מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

אופטימיות ואהבת אדם

סבא אלברט וליאור
סבא אלברט בילדותו
סיפורו של אלברט אוחיון

שמי אלברט אוחיון ואני נולדתי בתאריך 17.5.1951 במרוקו בעיר היפה הנקראת סלה. נולדתי במשפחה יהודית וגדלתי עם שמונה אחים ואחיות. למדתי עד כיתה ב' בבית הספר במרוקו.

שנת 1960 עליתי לארץ עם המשפחה. הגענו לישראל באוניה והתחלנו כאן את החיים החדשים. בארץ התיישבנו בישוב עם אוכלוסייה המעורבת מכמה מגזרים. השכנים שלנו היו גם ערבים וגם יהודים יוצאי מדינות שונות. כתלמיד בבית ספר חביב הייתי טוב בלימודים, אבל כילד הייתי מאוד שובב ונחשבתי ל"באלגאניסט" של הכיתה. המקצוע האהוב עלי בבית הספר היה ספורט כי זה שיעור היחיד שבו המורה שמח מריצות וקפיצות שלי ואני שעה שלמה הייתי רץ בלי לעצור – זה היה כייף אמיתי. אפילו היה פעם אחת בשיעור ספורט שנפלתי כל כך חזק במשחק ולא הייתי יכול ללכת חצי שנה בגלל שבר ברגל. ההורים שלי דאגו לי כל הזמן.

כמובן, קליטה במדינה החדשה הייתה יחסית מאתגרת גם מבחינת מאפיינים סוציו-תרבותיים, חברתיים וגם מבחינת שפה שהייתה זרה לי לחלוטין. רק בגיל ארבע עשרה הרגשתי שליטה חופשית בשפה. היו לי הרבה חברים שהם עד היום חברים טובים שלי. אנחנו כבר בקשר טוב מאוד. בגיל שמונה עשרה, בדומה להרבה חברים מהתיכון התגייסתי בשמחה לצה"ל.

בצבא אחרי הטירונות הכרתי את יעל המקסימה, אשתי לעתיד. התחתנו בגיל עשרים וארבע וזמן קצר אחר כך נולד לנו הבן הבכור שלנו אבי. בהמשך זכינו גם לעוד שתי בנות מקסימות. בזכות הילדים שלנו בבית שלנו תמיד היה אושר ושמחה. היום אני אבא גאה לשלושה ילדים, סבא מאושר לשלושה עשר נכדים שובבים וסבא רבה לאחד עשר נינים חמודים.

אחרי שהשתחררתי מצבא, התחלתי לעבוד כסוכן במכירת מכוניות. מאוד נהניתי בעבודה לעזור לאנשים ולתרום מהניסיון והידע שלי. בהמשך רכשתי מקצוע כנהג אוטובוס והתחלתי לעבוד בחברת "אגד". גם בעבודה כנהג אהבתי להיות בין אנשים, לראות פנים מוכרות ולקבלת תודות על יחס ותשומת לב. לצערי, לאחר שקרתה לי תאונת דרכים, נאלצתי להיות זמן ממושך בבית חולים ובהמשך תקופה ארוכה במסגרת שיקומית. בעזרת המשפחה שלי הצלחתי להתאושש ולחזור לתפקוד כמעט מלא. היום אני עוזר למשפחה שלי גם בניהול משק בית וגם בהסעות של הנכדים. אני מאוד אוהב לארח בבית משפחה הרחבה וחברים. גם בבניין שלנו אני דואג לסדר וארגון, דואג לתרבות הדיור. השכנים שלי הם כמו המשפחה שלי. אנחנו חוגגים חגים יחד, מגדלים ילדים יחד. כמובן, יש לי יחס ורגישות מיוחדת לליאור לא רק לי אלו גם לכל המשפחה שלי.

ליאור מילדות נכנס למשפחה שלנו וגדל בבית שלנו יחד עם כל הילדים ונכדים. אני מרגיש כסבא מאושר לעוד נכד. אני גם מאוד שמח להיות מעורב בחיים של ליאור בתור סבא לכל דבר ועניין.

הזוית האישית

אלברט: אני מאוד נהנית לעשות את העבודה ביחד עם נכדי ליאור, ואני חושב שאני התחלתי להיות חלק גדול מהחיים של ליאור, אני גם נהניתי מהתוכנית היה הרבה פעילויות מעניינות ואוכל טעים ושונה ממה שאני מכיר. במיוחד רוצה לציין יחס מאוד מכבד מהמורים, התלמידים, מליאור וכו'. חשוב לי להעביר לו את הידע וניסיון חיים שיש לי , ללמד אותו כבוד, קבלת אחר, נתינה, רוגע.

ליאור: כמו שסבי אלברט אמר אני גם מאוד נהנית מהתוכנית ואני מאוד מתרגש להופיע באתר אינטרנט של הקשר הרב דורי ולראות את העבודה אחרי כמה שנים ולהיות גאה בזה שעשיתי את זה .אני לא מתחרט אל הצטרפותי לתוכנית כי לדעתי זכיתי להכיר אנשים חדשים עם הרבה ניסיון לחיים. בנוסף זו הייתה הזדמנות נהדרת להכיר לסבא אלברט את החברים שלי והצוות חינוכי.

מילון

שימדורה
"חיים שלי"

ציטוטים

”"על כל דקה שאתה עצבני תזכור תמיד שאתה מאבד 60 שניות של אושר".“