מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

אוטובוס החיים של חנה פלג

סבתא חנה והנכדה נטע
תמונות מחייה של סבתא חנה
סיפור חיים סובב עולם

שמי חנה פלג, נולדתי בחיפה על הכרמל, להוריי רות ושמשון רוזנשטוק.

עד גיל שלוש, כשהתחלתי ללכת לגן, דיברתי רק גרמנית. לגן נסעתי באוטובוס. אבי היה נהג בחברת שחר, חברת האוטובוסים וכל הנהגים הכירו אותי. לאחר זמן, כבר נדרשתי לקחת איתי עוד שתי ילדות צעירות יותר ולא אשכח שבאחד מן הימים, אחת מהן ירדה בתחנה מוקדמת מידי ואני לא ידעתי את נפשי מרוב דאגה.

זיכרון נוסף מתקופת ילדותי המוקדמת, גרנו בדירת שני חדרים ועד שאחותי נולדה כשהייתי בת שלוש, היו לנו דיירי משנה באחד משני החדרים.

בגיל שש עברתי ללמוד בבית הספר הריאלי. למדתי שם שתים עשרה שנה, מכיתה א' ועד יב', בחטיבות שונות. רק עכשיו אני חושבת על ההשקעה הגדולה שעשו הוריי, כששלחו אותי ואת אחותי לבית ספר פרטי – מאמץ כלכלי יוצא דופן.

אני מניחה, שאין אדם היכול להיות שווה נפש לבית הספר שלו. זו חוויה מעצבת חיים. שם החברים, המורים, שם מרכז החיים, מלימודים ועד החיים החברתיים וודאי בריאלי, ששם דגש אדיר על הלימודים ועל החיים החברתיים של התקופה, של תנועות הנוער, הגדנ"ע וההתנדבות.

בכיתה ו' התחלנו ללמוד ערבית. בזכות המורה הטובה, התאהבתי בשפה ובכיתה י', כשהתחלקנו למגמות בחרתי במגמה מזרחית. היו לנו מורים נפלאים ובנוסף לשפה למדנו היסטוריה של האיסלם ותרבות האיסלם. בקיץ, בין כיתה יא' ליב', בילינו עם עוד ארבע מגמות מזרחיות מרחבי הארץ בנצרת כדי ללמוד ערבית מדוברת. בזכות ידיעת הערבית הגעתי בצבא לחייל המודיעין. אהבתי כל רגע בשירות הצבאי. נהניתי מן העבודה המעניינת וזכיתי להכיר אנשים נהדרים שעם חלקם אני בקשר עד היום.

בשנת 1963, עזבתי את חיפה ועברתי ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. בזכות אהבתי לשפה הערבית בחרתי ללמוד ערבית והתמחיתי בערבית קלאסית שזו הערבית העתיקה מן התקופה לפני הנביא מוחמד.

בזמן לימודיי באוניברסיטה הכרתי את מי שעתיד להיות בעלי, דוד פלג ואבי ילדיי עמיר, ענת ועודד. נישאנו בשנת 1966.

דוד הצטרף לשירות החוץ ובשנת 1969, נסענו לשליחותנו הראשונה בזמביה. חווינו שלוש שנים מרתקות ביבשת אפריקה. בשנת 1972, עברנו לארה"ב ושרתנו בקונסוליה באטלנטה ובשגרירות בוושינגטון. ההתנסות בחוויה האמריקאית הייתה מעניינת ביותר. בשנת 1976 חזרנו ארצה, הורים לשלושה ילדים.

בשנת 1980, נסענו ללונדון ובילינו שם ארבע שנים. אני אוהבת את לונדון מאוד. זכיתי ללמוד שם הרבה וקודם כל המון אומנות. נהניתי מן הטיולים ברחבי לונדון ובאנגליה בכלל. לאחר ארבע שנים בארץ חזרנו לארה"ב לשירות בשגרירות בוושינגטון. החיים בוושינגטון והכרת הממשל האמריקאי והפוליטיקה האמריקאית מקרוב, ההיכרות עם יהדות ארה"ב כל אלה הם זכות מיוחדת במינה.

בשנים 1966-1997, גרתי בניו יורק, שם שירת דוד כממלא מקום השגריר באו"ם. השירות באו"ם הוא הזדמנות להכיר ולהתיידד עם אנשים מכל רחבי העולם. היתה לי חברה טובה ממוצא הודי, שהתחתנה עם פקיד בכיר באו"ם, שמוצאו היה מפיג'י ומקום מגורם הקבוע היה פיג'י.

אהבתי להסתובב במוזאונים הנהדרים וגם למדתי מעט במוזיאון המטרופוליטן.

לא קל לפתח קריירה כשנאלצים לקטוע אותה כל כמה שנים. נאלצתי לנטוש את התחום שכל כך אהבתי ובו התמחיתי – המזרחנות. עם שובינו ארצה בשנת 1976 פתחתי בירושלים את סניף אגודת אל-סם. לאחר שנה הוצע לי לעבור לעבוד בלשכת נשיא המדינה, שם טיפלתי בנושאי רווחה ופניות הציבור.

בעת השירות בלונדון עבדתי בשגרירות במחלקה הכלכלית ועסקתי בחרם הערבי. עם שובינו מלונדון עברתי לעבוד במשרד הבריאות שם עבדתי עד פרשתי לגמלאות. ייסדתי את תחום קידום בריאות שבאותן שנים היה עדיין בחיתוליו. קידמתי פרויקטים רבים בקהילה – בחברת המתנ"סים, בערים מקדמות בריאות, בקהילה האתיופית ועוד…

דגש מיוחד היה על המלחמה בעישון ובתקופתי הצלחנו לקדם חקיקה בתחום עישון במקומות ציבוריים, איסור פרסום מוצרי טבק והתפרסמו לראשונה האזהרות על קופסאות הסיגריות.

עברו שלוש עשרה שנה  מאז פרשתי לגימלאות ואני עסוקה מאוד בלימודים, התנדבות. משחק ברידג' ומעל הכול אני סבתא לחמישה נכדים מקסימים!

שלושה דורות- סבתא חנה, הבת ענת והנכדה נטע.

 

אילן היוחסין המלא של משפחתי – משפחת שויאר

 

הזוית האישית

נטע: לפי דעתי למדתי המון על חייה של סבתא, היתה חוויה מהנה ומעשירה. אני מאחלת לסבתא בריאות והצלחה ושתהנה מכל רגע!

חנה: נהניתי בצורה יוצאת דופן משיתוף הפעולה, היוזמה, התושייה והרוח הטובה של נטע בזמן העבודה המשותפת. אני מאחלת לנטע שתמשיך בדרך זו עם הרוח הטובה שהיא משרה.

מילון

יורם
חנון

ציטוטים

”בלב ליבו של הקושי שוכנת ההזדמנות (אלברט איינשטיין)“