מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

אז והיום

אני וסבתא במפגש התוכנית
סבתא לומדת בצעירותה
סבתא אסתר לחיאני מספרת על חייה

המשפחה של סבתא

סבתא נולדה בטריפולי שבלוב. להוריה קראו רחמים וג'וליה דיין. שמות האחים של סבתי: אלי דיין ז"ל, טוני בלולו, אסתר לחיאני, חנה רינד, גיטה בוקרע, רחלי שוקרן ועמי דיין.

סבתא נולדה הבת השלישית למשפחה. אביה היה רב בבית הכנסת, אימה הייתה עקרת בית. אביה ידע לקרוא ולכתוב ואימה לא ידעה לקרוא ולכתוב.

העלייה לארץ

בשנת 1950, כאשר סבתא הייתה בת 5 משפחתה עלתה לישראל באוניה בשם "גלילה". היה צפוף באנייה וקשה מאוד, אנשים רבים לא הרגישו טוב בהפלגה.

אנייה "גלילה"

הם הגיעו לישוב "בית ליד" שליד נתניה. מקום הלינה שלהם היה אוהלים. אביה לא רצה להיכנס לאוהל מכיוון שהילדים היו קטנים ולכן שלחו אותם ל"באר יעקב", שם נתנו להם חדר מפוצל לארבע משפחות. כל משפחה הופרדה בבד בצבע לבן. לא היה להם חשמל ולא  מים. הייתה להם עששית שנדלקה עם נפט, והם בישלו על פתיליה. השירותים היו בחוץ. וכדי לרחוץ כלים הם היו צריכים ללכת למקום בו היו ברזים. שם הם רחצו את הכלים  ומילאו דליי מים כדי להתרחץ, לבשל, לשתות. שם נולדו שתי אחיותיה: גיטה ורוחלה. בבית דיברו ערבית ועברית וקצת איטלקית. לאחר חמש שנים הם עברו לתל אביב- יפו.

עששית ופתיליה

המגורים בתל אביב יפו

ביפו היה מועדון נוער שם אכלו ארוחת צהריים. הם היו משחקים שם במשחקים כמו: שלוש מקלות, חמור חדש, שני דגלים, שני חבלים. כמו כן הוקרן שם סרט כל שבוע. הם עשו הצגות, וכל שנה סבתא הייתה תמיד בתפקיד ראשי, היא הייתה חנה. סבתא נהגה לרקוד ריקודי עם ולשיר במקהלה. הם היו מכינים את המועדון לעדלאיידע, והיו מופיעים בחוצות תל אביב, כל הרחובות הראשיים של תל אביב נסגרו.

בשבת אמא שלה, ג'וליה, הייתה מכינה קוסקוס, מפרום וחריימה. הם היו אוכלים, מברכים ושרים את השיר של בר יוחאי.  לא היה הרבה אוכל כי הם היו משפחה גדולה. בשבת ובחגים הם היו הולכים לבית הכנסת ביפו העתיקה. אימה הייתה תופרת להן שמלות חדשות אצל התופרת והן היו מאד שמחות.

סבתא למדה בבית ספר דתי הנקרא "בית יעקב", שם הם היו מתפללים כל יום תפילת שחרית ולמדו הרבה תורה. לימדו אותם לקרוא פרוש וכתב רש"י והיו שם גם שעורי ספורט. כל יום שבת הם היו באים לבית הספר לקרוא פרשת שבוע ולעשות הבדלה. אחרי הלימודים סבתא הייתה הולכת לעבוד בכריכיה, ולאחר מכן הייתה הולכת למועדון.

 

החתונה

סבא וסבתא הכירו בשידוך. סבא שלח לסבתא תמונה וגם סבתא שלחה לו וכך הם הכירו. הם התארסו, סבא הביא לסבתא שעון זהב ולאחר שנה הם התחתנו במועדון הנקרא "זורבה" בתאריך 23.3.1964 את האוכל הם בישלו בעצמם, הם סידרו את האולם לחתונה. בבית הכנסת ניצנה בבת- ים הם עשו את שבת חתן ושבע ברכות. לסבתא נולדו שישה ילדים ששמם: שלומי לחיאני שהיה ראש העיר 12 שנה, רמי לחיאני פסיכולוג בארה"ב, גדי לחיאני קבלן בניין, אבי לחיאני קבלן בניין, רותי ניב, שהיא אימי, גננת וגליה בוארון גננת .

 

הזוית האישית

סבתא אסתר לחיאני מספרת למעיין ניב על חייה.

 

מילון

פתיליה
פתילייה היא כירה ניידת, הבנויה ממכל דלק נוזלי, בו טבולה פתילה ומעליו מסגרת מתכת. קרוסין הוא הדלק הנפוץ לפתיליות; בישראל הוא מכונה "נפט" אף כי אינו נפט אלא דלק המתקבל מזיקוק נפט. את הקצה העליון של הפתילה מדליקים על ידי גפרור וחומר הדלק עולה בפתילה בשל עקרון הנימיות, מתאדה ובוער. על מסגרת המתכת שמעל מניחים את כלי הבישול.

ציטוטים

”לסבתא יש 18 נכדים בלי עין הרע“