מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

אהבת נפש בין חברות

אני ונכדתי נופר בפעילות הקשר הרב דורי
טיול חברים - עדנה ז"ל בצד ימין ואני
חברות שהחלה במועדון חברים

שמי אתי יהב ואני סבתא ל-10 נכדים, מגיל שנה וחצי ועד גיל 21 וחצי שנים.

עליתי ממצרים בשנת 1957 לישראל דרך אתונה מאחר ולא הייתה אפשרות להגיע ישירות לישראל. שהינו באתונה חודש ימים.

התמונות המופיעות כאן זו אני בילדותי כשהייתי בת שבע וכנערה בת 16

לקחו אותנו למעברת חולון וריח הפרדסים (תפוזים) היו מנת חלקנו. אח"כ הגענו למעברת קריית נחום, שהיום כולה שדות ואין זכר למקום. בשנת 1960 הגענו לקריית חיים המערבית, וכשישבנו במרפסת הבית השקפנו על הים והדיונות. בשנת 1971 לאחר החתונה קבעתי את ביתי בעכו, הורי המשיכו לגור בקריית חיים עד ליום מותם.

רבים הם הזיכרונות מבית אמא ואבא וארצה לספר בעיקר על שני חפצים שאמי ז"ל השתמשה בהם עד ליום מותה היא הביאה את החפצים הללו ממצרים. אני משערת שזה אצלנו במשפחה למעלה מ 70-80  שנה וכעת הם אצלי.

חפץ אחד זה מטחנת בשר ידנית שההורים הביאו איתם כשעלינו ארצה ממצרים. מטחנת הבשר שימשה את אמי עד ליום מותה בשנת 2003. המטחנה שימשה לא רק לבשר אלא גם למעין תבלין בשם דואה – שאותו פיזרנו על הגבינה וזה פשוט מעדן.

החפץ השני שהבאתי הוא סכין בצורת חצי ירח שבקצותיו יש ידית והיו מחזיקים בשני הקצוות וטוחנים כמה שיותר קטן את עלי המלוכיה – מלוכיה זה מעין מרק ירוק שהיינו יוצקים לתוכו אורז לבן או שברי טוסטים. בפסח היינו שוברים את המצות לתוך המלוכיה.

סיפור האהבה בו בחרתי, ארצה לתעד את האהבה של חברות אמת

באמצע שנות התשעים הגיעו למועדון החברים "רעים" בעכו זוג נחמד – עדנה ז"ל ואבנר כהן. עדנה ואני היינו חברות נפש ואהבנו אחת את השנייה מאוד עד ליום הארור שהודיעו לנו שחלתה וכנראה ימיה ספורים, ואכן כך היה… לא עברו 10 חודשים ואיבדתי אותה, לצערי הרב. עדנה ז"ל הייתה עבורי הכל! חברה, אחות ולעיתים אף אמא ובעיקר היתה לי למשענת ואוזן קשבת.

בין הסיפורים שזכיתי לשמוע מחברתי עדנה אני זוכרת את סיפוריה על אמה. עדנה העריצה מאוד מאוד את אמה – סבתא מרגוט וסיפרה עליה סיפורים שרבים מסיפוריה הייתי מוקסמת…

כגון: סבתא מרגוט רצתה לנסוע לחו"ל והיססה ועדנה אמרה לה "אני מרשה לך לנסוע על חשבון הירושה שלי". סיפור נוסף, הייתה לסבתא מרגוט כורסה חשמלית ופעם הייתה הפסקת חשמל וסבתא לא יכלה לרדת ממנו. גם על זה צחקנו. והיו עוד ועוד ועוד.

היום אבנר בעלה ממשיך בקשר איתנו במועדון החברים.

אבל בזאת לא נגמר הסיפור… החלטנו אני ואחת החברות הטובות שלי ושל עדנה, ל"אמץ" את נועה, נועה היא המורה המובילה את תכנית הקשר הרב דורי, בה אנו משתתפות השנה בבית הספר בעכו. מדי פעם היינו נפגשות דרכה, החלטנו להמשיך את הקשר עם חברתינו ז"ל הטובה והיקרה.

בזאת לא נגמר הסיפור של הקשר המופלא – לימים נועה ילדה בת יפיפייה, שתבדל לחיים ארוכים, השתוממנו  כשראינו אותה כי היא דומה מאוד מאוד לסבתא עדנה הן במראה והן באופיה.

הסיפור לא הסתיים – כבר במעון עמית הבת של נועה ונכדתי נופר נפגשו. והיום עמית ונופר הן חברות לכיתה וכך הקשר ממשיך וממשיך.

זהו סיפור האהבה שלי ושל חברתי הטובה עדנה ז"ל.

הזוית האישית

נופר: היה לי כיף לשמוע סיפורים של סבתא שלי כל הסיפורים שהיו סיפורי העבר וגם את סיפור האהבה של סבתא שלי עם חברתה עדנה ריגשו אותי.

אתי הסבתא: באווירה אופטימית כשנועה ביקשה שאגיע ואשתתף בפרויקט לא היססתי לרגע משני היבטים, האחד לסגור מעגל עם הקשר שיש לנו ולהמשיכו והשני להיות עם הנכדה ולשתף אותה בסיפורי המשפחה.

מילון

מלוכיה
מַלּוּכְיָה (שם מדעי: Corchorus) היא סוג של עשב או שיח הכולל 40-70 מינים. הסוג מלוכיה מסווג כחלק מסדרת החלמיתאים ממערכת בעלי הפרחים. מלוכיה צומחת באקלימים טרופיים וסובטרופיים ברחבי העולם, חלק ממיניה צומחים בישראל. ויקיפדיה

ציטוטים

”זהו סיפור האהבה שלי ושל חברתי הטובה עדנה ז"ל.“