מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

אהבת אם

אני ונכדי מתחבקים באהבה
ילדותי הרחוקה בעיראק
הכרת תודה ללא גבולות לאם

כבר בילדותי התחלתי להבחין בין הטוב לרע, רעב לשובע, עוני לעושר ובין אושר לעצב.

מדובר בלפני 66 שנה כשעלינו ארצה מעיראק. המצב במדינה היה קשה מאוד כלכלית ואמי ז"ל לא יכלה לתת לי ולאחיי לרעוב לאוכל. היה קושי בהשגת ובקניית אוכל וזאת באזור שגרנו בו (בגליל המערבי, במעברת אושרת, ליד קיבוץ כברי). מסביב למעברה הזו היו כפרים ערביים ומשם, במעט כסף שהיה לאמי, היא הלכה ברגל לכפרים האלה והשיגה לנו מעט מצרכי יסוד כגון: שמן, קמח, ביצים. היא חזרה מהכפרים בדרכים מסוכנות, דרך יערות ודרכים לא סלולות, כדי להתחמק מתפיסת השלטונות בגלל הקנייה בשוק השחור, עד הגיעה הביתה (פחון שבחורף הוא קפא ובקיץ להט).

לראות את אמא ואת עמלה ואת כל הסכנות הכרוכות בכך – למרות גלי הצעיר, היה קשה מאוד להתעלם מכך ולהיות אדיש לאמא כזו שאוהבת אותנו (אחיי ואני), מבשלת, מכבסת, דואגת, ולא מרימה יד או צעקה אף פעם. הכל נעשה בנחת רוח.

שום תשלום לא היה לי ולאחיי לתת לה על כל מה שעשתה עבורנו, פרט לאהבה שיש לנו בלב כלפיה והגאווה שלנו שיש לנו אמא כזו.

לימים היא שברה לי את הלב לעת זקנה וביקשה מאלוהים לזכות להיות בבר המצווה של בני יצחק (איציק). ואכן זכתה לכך. לצערי הרב לאחר שבוע ימים בט"ו בטבת הלכה לעולמה וזכרה יהיה ברוך.

נשארה לי צלקת בלב עד היום ואיני יכול להתנחם על אמא כזו וכל פעם בדמיוני אני רואה את הושטת הידיים שלה לחבקני ולנשקני.

נשארה לי נחמה אחת בלב והיא להשתמש בפתגמים ובמשלים שלה כדרך חיים.

לא מעט למדתי ממנה לבשל ומילדותי עזרתי לה לבשל כשהייתה חולה, למרות מנהג מהארץ שבאנו ממנה – לא היה נהוג שהבעל יבשל אלא רק האישה.

למרות כל מה שסיפרתי מבחינה כלכלית לא מנעה מאתנו את האגורה האחרונה.

באותם הימים זכור לי על תנועות מסוימות כגון: גדנ"ע, ה"שומר הצעיר" והנוער העובד. לימים נודע לי שכולם תושבי הקיבוצים מסביב, ובמקרה נפגשו עם אחי הבוגר ושכנעו אותו להתנדב לגדנ"ע בעין זיתים ליד צפת.

הדבר גרם לאימי מפח נפש ולא ידעה מנוח עד שעלתה על עקבותיו ונסעה לחפשו, בסופו של דבר הגיעה לעין זיתים והחזירה את אחי.

האם אמא כזו אי אפשר לאהוב? אמא כזו אוהבים אפילו מעבר לדיבר החמישי "כבד את אביך ואת אמך…".

חובה עלינו לזכור שהאמא נשאה אותנו תשעה חודשים בבטנה ונתנה לנו את החיים (ומה יותר יקר מהחיים שלנו?). ומעבר לכך גידלה אותנו בכל מצב ושמרה עלינו בחירוף נפש, ועל כן אני מייעץ לכל חברי לראות את האמא במקום הראשון והמכובד, ולאהוב אותה בכל מצב.

זכור לי מקרה בהיותי בן 10 ובן דודתי הרים עליה יד, לא היססתי וזרקתי עליו אבן שפגעה בו והפסיק את המעשה הנתעב שהתחיל בו.

זה טבעי לראות אדם שמגן על אימו, זה בדמנו ובעורקנו.

הזוית האישית

יובל: בזמן שישבתי עם סבי והכנו את הסיפור למדתי ממנו דרך חיים ואהבה ללא גבולות. הבנתי גם איך צריך להתנהג לאמא ואיך שצריך להגן עליה תמיד ומכאן אני לוקח את זאת הלאה.

סבא חיים משתתף שנה שנייה בתכנית הקשר הרב דורי. בשנה הראשונה תיעדיחד עם נכדו יובל את סיפור חייו

מילון

"מורה רבייך כמורה שמים"
"תכבד את מוריך כשם שאתה מכבד שמים"

ציטוטים

”"כבד את אביך ואת אמך"“