מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

אחי הגדול איתן

מירי ואמונה
מירי ואיתן בילדותם
סיפור משפחתי

איתן הוא אחי הגדול. הוא גדול ממני ב-7 שנים, למרות שהוא רק בן 19 ואני כבר בת 60. איתן נולד לזוג צעירים חלוצים שהגיעו כנערים לארץ בשנת 1944 מטורקיה. אברהם שאול, נער בן 16, עלה לארץ מאיזמיר עם חברים ביוזמת תנועת הנוער היהודית "נאמני ציון" (היו איתו בקבוצה רבקה ארדיטי, לימים בן נחום, ויהושע רבי ועוד). עליזה שלום (נקראה אלגרה בטורקיה) עלתה מאיסטנבול שלושה חודשים אחר כך ביוזמת הסוכנות (עם צילי קנטי חברת ילדות).

איתן שאול

הם נפגשו כאשר אברהם נשלח מטעם הקיבוץ להביא מספר עולים החדשים שהגיעו מטורקיה כדי להגדיל  ולחזק את הקבוצה. עליזה נבחרה לקבוצה של כפר נחום (האם אבי בחר? או שהיה זה יד המקרה?) וצילי חברתה נשלחה לגן שמואל. עליזה התעצבה ופחדה בשל הניתוק מחברתה היחידה בארץ, ובנסיעה באוטובוס בכתה. אברהם התיישב לידה, ניחם אותה והבטיח לה שיהיה לה טוב במקום החדש…

כשהגיעו לקיבוץ, אברהם אבי עשה לה הכרות עם רבקה ארדיטי. הוא אמר לרבקה "תשמרי לי עליה" ומאז ועד יומם האחרון אמי ואבי לא נפרדו. הם עברו הכשרה בשדה נחום ובגבעת ברנר והתגייסו לפלמ"ח. במלחמת השחרור נלחמו בנגב. בסוכות  1944 עלתה הקבוצה להתיישבות בהרי ירושלים ויסדו את קיבוץ "פלמ"ח צובה".

אברהם ועליזה בקיבוץ

כשעליזה אמי הגיעה לגיל 18 ואברהם אבי הגיע לגיל 20 נישאו בקיבוץ ביום חורף סגרירי. היה זה יום שישי, אחרי שעות העבודה, עליזה לבשה שמלה לבנה פשוטה ונעלי עבודה גבוהות, ואברהם היה לבוש חולצה לבנה ומכנסי עבודה. החברים נאספו בחוץ תחת כיפת השמיים. עליזה ואברהם נעמדו מתחת לחופה שנמתחה בין 4 מקלות האוחזים בדגל ישראל מעל ראשם.

ב – 27  בינואר, ביום חורף סגרירי 1950, נולד בנם בכורם, בן ראשון לקיבוץ והחבר ה-100 לקבוצה, ונקרא שמו בישראל איתן. איתן היה אטרקציה ומקור שמחה למשפחה הצעירה ולקבוצה כולה. איתן ריתק את כולם ביופיו ונעימות התנהלותו, הוא היה תינוק נוח וכולם אהבו לאחוז בו ונהנו במחיצתו. ההורים הצעירים עליזה ואברהם היו מודאגים כיצד יגדל כתינוק יחיד בקיבוץ.

אברהם אבי עם איתן
עליזה אמי עם איתן

איתן התינוק הראשון של הקיבוץ

אני ואחי הגדול איתן

כאשר איתן הגיע לגיל 18, הוא התגייס לחיל הים לשייטת 3. בעקבות האימונים הרבים והקשים נהיה חטוב ויפה. איתן אהב את השרות ואת החבר'ה ששרתו איתו על הספינה "אח"י חיפה" ואף התנדב ללמוד צלילה. הספינה עגנה קרוב לבית ואבי היה לוקח אותו לבסיס במכונית החדשה שלנו פולקסווגן. כשלא יצא לחופש, נסענו לבקר אותו.

איתן כנער

תמונה משפחתית: אני, אימי עליזה, אבי אברהם ואיתן
אבי אברהם ואיתן

אך ביום שלישי אחד לאחר סופשבוע בירושלים, איתן חזר לספינה ובספינה הייתה תרגולת שגרתית. איתן היה אחראי על הטעינה של התותח האוטומטי אך לא הצליח להפעיל אותו, הוא אמר למפקדו שיש תקלה… המפקד ניגש אליו ואמר לו לזוז מעמדתו, כשאיתן זז מישהו הפעיל את הצידוד ואיתן נלחץ בין גוף הספינה והתותח. כל האברים הפנימיים נפגעו קשה, איתן נפל ואמר שקשה לו לנשום, אמר את מספרו האישי והתעלף או נפטר.

לקחו אותו מהר ברכב ונסעו לבית החולים רמב"ם, אך כשהגיעו לשם כבר לא נותר לעשות דבר, איתן נפטר. אבי, אברהם שאול, נפטר מהתקף לב כשהיה בן 42, 11 חודשים אחרי אחי.

אבי, אברהם שאול

אמי, עליזה שאול, נפטרה 22  שנים אחריהם משבץ מוחי, כשהייתה בת 62. אימי זכתה ליהנות משתי נכדות – ליגל וקורין.

אמי עליזה והנכדות

 "ונשמתם צרורה בצרור החיים"

הזוית האישית

מירי לוי שאול: היה חשוב לי לספר על איתן והורי כי בדברי עליהם אני מחזירה אותו לעולם החיים, מנציחה את זכרם.

מילון

פסנסיה
סבלנות

ציטוטים

”להמשיך להתמודד למרות הקושי“