מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

אהבת הארץ עם ציונות אמיתית

שמעון ואורן
אני בצעירותי
מי אמר שעליה לישראל זה רק למבוגרים?
נולדתי בקזבלנקה שבמקורו. כאשר התבשרתי על ידי הורי זכרם לברכה, שאנו עולים לארץ ישראל הייתי בן 16 בלבד. עסקתי אז בפקידות במשרד יבוא ויצוא, כל הוותק של עבודתי היה בסך הכול 12 חודש.
כאשר נגשתי למנכ"ל החברה כדי להיפרד ממנו, הופתע לשמוע שאני עולה לארץ צעירה בגילה. טענתו הייתה שהעלייה לא בנויה לצעירים כמוני אלא לאנשים מבוגרים. זאת הייתה השקפתו של אדם שהשתתף במלחמת קדש.
יציאתנו ממרוקו הייתה טעונה סיבה שקרית שהנסיעה הייתה מיועדת לקנדה ולא לארץ ישראל כביכול.
אני זוכר את יציאתנו החפוזה בליל 21.6.1962, בנסיעה ארוכה של קרוב לחמש שעות ברכבת מקזבלנקה
לטנג'ר. מיד עלינו על יאכטה לגיברלטר. לנו בגיברלטר באותו לילה ולילה לאחר מכן.
בטיסה ישירה טסנו לאיטליה ונחתנו בעיר נאפולי, עיר מאוד יפה, ועליה נאמר: "לראות נאפולי ולמות".
בנפולי ישבנו כשבועיים לאחר מכן הפלגנו לארץ ישראל, באנייה יוונית הנקראת: "פיגסוס" הגענו לנמל חיפה
בתאריך 17.7.1962.
משם בסיום כל העניין הפרוצדורלי של הקליטה, הסיעו אותנו באוטובוסים ישר למעברת גבעת אולגה. זכור לי, שכשהגענו לארץ כל המבוגרים שהיו אתנו התכופפו עד לרצפה ונשקו את האדמה. משם הפרידו בינינו. חלק מהמשפחות הוסעו לירושלים, חלק לאשדוד, ואני ומשפחתי, הסיעו אותנו למעברת גבעת אולגה. למען האמת זה היה בשעות כה מאוחרות בחשכה מוחלטת. חילקו אותנו כל משפחה לצריף בהתאם לגודל המשפחה, למחרת נוכחנו לדעת שזה יהיה המושב הארעי שלנו, עד שנעבור לשיכונים שבגבעת אולגה.
הקליטה לא הייתה הכי קלה לי, באופן אישי. מכיוון שהורי זכרם לברכה היו די מבוגרים וזה דרש ממני,שבגיל ממוצע של הילדים, לחפש עבודה כדי לפרנס את המשפחה. 9 חודשים לאחר מכן, בתאריך 28.5.1963, גויסתי לצבא ליחידה  קרבית "גולני". שירתתי שרות מלא. בשנת 65 שוחררתי.
לאחר השחרור משירות בצה"ל, כאן התחלתי את מסכת התמיכה במשפחתי בעבודה במפעל אליאנס, שייצר צמיגים. בתאריך 18.6.1972 התחתנתי עם אשתי ששמה בת שבע  ונולדו לנו 4 ילדים, 3 בנים ובת.
עבדתי במפעל 20 שנה בשנת 87 פרשתי. רכשתי חנות וניהלתי אותה עצמאי לכל דבר במשך שלוש שנים. ההצלחה לא הייתה גדולה. למרות הגיל, ניסיתי לרכוש מקצוע, ולמדתי חשמל. התחלתי מסלול חדש בעבודה חדשה החברה. נקראת "אינדקס מדיה" שעסקה בהוצאה לאור של מדריכים מסווגים. התחלתי כעובד מן המניין, וכעבור 4 שנים קודמתי וקיבלתי את התפקיד של ניהול קבוצה. במסגרת עבודתי, עסקתי בשיווק מוצרי החברה, יחד עם 5 מהעובדים שהיו תחת פיקודי. במשך עבודתי בחברת "אינדקס" השתלטנו  מבחינה גאוגרפית על כמעת שטח של חצי מארץ ישראל מדרום נתניה ועד לחרמון, דבר שאפשר לי באופן אישי להכיר את הארץ היפה שלנו.
לצערי, בתום 20 שנות עבודה בחברת "אינדקס" נאלצתי להפסיק את עבודתי ולפרוש עקב אירוע שקיבלתי דבר שמנע ממני המשך עבודה באופן עצמאי. בעקבות זאת, פרשתי מעבודתי כשנה וחצי לפני יציאתי לפנסיה באופן סדיר. וכיום אני גמלאי, מתפקד באופן רגיל תודה לאל. מלבד ההתנדבות המבורכת שלי בבית ספר "אדנים" שאני מברך על כך,  אני עסוק כל היום בעניינים שוטפים ומודה לבורא עולם שנותן לי את האפשרות לעשות זאת.

מילון

"לראות את נאפולי ולמות"
זהו משפט שגור בפני כל תושבי איטליה, וזאת בגלל היופי המיוחד של העיר נאפולי

ציטוטים

”"העולים הראשונים עמלו קשה לאהבת הארץ עם כל הציונות האמתית"(אורן)“