מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

אילנה לוי – תולדות חיים

דורון יהלי וסבתא אילנה בתכנית הקשר הרב דורי
אילנה בצעירותה
סבתא אילנה רצה עם 3 ילדים ממקלט למקלט

שמי אילנה לוי, אני ילידת זכרון יעקב להורים מזל ויעקב לוי, שנולדו בזכרון יעקב, ונכדה לסבתות וסבים שהגיעו לזכרון יעקב מתימן בשנת 1912, שמם שלום וחממה יונה לוי ועמרם וזוהרה שרה מסוורי.

נולדתי בשנת תש"ו 1946 בט"ו בשבט,  לכן ניתן לי השם אילנה. גדלתי בבית מאוד פתוח, תרתי משמע, בו הדלת לא נסגרה מעולם. קראנו לביתנו 'בית אברהם אבינו שהכניס אורחים לאוהלו'. אנשים נכנסו לבקש מזור מסבתא (אימא של אבא), גרנו איתה. היא הייתה, מה שנקרא היום, 'מרפאה ברפואה אלטרנטיבית'. אנשים באו להתייעץ עם אבא בעניינים שונים או סתם לשתות קפה, לשבת ולשוחח. חגים חגגנו בצוותא, אם זה בחוג המשפחה ואם זה עם ילדי השכונה. אהבנו את כל החגים. היינו עוברים מבית לבית להגיד 'חג שמח' ולהתכבד במטעמי החג.

הייתי ילדה טובה (אפילו מאוד..), אהבתי ללמוד ולקרוא ספרים. הייתי כותבת את המכתבים של אחותו של אבא כי הכתב שלה לא היה ברור, ומהתוכן שלהם למדתי גם כן. חגגתי בת מצווה בסלון ביתנו עם חברים וידידים שלי ושל הוריי. למדתי בבית הספר העממי, בו למדו גם הוריי. בכיתה ב' עברנו לבניין חדש שנבנה בתוך חורשה מדהימה. משפחת אהרונסון תרמה את השטח, לכן בית הספר נקרא "נילי".  היו שם מורים מדהימים, המנהל זאב ניידרמן שהיה גם המורה של הוריי לימד אותנו חשבון ואנגלית וגם לשיר באנגלית. ברוך הרלינג שהיה מלא וגדוש, שהכניס אותנו לעולם רחב ונפלא. ורותי המורה למלאכת יד שדיברה אתנו על נושאים שאף אחד לא דיבר איתנו עליהם, עד היום הפגישות איתה מלבבות. היינו מאוד מאוחדים בכיתה, רוב הפעילויות שלנו היו ביחד גם אחרי שעות הלימודים. כשהיינו בכיתה ה' היה מבצע קדש, מחנך הכיתה ישקה גויס והמורה שלווה מילאה את מקומו. כל בוקר פרשה לפנינו את מפת חצי האי סיני והסבירה לנו את התקדמות החיילים שלנו. היינו רצים בשדות, קוטפים פרחים (כשעוד היה מותר) והיינו הולכים למערה הנוטפת, למערת כברה ולקבר הברון. בשבתות היינו נפגשים יחד עם המשפחות בגן לטיול. גם כיום אנחנו מארגנים פגישות כיתה. אבא נבחר לרשות המועצה כשהייתי בכתה ז'. מסיבת סיום כיתה ח' הייתה מרשימה, התגאיתי והתרגשתי ללחוץ יד לאבי, שישב בשולחן המכובדים, את היד ולקבל ממנו ברכה אישית. בתיכון למדתי בפרדס חנה, לבני הכיתה מזכרון יעקב נוספו ילדים מהסביבה וגם שם הייתה אווירה מאוד חברית ומלוכדת. זכורות לטוב המורה לערבית גאולה והמורה לאנגלית לילי.

הגעתי לצבא, שם גנבו לי את המזוודה מהאוהל ונשפטתי על איבוד ציוד צבאי. כמובן שיצאתי זכאית. שירתי בחיל האספקה בענף הובלה, גם שם הייתה אווירה מאוד משפחתית כש"הבוסים"- קצינים – שמרו מאוד על הזוטרים. שם הכרתי בחור שלימים היה בעלי. עם השחרור מהצבא חזרתי הביתה, למדתי בקורס להנהלת חשבונות וקצת עבדתי. בשנת 1966 הקמנו בית באפיקים. ערכנו חופה עם משפחה וחברים ומסיבה גדולה בחדר האוכל ביחד עם שלושה זוגות נוספים שנישאו באותו יום. אני זוכרת את היום בו פרצה מלחמת ששת הימים. הייתי במכבסה ושמעתי זאת בחדשות שמונה בבוקר, ומיד הדמעות פורצות. למזלי בת דודתי ("התאומה" שלי) הגיעה לאפיקים. חששנו מאוד אבל גם מאוד שמחנו כשראינו את המטוסים שלנו מעל רמת הגולן. חודש אחרי המלחמה, בתאריך 4.7.1967  נולדה סלעית. אני סודרתי ל"משמרת" עבודה בחדר האוכל, שם קיבלו אותי עם חיבוק גדול גאולה ציון, דבורה ברטפלד וחיים הורביץ. מלחמת ההתשה התחילה בתאריך 1.12.1968, שנה בה נולד בני עידו. מבית החולים הגענו ישר למקלט. בני יותם בתאריך 30.7.1970 והגיע גם הוא מבית החולים ישר למקלט. אחרי התקופה בחדר האוכל עבדתי בבית התינוקות עם שושנק'ה לין ורנה אסאו. בשנת 1973, בזמן מלחמת יום כיפור, אני רצה עם שלושה קטנטנים ממקלט למקלט. כעבור שנים עבדתי בטיפול בקשישים ובהעסקתם. אחרי זמן עזבתי ועברתי לעבוד בהנהלת חשבונות.  נסיבות החיים קבעו לי היכן אעבוד. אפשר להגיד שהמקצוע בחר בי ולא אני בו. בתאריך 10.8.1970 נולד אוריה ותאריך 10.5.1984 נולד אביב.

הזוית האישית

דורון ויהלי: נהננו להקשיב לסיפור של סבתא ולעבוד איתה.

מילון

אלטרנטיבית
יכול להחליף דבר אחר, חלופי, אוֹפְּצְיוֹנָלִי. (מילוג)

ציטוטים

”סבתי הייתה, מה שנקרא היום, מרפאה ברפואה אלטרנטיבית“

”נסיבות החיים קבעו לי היכן אעבוד. אפשר להגיד שהמקצוע בחר בי ולא אני בו“

”כל בוקר המורה פרשה לפנינו את מפת חצי האי סיני והסבירה לנו את התקדמות החיילים שלנו“