מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

אופנוע הסולקס

אני וסבי בפעילות משותפת בביה"ס.
אופנוע סולקס של סבי.
כלי הרכב המשפחתי

החיים במרוקו

סבא שלי, חיים, חי במשפחה מאוד ענייה, הוא נולד וגדל בעיר קזבלנקה שבמרוקו.

כשהתבגר והגיע  לגיל 10,  הוא קיבל אופנוע-טוסטוס (כמו אופניים חשמליות) ששירתו  אותו ואת משפחתו.

המשפחה שלו התגייסה וקנתה לו את האופנוע למרות שלא היה להם כסף לחיי מותרות, הם הבינו שבעזרת האופנוע, הבן שלהם יוכל לעזור להם.

אמא של סבא שלי עבדה רחוק מהבית שהיה להם בקזבלנקה, וסבא שלי (הבן שלה) היה עוזר לה להגיע למקום העבודה שלה.

הוא נעזר באופנוע כדי להגיע לבית הספר. האופנוע גם מאוד עזר ושימש את המשפחה וגרם לסבי ליהנות מהרכיבה עליו.

האופנוע היה מסוג סולקס, בזמנו אופנוע מסוג זה היה מאוד פופולרי במרוקו ולא היה צריך רישיון נהיגה בשביל לנסוע בסולקס,

כשסבא היה חוזר עם אמו מהעבודה, הם הלכו לשוק כדי לאסוף את הירקות והפירות שנשארו בסוף היום.

לא היו שם חיים קלים כמו שאנחנו חיים היום.

העלייה לארץ וגורלו של האופנוע

לאחר כמה שנים, ב- 1964 החליטה משפחתו של סבי לעלות לארץ ישראל.

נאסר עליהם להעלות ציוד לאוניה שלקחה אותם לישראל, מכיוון שזאת הייתה אוניית מילוט, הם נדרשו להגיע עם מינימום חפצים, בעיקר בגדים. הם נאלצו  לברוח ממרוקו בגלל המצב הביטחוני המתוח שהיה שם בין המוסלמים ליהודים. מאחר ולא היה ניתן להעלות לאוניה ציוד, לצערו של סבי, ה"סולקס" שלו נשאר במרוקו, הוא בחר להשאיר את האופנוע לילד יהודי מבית הספר שבו הוא למד, אותו ילד הגיע ממשפחה ענייה וזה שימח אותו מאוד לקבל את האופנוע.

 

מילון

סולקס
דגם של אופנוע.

ציטוטים

”לא לשכוח מאיפה אתה בא, אם קשה לך צריך לסייע לאנשים נזקקים ולהיות בן אדם. “