מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

איזהו העשיר השמח בחלקו – הינו מאד שמחים בחלקינו

השכונה שלי ביפו

זהבה לוטן, נולדה באיטליה בעיר ריבולי בשנת 1948. בשנת 1948 עלתה לארץ. משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי ומספרת לנועם את סיפור ילדותה ביפו:
"באוגוסט 1948, עלו הורי ארצה מפולין שלאחר השואה, דרך מחנה עקורים בעיר ריבולי באיטליה, שם נולדתי והתיישבנו בעיר יפו, בבית נטוש של ערביי יפו שברחו במלחמת העצמאות. הבית היה בניין גדול עם מספר רב של חדרים, כשבכל חדר שוכנה משפחה אחרת, משפחות שהגיעו מארצות אירופה לאחר השואה, מפולין, בולגריה, רומניה ועוד.
 
היה הול גדול משותף לכל המשפחות וכן מקלחת ושירותים שהיו בור שנקרא "בול קליעה" והיו משותפים לכל המשפחות. השכונה שבא גרתי  הייתה קרובה לבית החולים דג'אני, שלימים הפך לבית היולדות צהלון, שבו נולדו רבים מילדי יפו והאזור. הייתה שכונה של קיבוץ גלויות . המשותף לכולם היה המחסור. כולם היו חסרי כל שהתחילו לשקם עצמם ולבנות את ביתם וחייהם בארץ. המחסור הזה חיבר את כולם למשפחה אחת, העוזרת ותומכת זה בזה.  כולם עוזרים לכולם ונעזרים בכולם.
 
באותה תקופה לא הייתה טלוויזיה ולא מחשב, כמובן. אני והילדים בשכונה מצאו משחקים שונים, שלא היה צורך לקנותם כמו:  שבע אבנים, אנדז'אפ, מחבואים חבל ,קלאס ,חמש אבנים ומשחקי כדור כגון מחניים ועוד.

משחק 7 אבנים

משחק 7 אבנים

לי ולחבריי  קנו בגדים פעמיים בשנה בראש השנה ובפסח. בראש השנה קנו נעליים שיתאימו לחורף ובפסח נעליים שיתאימו לקיץ. אם הנעליים נעשו קטנות לפני המועד, היו חותכים את שפיץ הנעל על מנת שנוכל להתהלך בהם עד סוף החורף לקראת חג הפסח, בו יקנו לנו סנדלים. לא הייתי  מפונקת אכלתי כל מה שהכינו לנו כי לא היו הרבה דברים כולנו הסתפקתי במה שהיה והינו מאד שמחים בחלקינו.

 
כשגדלתי, הלכתי לתנועת הנוער צופי יפו.  היו פעילויות ופעולות בעיקר על אהבת הארץ, ההתיישבות בארץ הגשמה והתנדבות בקיבוצים. תקופת הילדות הזו זכורה לי כתקופה כל כך יפה ומהנה ,למרות שהיום, כשאני מסתכלת לאחור, היה לנו כלום ובכל זאת הרגשנו עשירים והיינו שמחים ומאושרים במה שהיה לנו ככתוב בפתגם  "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר הַשָׂמֵחַ בְּחֵלֶקוֹ" (מחנך את האדם לשמוח במה שיש לו) ואכן הסתפקנו במה שיש ושמחנו מאד. העשיר הוא לא מי שיש לו אלא זה השמח במה שיש לו! ".
 
העשרה
אֵיזֶהוּ עָשִׁיר הַשָׂמֵחַ בְּחֵלֶקוֹ: "שהאדם שמח במה שהשיג שמח בחלקו, ואיננו מצטער כל היום על חצי הכוס הריקה שהייתה יכולה להיות לו ושאין לו הוא עשיר באמת. כי איננו החמדן והרודף אחר המותרות ואת שאין לו, ומצד שני איננו האדיש וחסר יחס כלפי הרכוש מתוך התייאשות מההשגיות. חז"ל בהגדרה מטאפורית-פילוסופית הגדירו את העושר במובן קרוב יותר למושג אושר, וקבעו: "איזהו עשיר? – השמח בחלקו" (פרקי אבות, ד', א).
תכנית הקשר הרב דורי, תשע"ו
מדריכה יישובית שרה לאוטמן

מילון

אֵיזֶהוּ עָשִׁיר הַשָׂמֵחַ בְּחֵלֶקוֹ
שהאדם שמח במה שהשיג שמח בחלקו, ואיננו מצטער כל היום על חצי הכוס הריקה שהייתה יכולה להיות לו ושאין לו הוא עשיר באמת. כי איננו החמדן והרודף אחר המותרות ואת שאין לו, ומצד שני איננו האדיש וחסר יחס כלפי הרכוש מתוך התייאשות מההשגיות. חז"ל בהגדרה מטאפורית-פילוסופית הגדירו את העושר במובן קרוב יותר למושג אושר, וקבעו: "איזהו עשיר? – השמח בחלקו" (פרקי אבות, ד', א).

נוסטלגיה
זיכרונות והתרפקות על ההעבר

ציטוטים

”איזהו עשיר השמח בחלקו? “

”העשיר הוא לא מי שיש לו,אלא זה השמח במה שיש לו“