מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

אהבתי לגן ילדים

פנינה והילדה ליאן יעקב
אני בגן בשנת 1988
פעילותי כגננת היוותה אתגר ומנוף לצמיחה בחיי

שמי פנינה יניב, במשך רוב שנותיי גדלתי בקריות. כבר בהיותי בת 10, אהבתי מאוד לטפל בילדים וטיפלתי בילדי השכונה. כשהגעתי לגיל 17 אמי שאלה אותי "איזה קריירה תרצי לפתח בהמשך חייך?", אמרתי לה מיד שאני אוהבת לטפל בילדים וברצוני להיות גננת.

נסענו לסמינר גורדון להירשם עם חברותי לכיתה. אמי ואני מאוד התרגשנו לקראת ההרשמה. כשנרשמנו לסמינר גורדון, זימנו את כל הנרשמים למבחן קבלה ואחרי שבועיים קיבלתי הודעה שהתקבלתי.

בסמינר היינו לרוב רק בנות וחוויתי פגישה עם בנות בגילי ומיד התחברנו. התחלנו ללמוד יחד בצוות ולצאת לבילויים. היו לנו בסמינר שיעורים כמו ריתמוסיקה, התעמלות, שיעורים בנושא התפתחות הילד, מערכים לבניית מפגשים בגנים, שיעורים בפסיכולוגיה והתנסות בגני ילדים.

הלימודים היו מאוד מעניינים עם הרבה מבחנים, עבודות סיכום, הכנת מערכים ועבודות גמר. שנתיים לא פשוטות, אבל מאתגרות בהחלט. בגלל עומס הלימודים אי אפשר היה לצאת לבילוים לכן ישבתי ולמדתי לבד או יחד עם חברות.

סיימתי את לימודי בסמינר גורדון כגננת עם רצון להתחיל לעבוד, ואכן התחלתי לעבוד כגננת ב1970-1971 בקיבוץ.

עבודתי בקיבוץ אפק

בתחילת עבודתי בקיבוץ אפק, התקבלתי על ידי צוות העבודה והמפקחת של גני ילדים דבורה גת. העבודה הייתה שונה ממה שהכרתי מהעיר, הכניסה הייתה לא קלה. צוות הגן היה רגיל לצרכי העבודה שנהגו בקיבוץ ואני רציתי ליצור שינויים כמו שהכרתי בגנים העירוניים. מספר הילדים היה 13, בבוקר היינו מלבישים את הילדים, אוכלים ארוחת בוקר ולאחר מכן היה מפגש.

היה נהוג לטייל בשדות, לצייר, לצבוע עם צבעי אצבעות פעם בשבוע ויצירה עם חימר. כמעט ולא נתנו לילדים הדבקות, עבודות יצירה או משחקי קוביות. ציור ומשחקי אצבעות לא היו מקובלים וקשה היה ליצור שינוי. ביקשתי לראות את עבודות הילדים. הקיבוץ מיעט בנתינת כסף לדפים, לצבעים ומשחקים.

רוב הזמן יצאנו לטיולים או לפינת החי. ביום שישי היה מקובל להכין קבלת שבת עם הילדים או חגיגת ימי הולדת. לקראת הצהריים הילדים היו נחים ואני הייתי הולכת הביתה.

הצוות היה מאוד ביקורתי ולי היה קשה לשנות את סדרי העבודה. נתקלתי בחומה, אך בכל זאת נתלו תמונות של הציורים, והילדים ציירו כל בוקר. הם תמיד חייכו להגעתי. בסוף השנה יצרנו הצגה "הענק וגנו".

בקיבוץ העבודה מאד שונה מגן רגיל. הרבה טיולים בשדות הכרת הפרחים והעצים. תוך כדי טיול לומדים על בעלי חיים ומפתחים את הנושא בגן. ההורים היו מאוד מרוצים ורצו שאני אמשיך את עבודתי, אך לי היה מאוד קשה והעדפתי לעבוד בגן רגיל.

לקראת סוף שנה פניתי לפיקוח והתקבלתי לגן טרום חובה במגדל העמק.

עבודתי בגן מגדל העמק

העבודה במגדל העמק בגן של "ארגון אימהות עובדות" הייתה מאתגרת. אוכלוסייה קשת יום שדרשה ממני הרבה התייחסות ועבודה פרטנית וביקורי בית וכך נוצר קשר גם עם ההורים שתמיד תמכו ועזרו ללא הרף בכל בעיה שנוצרה. הקשר הטוב והנכונות לעזור בכל עת של ההורים ושל הסביבה, חיממה לי את הלב.

במשך עבודתי שמתי לי למטרה "חינוך הנער על פי דרכו". לקדם כל ילד וילד והיה לי חשוב לעבוד עם הילדים גם בקבוצות וגם בעבודה פרטנית עם כל ילד. הקשר שלי עם ההורים היה מעולה. תמיד שיתפתי אותם בעשיה בגן וגם יצרתי פעילויות משותפות אחרי הצהרים הורים וילדים יחד. ערכנו הצגות ביחד עם ההורים, הכנו סדנאות יצירה כמו מסכות ועוד, וכל זאת על מנת ליצור אווירה טובה. בנוסף, עודדתי את המשפחות לעשות ימי הולדת בבית, על מנת ליצור גיבוש בין הילדים. ראיתי שבמשך השנה נוצרו חברויות בין הילדים, גם אחרי הגן וגם ההורים חברו יחד.

אהבתי מאוד את העבודה עם הילדים הרכים, שאהבו ליצור, לשמוע סיפורים ולשיר בהתלהבות. כל נושא היה חקר ובדיקה ורצון לשאול ולחקור דברים חדשים כמו בנושא בעלי חיים שעקבנו ותעדנו את דרך התפתחותם או בנושא הצומח שגידלנו בגינה הלימודית. הנושאים היו רבים ומגוונים וכל נושא שפיתחנו הפך להיות חלק מהווי הילדים.

המשך הקריירה שלי

עבדתי כגננת בקריית ביאליק בכמה גני חובה, "גן רננים", "גן דליה", "גן רקפות". חשתי אהבה לילדים שהדהימו אותי. הסקרנות והרצון ללמוד ולחקור, האהבה שלהם ליצירה להתחבר לכל דבר חדש, לשאול שאלות ולגלות דברים חדשים ולגלות יכולות, כמו שנאמר היווה כחומר בידי היוצר. במיוחד אהבה לבעלי חיים וטיפול בבעלי חיים כמו הבאת אוכל, ניקוי ודאגה לחיות שהיוו חלק מהגן. היו לנו: ארנבות, אוגרים, קביות, תוכים, דגים ועוד. בזמן החופשות, הילדים היו לוקחים את בעלי החיים הביתה לטיפול.

בגן היו לנו אינסוף פרויקטים שנעשו במהלך השנה, כמו הקמת תחנת רדיו עם מבנה מיוחד שהוקם בעזרתם של ההורים. בתחנה שמנו רמקול הגברה ועוד אביזרים ורישומים שמראים שהמקום הוא תחנת שידור. הנושא שעבדנו עליו היה חדשות ב"גן רקפות".

הילדים התחלקו לכמה קבוצות. קבוצת ילדים ראשונה הקליטה את הצליל של ההקדמה לפני החדשות.קבוצת ילדים נוספת הייתה אחראית לבדיקת מזג האוויר בחוץ והקשבה לחדשות ברדיו. קבוצת תלמידים אחרת הייתה אחראית על דיווח של אירועים חדשים וחשובים שקרו בגן. בנוסף הייתה קבוצת ילדים אשר החליטו על סדר אמירת האירועים בחדשות.השדר באותו יום קיבל דיווח מהקבוצות על האירועים ומזג האוויר ותיעד בדף את האירועים לפי חשיבותם. בסוף החדשות השדר היה מדווח על מזג האוויר בקריה ולאחר מכן השמיע מוסיקה שהילדים בחרו. כשהתחיל השידור כל ילדי הגן התיישבו לשמוע את החדשות שלפעמים הפתיע את הילדים בפעילויות חדשות שיקרו בגן. טכנאי השמיע את צליל החדשות והקריין דיווח על חדשות ומזג האוויר. כמובן שנושא תחנת הרדיו נלמד בגן, מיהם כתבים, על מה הם מדווחים, מה עושה הקריין, לפני החדשות  ובזמן החדשות ועוד.

פרויקט נוסף שהיה בגן הוא פרויקט צילום. לכל ילד בגן הייתה מצלמה בתא שלו וצילמנו אירועים שהתרחשו בגן כמו חגיגות, ימי הולדת, ביקורים ועוד. בכל פעם נבחרו מספר ילדים שהיו אחראים לצילום, פיתחנו את הצילומים והכנסנו לאלבום הגן ולכל ילד היה אלבום ובו תמונות שהוא מתועד בהם. כך שלכל ילד נוצר אלבום תמונות. חלק מהפרויקט היה נושא לימוד הצילום, איך מצלמים, מה זה זום, צילום מעוף הציפור, פלאש ועוד מושגים בנושא.

עוד פרויקט היה הגינה הלימודית, הגינה היוותה חקר ולמידה. גידלנו תפוחי אדמה ועוד צמחים, אכלנו סלטים מירקות שגדלנו ועוד.

הגן מילא אותי בחיי היומיום נהניתי מהחוויות והעשייה עם הילדים. השכלתי ולמדתי מכל תלמידי יותר ממה שהענקתי להם. הילדים היוו עבורי כר נרחב לאין סוף פעילויות שנעשו בגן והעשירו את הילדים ואותי. אהבתי לרגש את הילדים בהפתעות ופעילויות שריגשו אותם ויצרו אהבה לנעשה בגן. הילדים הרגישו שותפים לנעשה בגן וחשו מחויבים לסדר לארגן ולשתף.

גננת מצטיינת, כתבת צל"ש בעיתון

גן ילדים – אהבת חיי

הזוית האישית

פנינה – העבודה בקשר הרב דורי עם התלמידה ליאן יצרה קשר מאד ידידותי בינינו. ליאן לימדה אותי דברים חדשים במחשב. הרגשה נהדרת החיבור בינינו.

ליאן – היה לי ממש כיף לעבוד עם פנינה והיה ממש כיף לשמוע את הסיפור שלה וגם ללמוד ממנו שחלומות מתגשמים.

פנינה מספרת זו שנה שנייה ברציפות את סיפור חייה במסגרת תכנית הקשר הרב דורי. להלן קישור לסיפורה הראשון על ילדותה

מילון

גורדון
המכללה האקדמית לחינוך

ציטוטים

”בגיל 17 אמי שאלה אותי איזה קריירה תרצי לפתח, אמרתי שאני רוצה להיות גננת“

”חשתי אהבה לילדים שהדהימו אותי“