מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

אהבה להתנדבות ועזרה לזולת

בבית קפה בחולון יום כיף אם סבתא
בים סוף באילת אם כל המשפחה.
עזרה לזולת

הסיפור של סבתא ציקי

אני מכירה את הדר מרגע לידתה. ליוויתי את אמה לחדר לידה ולבין ידיי נמסרה ראשונה מידי המיילדת. מאז אני קשורה איליה בנימי נפשי.

הדר כפעוטה

 

 

תכנית הקשר הרב דורי תסייע להדר להכיר חלקים נוספים מקורות חיי ולהיחשף לילדות שונה מהמציאות היומיומית שלה. נולדתי בחיפה לפני 65 שנים. גדלתי  עם אחותי הבכורה, הניה, בבית חם בו תמיד היה ריח של אוכל טעים מבושל וניחוח עוגות. הוריי, גיזלה וליאון ציגלניק, עלו מרומניה בשנת 1948, לאחר שנים של נדודים בדרכים במהלך המלחמה. דיברנו בבית עברית, אך הוריי דברו ביניהם ברומנית ויידיש ועל כן אני שולטת בשפות אילו. אבי התייתם מאב בגיל 3 ועבר לגור בבית סבא. בגיל 5 נפטר גם הסבא ומאז נאלץ לצאת לעבוד כעוזר לחייט. סבי וסבתי אימצו את אבי, שהיה יתום, כבנם, לאחר חתונתנו עם אמי, ואף הוא התייחס אליהם כהוריו. הוא אהב אותם וקרא להם 'אימא ואבא'. סבי עבד כאופה במאפיית בייגלה. לאמי היו ארבעה אחים (שני אחים ושתי אחיות) שגרו בשכנות לנו. משפחתה הייתה מלוכדת ומגובשת. מדי יום אחה"צ בני המשפחה של אמי נהגו להיפגש בביתם של סבי וסבתי שהיו אנשים מסבירי פנים, ולהתעדכן במה קורה במשפחה.

בביתם של סבי וסבתי זכינו לפינוקים וזלילת בייגלה טריים וחמים. חשוב לציין שבימים האלו טרם הותקן טלפון בבתים רבים, לא הייתה טלוויזיה. על כן אנשים הרבו לבקר ולבלות בבתי משפחה וחברים. לא היו לי צעצועים רבים, אני זוכרת רק את הבובה רותי שאהבתי והייתה עשויה מגומי, ומשחקים שונים ששיחקתי באטבים (מקלות כביסה). למדתי בביה"ס שלווה בחיפה ובתיכון עירוני א' בחיפה. מכתה ה' הייתי בצופים כחניכה ובהמשך כמדריכה. סבתי שרה הייתה מיילדת וגם אני נמשכתי למקצוע הרפואה. על כן החלטתי ללמוד ב'ביה"ס לאחיות רוטשילד' בחיפה ועד פרישתי לגמלאות עבדתי כאחות בתפקידים בכירים שונים. שירתי בצבא כאחות קצינה בביה"ח בצפת ושם גם הכרתי את בעלי דני. חבר משותף של שנינו שהיה רופא הכיר בנינו. התחתנו לאחר חצי שנה של הכרות.

בחתונתנו

יום הנישואין שלנו היה היום הגשום והסוער ביותר באותה שנה ורבים זוכרים זאת. עברנו לגור בכפר סבא למשך כשלוש שנים ומשם עברנו לקיבוץ לביא בו גרנו 12 שנים. ילדינו זכו שם לילדות מאושרת וחווייתית בחיק הטבע. אח"כ גרנו בחיפה כעשרים שנים. במהלך שנים אלו ליטל בתי התחתנה, עברה לגור בהוד השרון ונולדו לה שלוש מנכדותינו (עדי, הדר ונגה). במשך שנים נסענו מחיפה לפחות אחת לשבוע לבקר אותם בהוד השרון. עם פרישתי לגמלאות החלטנו לעבור לגור סמוך אליהם. בשנה שעברה נחשפתי לתכנית הקשר הרב דורי יחד עם נכדתי עדי, והשנה הצטרפנו הדר ואני למפגשי סבתא-נכדה. הדר ואני החלטנו לכתוב עבודה משותפת בנושא האהבה להתנדבות ולעזרה לזולת. אני רואה בהתנדבות מעשה חשוב התורם לחברה, לנזקקים ולתורם עצמו.

לפני מספר שנים התנדבתי בעמותת "אח בוגר", הפועלת לרווחת ילדים ממשפחות בהן חסרה דמות אב או אם. הפעילות בעמותה נעשית באמצעות תהליך חונכות אישי ארוך טווח, במסגרתו מבלים האח הבוגר והאח הצעיר מדי שבוע זמן איכות משותף. חשוב לי להעביר להדר את המסר שתמיד ראוי, רצוי ונכון לעזור ולהתנדב. מעשה טוב יכול להיות כל דבר: החל מחיוך לאדם ברחוב, הכנת ארוחה למשפחה, עזרה לתלמיד אחר שמתקשה בחומר הנלמד או ביקור בביתו של קשיש ועד להתנדבות בפרויקטים למען החברה והסביבה כמו אח בוגר, או עמותות נוספות. בסך הכל לעשות מה שצריך ולהיות אדם טוב. במסגרת התנדבותי ליוויתי במשך כשנתיים ילדה בשם נעמה (שם בדוי). מאחר ואביה נפטר ואמה לא הייתה מסוגלת לדאוג לה, היא סבלה מהזנחה סביבתית. היא הוצאה מהבית בגיל 7 ועברה לגור במשפחתון עם 10 בנות נוספות ואם בית. זה מקום לא פשוט שאין בו אימא ואבא אוהבים ודואגים. מקום שהוא לא ביתו הטבעי של הילד. נעמה הייתה זקוקה לחום ואהבה, ובמיוחד לקשר יציב וקבוע. היה לה מחסור במגע אישי ולא הייתה לה ההזדמנות לרכישת דברים בסיסיים הנלמדים במשפחה, כמו בילוי משפחתי משותף, פיתוח אמון הדדי ותחומי עניין משותפים. ביליתי עם נעמה כשעתיים בכל שבוע, הקשבתי לה ותמכתי בה. מאידך גם לי ההתנדבות הועילה. למעשה נתינה היא גם קבלה: לי תרם הקשר להעצמה אישית. במהלך ההתנדבות גיליתי שקיים חוסר במרכז פעילות בו יוכלו האחים הבוגרים לשהות עם הילדים, לשחק וליהנות. נזכרתי גם בסיפור האישי של אבי, שהיה יתום והוצא בגיל 3 מביתו, לאחר מות אביו. באמצעות תרומות שגייסתי הקמתי מועדונית שצוידה במחשבים ומשחקים, עוצבה באופן נעים ושימשה כמקום בילוי והנאה. את המועדונית הקדשתי לזכר הוריי, ליאון וגיזלה ציגלניק.

הזמנה לפעילות במועדונית

.

סיפור ההתנדבות עם נעמה

לפני שנים פגשתי את נעמה, ילדה בת 8, יפת מראה, קופצנית, מחפשת חום וחיבה, עוברת במהירות מנושא לנושא ומרבה לגעת באנשים סביבה. נעמה גדלה במסגרת חוץ ביתית במשפחתון, והיא חולקת מגורים משותפים עם עשר ילדות ונערות. מטבע הדברים חסרה במקום תחושה של פרטיות ושל אוירת בית. נהגנו להיפגש אחת לשבוע, למשך זמן של שעתיים עד שלוש שעות. המפגשים עם נעמה לא דמו למפגשים הקודמים שלי עם ילדים בני גילה. נעמה דרשה תמיד לצאת מהמשפחתון, גם במזג אוויר קר וגשום. ניכר שהיציאה מהמשפחתון לבילוי של שתינו בלבד מעניקה לה את מה שחסר לה כל כך: תשומת לב אישית ופרטיות. היה קשה להתמקד בבעיות או בחוויות אישיות שלה. היא אהבה לצאת לחנויות ושם התנהגה כילדה בת שלוש: כל דבר שראתה, רצתה שאקנה לה. אם סירבתי, היא נהגה להתיישב על הרצפה ולא הייתה מוכנה לעזוב את החנות. הבנתי את תחושת החסך שלה ואת הצורך למלא חלל. הרגשתי שאני רוצה להעניק לה ולפצות אותה על החסך. עם הזמן חלו שינויים בהתנהגותה. היא למדה להבין שהקשר בינינו יציב, שאני באה לפגוש אותה בכל שבוע, בקביעות, ואם אין באפשרותי לבוא, אני מודיעה לה ואנו מתאמות מפגש ליום אחר. לקשר הקבוע הזה הייתה השפעה חיובית ניכרת עליה, הוא ביסס אצלה תחושת בטחון. כעבור זמן היא הרגישה בטוחה די הצורך לנהל שיחה, למתוח ביקורת אם נחוץ ולהביע את מחשבותיה. נעמה חוותה תהליך של העצמה אישית. היא למדה את ערכם הכספי של מוצרים, למדה לבחון מוצרים, לבחור מתנה סמלית ביום של מפגש רגיל ולהשקיע יותר בבחירת מתנה ליום הולדת וחג. במשך שנתיים בהן הייתי איתה גדלה נעמה והפכה מילדה לנערה. בעקבות שינויים משפחתיים אצלי לא יכולתי להמשיך בהתנדבות כמסגרת קבועה ומחייבת. הפרידה בינינו נעשתה בתהליך הדרגתי עם ליווי פסיכולוגי לנעמה. על אף שנפרדנו במסגרת ההתנדבות, אנו שומרות על קשר.

סיפור אהבה של ציקי: 

הזוית האישית

סבתא ציקי: סבתאות הינה הנושא המרכזי והחשוב היום בחיי. זכיתי בחמש נכדות מקסימות ואהובות שאני נהנית להיות בחברתן. בשעות הרבות שאנו מבלות יחד, אני מנסה להעביר להן ערכים חשובים בחיי וסיפורים מילדותי ומההוי המשפחתי. תכנית הקשר הרב דורי העניקה לי הזדמנות זו. בנוסף, היצירה המשותפת תרמה להידוק הקשר ביני לבין הדר. המפגשים השבועיים חיזקו את ההכרה שלי שהדר ילדה רצינית ומוכשרת, תורמת בבית ובביה"ס מכישרונותיה, מכינה מטעמים לבני הבית ובביה"ס מקשטת, מתנדבת בספריה ועוזרת לתלמידים מתקשים.

אני מאחלת לך, הדר, שתזכי תמיד להיות בצד הנותן. תהיי פעילה בעשייה ובתרומה ציבורית ורגישה לראות את השונה, לקבל אותו ולסייע לו.

הנכדה הדר: נהניתי מאוד לעשות את העבודה ביחד עם סבתא. במהלך העבודה זכיתי לראות צדדים חדשים של חייה: אישה רצינית, מתנדבת המון ועוזרת לזולת, כמובן. סבתא, אני מאחלת לך חיים מלאי אושר ובריאות ועשייה רבה. לך חיים מלאי אושר ונתינה. אהבה להתנדבות ועזרה לזולת. במהלך תהליך תכנית הקשר הקשר הרב דורי חוויתי חוויות מדהימות עם סבתא.

מילון

התנדבות
מעשה שנעשה מרצונו החופשי של האדם, ללא תמורה חומרית או אחרת, והמונע על ידי רעיון או מטרה מסוימת. חלק מההגדרות מתייחסות לתפיסת הפעולה כבעלת ערך על ידי המבצע אותה. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”מחקרים מוכיחים שמתנדבים הם אנשים טובים יותר“