מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

אילנה כהנא עלתה מפרס לרמת גן

סבתא ואני בביה"ס
סבא וסבתא שלי
סיפור חייה של סבתא

נולדתי בפרס בשנת 1937, למשפחת ישראלי. גדלתי בעיר הבירה טהראן היו לנו חיים שקטים, היו לפעמים בעיות עם מוסלמים, אבל מיד היו משלמים להם שוחד והכל היה מסתדר. היינו משפחה של תשעה נפשות היינו 3 בנות ו-4 בנים.

אבא שלי היה סוחר בדים ואמא הייתה לפעמים עוזרת לאבא בפרנסה וכל האחים והאחיות למדו בבית הספר. הייתה בבית הרבה שמחת חיים ואהבה. אחר הצהריים היינו כולם מתאספים ביחד שותים קפה או תה, אוכלים עוגות חוגגים ושרים.

סיימתי את הבית הספר וקיבלתי תואר בבית ספר לאחיות, עד שההורים שלי ומשפחתי החליטו לעלות לארץ. עזבנו את כל הרכוש בפרס, כי חשבנו שהגענו למדינה מאוד מפותחת. בהתחלה מאוד התאכזבנו ובמשך הזמן התחלתי לקבל את העבודה שלי וכך גם אחיי, אבל אבי היה מובטל והיה מצב קשה ולא נעים.

בהתחלה גרנו בחצור הגלילית. הגענו לחצור הגלילית במשאית של פרות ב – 1958. אחר כך עברנו לתל אביב. הגענו לתל אביב לא כמו לחצור הגלילית אלא באוטובוס. בתל אביב פגשתי את בעלי יוסף ואחרי כמה חודשים התחתנתי איתו. יוסף ואני הכרנו בתור ידידים בחו"ל. יוסף ואני התחתנו בתאריך 29.8.1960 כשהתחתנו יוסף היה בן 26 ואני הייתי בת 21.

בהתחלה יוסף בעלי עבד במשמר הגבול ולאחר שנה קנינו בית והוא עזב את המשטרה ופתח מסעדה והיה לו שותף. נולדו לנו שלושה ילדים: לילד הבכור קוראים יגאל, לילד האמצעי קוראים איתן, ולילדה האחרונה קוראים מיכל. וכיום אנחנו גרים ברמת גן.

הזוית האישית

סבתא אילנה ויובל: נהנינו מאוד להיפגש בכל מפגשי התכנית ולתעד את הסיפור.

מילון

משמר הגבול
הזרוע המבצעית של משטרת ישרל

ציטוטים

”הייתה בבית הרבה שמחת חיים ואהבה.“