מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

איך גדלתי לאהבה לטבע?

סבא ואני דוגמים בבריכת חורף
סבא בעבר בודק מקווה מים
ילדות בסביבת טבע

שמי אביטל גזית, אני משתתף השנה עם נכדי עידו בתכנית הקשר הרב דורי ויחד תעדנו את סיפורי.

ילדותי עברה במושבה נס ציונה, אחת המושבות הראשונות בארץ ישראל. הורי גדלו בפולין ועלו לארץ בשנות ה-30. נולדתי בשנת 1943, חמש שנים לפני עצמאות ישראל. בנס ציונה היה לנו בית פרטי וחצר גדולה ובה עצי פרי שונים. ביניהם ראוי לציין עץ אנונה שהיה נדיר בסביבה ועץ אבוקדו שבעיני כילד בן חמש נראה ענק. אף אחד במשפחתנו וחברנו לא הכיר את הפירות של האבוקדו וחשבו שהוא אף פעם לא מבשיל כי הוא תמיד נשאר ירוק. עד שיום אחד ביקר בחצרנו הדוקטור המפורסם של נס ציונה. דוקטור פולוורמאכר. קטף את האבוקדו קילף והתחיל לאכול ומאז כולנו למדנו שבחצרנו יש אוצר.

החלק שריתק אותי ביותר היה שובך יונים שבנה לי הדוד הנגר, חנן, היונים היו שלי, השקתי והאכלתי אותם באהבה. זה היה הקשר הראשון שלי עם טבע. כשפרצה מלחמת העצמאות בשנת 1948, משפחתי היתה חייבת לעבור לתל אביב כי אבי עבד במשבר המרכזי ולא יכול היה לנסוע לתל אביב כי הערבים ביזור (כיום היישוב נקרא אזור) ירו על הנוסעים בכביש.

אני נדהמתי מבתי הענק בני ה-3 קומות, שראיתי לראשונה בחיי ולא התרגלתי לחיים בעיר. מה שעזר לי לשמור קצת על קשר עם בעלי חיים וטבע היה שובך היונים שהקמתי על גג הבניין בתל אביב. בשובך היו לי יוני דואר שלקחתי אותם לטיולים רחוקים. שחררתי אותם וחזרתי לשובך לבדוק מתי היונים חוזרות.

בסופו של הסיפור מסתבר שאהבת הטבע היתה טבועה בי כנראה בשל חוויות הילדות. היום אני פרופסור לביולוגיה ומלמד סטודנטים כיצד לשמור על הטבע ולשקם שטחים פגועים על ידי פעילות אדם.

בדיקת דגימות במקווה מים

הזוית האישית

עידו גזית: היה לי ממש כיף לשמוע על הילדות של סבא

סבא ואני דוגמים בבריכת חורף

 

מילון

יוני דואר
יונים ששימשו להעברת דואר

יונת דואר
יונת דואר היא יונה מבויתת המשמשת להעברת מסרים. קיימים זנים שונים של יונים מתת-המין יונת בית, שבמין יונת הסלע (Columba livia), המשמשים להעברת דואר. השימוש ביונים להעברת מידע מתבסס על העיקרון שהיונה תמיד תנסה לעוף חזרה אל ביתה בדרך הקצרה ביותר ובמהירות יחסית גבוהה (כ-50 קלומטר לשעה). הנרתיק המוצמד לרגלה של היונה נקרא טוטף. ויקיפדיה

ציטוטים

”בשובך היו לי יוני דואר שלקחתי אותם לטיולים רחוקים“