מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

איך חגגנו ולא חגגנו חגים יהודיים בברית המועצות

אני ונכדי רון
אפיית מצות בברית המועצות (גוגל תמונות)
חגיגת חגים יהודיים בברית המועצות

אני נולדתי ב – 8 ביוני בשנת 1935 בעיר צ'רניגוב בברית המועצות (אוקראינה של היום).

בשנת 1941 אחרי תחילת המלחמה הגדולה ברחנו מהכוחות הפשיסטיים לקזחסטן הצפונית. שם הלכתי לגן ומאוחר יותר לכיתה א' בביה"ס. ברית המועצות הייתה מדינה קומוניסטית. זה אומר שהיה אסור לחגוג חגים דתיים, נוצריים, יהודיים ואפילו מוסלמיים. המדינה הייתה אתאיסטית.

המלחמה נגד הנאצים גרמה לסטלין להשתמש בבקשות עזרה מהאל והוא אפילו חוקק  חוק חדש על פיו  מותר לחגוג חגים דתיים ולהתפלל. הכנסיות נפתחו, בתי הכנסת נפתחו וכמו כן מסגדים. יחד עם זאת,  זאת החגים הסובייטיים היו בעדיפות קודמת והכנסיות היו במקום רחוק מהערים ובבתי הספר לא היה מקצוע כמו תנ"ך.

פורים

ידענו שבחג הזה בדרך כלל ילדים ומבוגרים מכינים תחפושות ומשתוללים. כשעבדתי יחד עם אשתי בבית הספר על לוח השנה העברי שקיבלנו במתנה עוד מהסבתא רבתא שלנו ומסבא רבא שלנו, אנו בערך ידענו את התאריך של החגים. ניסינו ביום פורים גם להכין פסטיבל תחפושות. ערכנו יריד, אבל לצערי שרנו רק שירים של ברית המועצות כי לא ידענו עברית ולא ידענו שירים יהודיים בעברית. חג פורים נחגג אפילו בצופים ונקרא "יריד".

החג נחגג אפילו על המים ונקרא "יום נפטון". היה אפשר לראות את ההשתוללות. השפרצנו מים, הדלקנו זיקוקים, הדלקנו נפצים, אפילו נתנו פרסים על התחפושות הטובות ואפילו מדליות למקומות הראשונים. ידענו על אוזני המן שביידיש נקראו "גומנתש". אפו אותם בצורת משולש בבית, רובם היו עם פרג.

חנוכה

בכנות, אנחנו לא ידענו מה מקור החג, אבל הילדים אהבו את החג רק בגלל שקיבלו מההורים, מהדודות והדודים, מהסבים והסבתות מתנות בשם "חנוכה גאלד" ביידיש. הפרוש הוא מעות חנוכה בעברית. כל הילדים שמחו והלכו לקנות דברי מתק ועוד.

שבועות

לא ידענו על החג, אבל בברית המועצות היה חג דומה, "העומר הראשון" שמסמל את הקציר הראשון.

סוכות

ידענו שחג סוכות תמיד בסתיו, כי בזמן הזה בדרך כלל הסבים בנו סוכות וגרו שם. בברית המועצות הסתיו לא תמיד היה חמים והיה קר, לכן הסבים לא יכלו לגור הרבה זמן שם. ידענו שלפני סוכות היה את תחילת השנה היהודית "ראש השנה", אבל אותו לא חגגנו, כי לא ידענו איך.

שמחת תורה

לא חגגנו את החג, לא ידענו מתי הוא, אף על פי שהוא יום אחרי הסוכות, אבל כן ידענו שזה חג "התורה השמחה", וכך קראנו לו.

יום העצמאות

ידענו שישראל קיבלה עצמאות בפעם הראשונה ולכן היה את יום העצמאות הראשון, ידענו שברית המועצות הייתה המדינה הראשונה שהצביעה בעד הקמת מדינה יהודית באו"ם.

ראש הממשלה אז היה יוסף סטלין.

ל"ג בעומר

החג הזה הגיע יחד עם יום ההולדת לתחילת הצופים. חג יום ההולדת לתחילת הצופים היה מסתיים בהדלקת מדורות בלי קשר לל"ג בעומר, אבל צירוף המקרים מעניין. אני זכרתי את החג בגלל יום ההולדת לצופים. החג הזה נחגג עם פסטיבל של שורות צופים, קונצרטים של שיר צופים, זיקוקים ובערב כל הצופים נאספו ליד מדורה לצופים, שרו שירים, רקדו והשתוללו.

ביום הראשון שלי בישראל בשנת 1991 חל ל"ג בעומר ויום ההולדת לתחילת הצופים. ברור שחגגנו גם את כל החגים הקומוניסטים והסובייטים של ברית המועצות.

חגי ברית המועצות

בראשון בספטמבר נחגג "יום הידע". ביום הראשון של אוקטובר נחגג "יום המורה". בשבעה בנובמבר תמיד נחגג כ"יום הרבולוציה של אוקטובר". בחמישה בדצמבר נחגג "יום הקונסטיטוציה של סטלין". בשלושים ואחד בדצמבר נחגג "נובי גוד" הידוע כיום השנה החדשה ולא "הכריסטמס הרוסי". בשלושה עשר בינואר נחגג "הנובי גוד הישן". בעשרים ושלושה בפברואר נחגג "יום הצבא, החזית והצי הסובייטי". בשמונה במאי נחגג "יום האישה הבינלאומי". בעשרים ושניים באפריל נחגג "יום ההולדת של לנין". בשניים עשר באפריל נחגג "יום החלל", או "יום האסטרונאוט". בראשון במאי נחגג "החג הבינלאומי של כל העובדים". בתשעה במאי נחגג "יום הניצחון על הכוחות הפשיסטיים", החג הגדול והחשוב ביותר בברית המועצות, שנחגג אפילו היום כל שנה בתשעה במאי, בו יש יריד בינלאומי.

הזוית האישית

יפים משתתף פעם שנייה בתכנית לימודי שפות בינלאומיות

מילון

קומוניזם
שיטה כלכלית-חברתית בה רוב מוצרי ההון ובפרט אמצעי הייצור נמצאים בבעלות מוסדות חברתיים, תוך שמירה על שוויון כלכלי וחברתי. שיטה כלכלית-חברתית בה רוב מוצרי ההון ובפרט אמצעי הייצור נמצאים בבעלות מוסדות חברתיים, תוך שמירה על שוויון כלכלי וחברתי.

ציטוטים

”"המלחמה נגד הנאצים גרמה לסטלין להשתמש בבקשות עזרה מהאל."“