מאגר סיפורי מורשת

איך סבא ניצל

אנחנו נספר על סבא יוחנן, בעבר נקרא "איוון אוטו בק". נתמקד בסיפורו בשואה בין השנים 1943 ל- 1945. יוחנן נולד בעיירה  קטנה ששמה פובשסקה ביסטריצה בסלובקיה, אבל את מרבית שנות נעוריו חי בברטיסלבה.

ברטיסלבה אז והיום

כשהחלה מלחמת העולם השנייה סבא היה כבן חמש עשרה אמו חלתה בסרטן ונפטרה תוך כדי המלחמה. אחיו הבכור ארווין נימלט להונגריה.

סבא יוחנן ואמו לפני המלחמה  

ארווין אח של סבא

תוך כדי מלחמה

יוחנן ואביו נשארו בברטיסלבה וסבלו מאנטישמיות: יוחנן ניזרק מבית הספר בו למד. בית ספר משותף ליהודים ונוצרים ועבר לבית ספר יהודי בניהולו של אביו סבא רבא אליעזר.

סבא רבא אליעזר יוחנן ואביו נאלצו לעבור מדירה לדירה , ויום אחד קיבלו צו להתייצב בבית חרושת בשם פטרונקה. משם היו עתידים להגיע לאושוויץ [מחנה השמדה] הם לא ידעו את הצפוי אבל ניחשו שגורלם יהיה מר. בעודם יושבים ומחכים לבאות ,הגיע חבר של אליעזר והביא עמו מכתב מהממשלה בו מאשרת הממשלה, שסבא אליעזר ובנו מקבלים אישור "הנם בגדר נדרשים"  כלומר מורשים להישאר בברטיסלבה.

במשך השנתיים הבאות, יוחנן עבד במיון ספרים שהוחרמו מהיהודים. ואז החיים היו עצובים מאוד, בלי חברים בלי מכרים. ליוחנן התה אז חברה שאימא שלה היתה גויה ולכן נשארה בברטיסלבה, היא הצילה אותו מבדידותו. כעבור שנתיים בא חברו של אבא וסיפר לו בסוד שלמחרת עתידים לאסוף את מעט היהודים שנשארו ולשלוח אותם לאושוויץ. סבא אליעזר חסך כסף ,תפר את הכסף לכובע שלו, חלק שם בנעליים שלו וחלק בבטנה של המעיל. הוא החליט לברוח להונגריה שהייתה אז ניטרלית וחשב שברכבת לילה מאוחרת לא יהיו שומרים. יוחנן וחברו של סבא אליעזר הגיעו לתחנה, אבל בגלל ההפצצות שהיו הרכבת לא הגיעה. הם חיכו עד הבוקר, בבוקר הגיעו השומרים הסלובקיים ומיד זיהו אותם כיהודים נמלטים, הם הכו אותם ורצו לאסור אותם, אך סבא אליעזר לא איבד את עשתונותיו והוציא את הכסף מהמעיל שלו, שיחד אותם. הם לקחו את הכסף ונתנו להם להימלט לשטח סלובקיה מתוך הנחה שיתפסו אותם ויקחו אותם להשמדה. סבא אליעזר ויוחנן יצאו מהתחנה והלכו לכיוון אזור כפרי ,תוך כדי הליכה, ראו חיל עם רובה ניצב כמה מאות מטרים מהם ,הם התכופפו מיד והסתתרו מאחורי שיח .שעות הם הסתתרו ולבסוף העזו לצאת ולבדוק וגילו שזה לא חיל אלא עץ.

אליעזר ניזכר שיש בסביבה גויה כפרית שעסקה בעסקי יין עם מכר שלו, והבטיחה לאותו מכר שאם יזדקק לעזרה היא תסתיר אותו,הם הלכו לכפר שלה. הם הגיעו דרך הכרמים של הכפר חיכו עד הלילה ורק כשהיה חושך הגיעו לביתה וסיפרו לה מה קורה ביקשו שתסתיר אותם ואליעזר נתן לה את מעט הכסף שנישאר לו והיא הסכימה. היה לה בית עם חצר בחצר עליית גג עם קש ושם הסתתרו. במשך היום לא השמיעו שום קול. נזהרו שלא יראו אותם אך בלילה קראה להם הגויה לביתה כדי שיאכלו ויתרחצו.

בוקר אחד הלכה מריה לסידורים ,סבא אליעזר העז לרדת מהמחבוא לדירה ולפתע נכנסה לביתה אחיינית של מריה היא נבהלה כשראתה את סבא אליעזר ,והוא כמובן המציא סיפור על עצמו ולמה הוא בדירה. היא לא האמינה לו אבל במשך כל החודשים הבאים לא סיפרה לאף אחד עליו. כחודש אחרי זה נכנסו הנאצים לכפר. עד אז היה משטר של סלובקיים משתפי פעולה עם הנאצים. כשנכנסו הנאצים לכפר  הגויה, ששמה מריה קולרה הוציא שלט מחוץ לביתה: "כאן מוכרים יין" ומאז כל ערב היה הבית מלא קצינים נאצים ששתו והשתכרו .כמובן שהסכנה היתה רבה. כך נמשכו החיים עד שהגיעו הרוסים וכבשו את הכפר.

לפני שהרוסים נכנסו לכפר הם הרעישו בהפגזות את המקום. כל האנשים בכפר הלכו לכנסיה, שקירותיה היו עבים כדי להסתתר מההפגזות ושם גילו סבא אליעזר ויוחנן הרבה יהודים שהסתתרו גם הם בכפר. כמה שבועות אחרי שנכנסו הרוסים לכפר, ניתן ליהודים התר לשוב לבתיהם ,והם התחילו ללכת ברגל לכיוון ברטיסלבה ,הם הלכו ברגל שעות על שעות ,הגיעו לשערי העיר ,ושם יוחנן קיבל הלם ,ולא יכול היה להמשיך ללכת. כל חושיו לא פעלו . הוא נישאר בצידי הדרך, וסבא אליעזר מיהר להביא אמבולנס. לאחר כמה ימים ,הם חזרו לביתם שליפני הבריחה .לא היה אוכל בעיר ,בבקרים מכרו לחם אבל חוץ מהלחם לא היה כלום .בדירה שחזרו אליה התגורר בזמן המלחמה קצין נאצי והוא השאיר אחריו צנצנת שומן גמורה אבל בשוליה נשארו שרידי שומן ומזה והם התקיימו על לחם ושומן

סבא אליעזר הלך לבית הכנסת בו נהג להתפלל ופגש שם "אודים מוצלים מאש" ,יהודים שניצלו .יוחנן הלך לתנועת הנוער שלו, ופגש שם חברים שניצלו ביניהם אשתו הראשונה.

כולם ידעו שעתידם יהיה בארץ ישראל.

הזוית האישית

חוויתנו טובה מאוד כי הכרנו יותר את ההיסטוריה המשפחתית.