופים נשואה באושר לשמואל משנת 63.

נולדתי בבית  בשנת 1945על ידי המיילדת שקראו לה עמי שרה ,לאמי נחמה ואבי אליהו. גרנו ברחוב טבור הארץ במבנה שהיה צמוד למאפייה של אבי סבי היה בעל המאפייה .ואבי עבד עם סבי במאפיה .הם סיפקו לחם לבריטים (החיילים הבריטים ששהו בארץ בתקופת המנד"ט של אנגליה על ישראל).
סבתי ג'וליה הייתה אישה עם נתינה ,בשמחות היא הייתה מכינה עוגות וקולה בתנור בוטנים לבעלי השמחה בחינם .בימי שישי היו באים תושבי השכונה ומביאים את החמין שלהם כדי שסבתא תשים אותו בתנור שלה וביום שבת אחרי תפילת שחרית הם היו מתאספים לקחת את החמין שלהם .
התחנכתי בבית הספר אליאנס הוא היה בית ספר מיוחס, והמשך חיי למדתי בבית ספר תיכון עמל שנתיים ולאחריהן יצאתי לעבודה בגיל 1. עבדתי כפקידה אצל עורך דין  ממן.
בשנת 1963 התחתנתי עם שמואל מזרחי  ונולדו לנו ארבעה ילדים , אני לא יצאתי לעבודה מבחירה נשארתי לגדל  את ילדים שלי כעקרת בית . כיום ורד הבכורה מורה בחטיבת הביניים ,משה מנהל במנהל מקרקעי ישראל ותואר שני בתולדות האסלאם, אמיר  הוא אומן יוצר בעץ ,אליהו הוא עשה תואר ראשון כללי שהיה קצין בפו"ם ואז עשה תואר בניהול עסקים ,אלי שירת כסמג"ד וכיום הוא  משרת בצבא  וכיום מנהל  בבית ספר אורט במעלה . ואני גאה בהם!
סבי יוסף מצד אימי  עלה ממרוקו היה מרפא עממי על ידי כוסות רוח. כוסות רוח היא שיטת טיפול מסורתית, שבעבר הייתה נפוצה באירופה ובחלקים נוספים בעולם, אך כיום משמשת ברפואה הסינית בלבד. השיטה לא הוכחה כיעילה. "הוא לקח את הכוס והדליק בפנים נר חם הוא הצמיד אותו לכאב ועשה חתך קטן והכאב היה עובר", כשהיה שבר בגוף הוא היה לוקח סדין שהמטופלים היו מביאים לו טובל אותו בביצה וקמח ומורח על המקום שנפגע "גבס (בימינו)" 
 
הורי אליהו ונחמה התחתנו במבנה שהיה חלקו של המאפיה וחלקו השני היה מגורים שהכיבוד היה בעיקר עוגות לקח ובימנו נקראות תופין ופיצוחים גרעינים ושתייה קלה… ואני התחתנתי בחצר המלון קונטיננטל.
 
  
 
מנהג טברייני שהיה בפסח הוא לעקור חלונות ודלתות והיו מנקים אותם בכינרת ,הנג'אד היה בעל מקצוע מיוחד שתפקידו היה לחדש את השמיכות והכריות ,הוא היה קורע את בד שהיה מצמר כבשים מוציא את המילוי אחר כך בעזרת כלי מיוחד היה חובט בצמר ותופר כיסוי חדש לאחר טיפול, זה היו השמיכות נפוחות וחדשות .בסיום החג נהגו השכנים לשים פירות ומצות לערבים ובתמורה באו הערבים והביאו מגשים עם כל טוב לבנה פיתות ועוד…  .ועוד מנהג שהיה הבישול שנעשה על פתיליות בסירי נחושת בכל שנה, הם היו לוקחים את הסירים לביד לעשות "הלבנה" עושה לו ציפוי כדי שלא יהיה מגע עם הנחושת, את הכלים הגעילו במים רותחים והם נשמרו משנה לשנה במזווה.
 
בעלי שמואל הוא אח שכול אחיו משה ז"ל התחנך בבית הספר כדורי ובגיל צעיר שהיה בן 16 הוא התנדב במלחמת השחרור בשנת 1948 ונפל  באפריל 1948בקרב ההגנה על צמח כאשר  נעשה ניסיון על ידי כוח מגדוד ברק של חטיבת גולני, לכבוש את סמח'. הצבא הבריטי שחנה במשטרה התערב ופתח באש על התוקפים. הם נאלצו לסגת בהשאירם במקום שבעה הרוגים.
 
 כיום אני סבתא לארבעה עשר נכדים אנחנו מתכנסים כמעט בהרכב מלא אני אוהבת מאוד לבשל ולאפות  לפנק את המשפחה … יש לי אחיות מדהימות שהן עוסקות בחינוך אחי ז"ל אפרים המשיך במסורת של אבי וסבי היה בעל בית המאפה.
 
העשרה
בית הספר החקלאי כדורי ליד כפר תבור הוקם על ידי שלטון המנדט הבריטי בשנת 1933,  תוכנית הלימודים הייתה כפופה לפיקוח מחלקת החינוך הממשלתית. התוצאה הייתה שמשקל גדול יותר ניתן ללימודים הכללים בבית הספר החקלאי. כמו כן, מתקני בית הספר ותוכנית הלימודים הביאה את בית הספר לרמה איכותית. בית הספר נחשב לאחד מבתי הספר הטובים בארץ ישראל המנדטורית. בין בוגריו הבולטים: יצחק רבין, יגאל אלון, חיים גורי, עמיקם גורביץ'(ממדליקי המשואה ביום העצמאות ה61 לישראל) ועוד אישים בולטים אחרים.‏
תשע"ה

מילון

נג'אד
בן אדם שתופר שמיכות

ציטוטים

”סבי יוסף מצד אימי עלה ממרוקו היה מרפא עממי על ידי כוסות רוח.“