מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

אהבתה של סבתא בלהה לארץ

אני וסבתא בבית שלה
סבתא מנגנת בפסנתר
סבתא מכירה חברים לחיים

סבתא מספרת איך היא הכירה את סבא:

הגעתי ארצה מאורוגוואי בשנת 1965, כשהייתי בת 18. אבא שלי ואני גרנו בדירה מאוד קטנה וצנועה בשכונת עולים חדשים בראשון לציון. קרובי משפחה של אבי גרו בקרבת מקום ובאו לבקר אותנו כדי לעזור לנו להתאקלם בארץ, הביאו לנו ארוחות, נתנו לנו מידע על הסביבה ובכלל בילו אתנו הרבה שעות. בכל ביקור הם חזרו וסיפרו על הבן המוצלח שיש להם שלומד בטכניון בחיפה. הם מאוד לחצו עלי להכיר אותו, אבל אני לא כל כך רציתי. באותם ימים הייתי מאוד עסוקה בהתאקלמות שלי בארץ והכרתי חבורה של צעירים כמוני שדיברו ספרדית והרגשתי מאוד נוח בחברתם. בכלל לא עניין אותי להכיר מישהו מילידי הארץ כי העברית שלי הייתה מאוד חלשה. חוץ מכמה מילים בודדות כמו 'שלום', 'חבר', 'בסדר', 'אבא', 'אימא' ועוד מילים בסיסיות, לא ידעתי כלום.

כעבור כמה חודשים בחג השני של פסח, קרובי משפחה אלה הזמינו אותנו לביתם לחגוג ביחד. הארוחה הייתה טעימה ועליזה ונהניתי לבלות עם המשפחה, כולל הבן הסטודנט שהגיע מחיפה לחגים. פתאום מצאתי את עצמי במפגש מאוד נעים עם אותו בחור שכל כך סירבתי להכיר, מאוד הופתעתי. צריך לזכור שהייתי מאוד צעירה ומבולבלת בגלל השינוי שעברתי בחיים. באותו ערב הוא הזמין אותי למפגש עם חבריו והציג אותי בפניהם כבת הדודה שלו, עולה חדשה. המפגש היה נעים והכרתי שם את כל החברים שלו מהכיתה, למרות שלא כל כך הבנתי מה הם מדברים. רק אחרי שנים נודע לי שאחד החברים שלו ביקר אותו למחרת המפגש וביקש את הכתובת שלי, כי מצאתי חן בעיניו. להפתעתי הוא סירב להגיד לו. מאותו יום התחלנו לצאת ביחד ונהנו כחברים. כעבור כמה חודשים של חברות הוא התגייס לצבא כי הוא היה עתודאי, אבל לא ויתרנו על הזוגיות, ולאחר זמן קצר החלטנו להתחתן. וכך עשינו. אני הייתי בת 20 והוא היה בן 22. אני הייתי באותו זמן סטודנטית באוניברסיטה בשנה א' והוא היה קצין בהנדסה קרבית, ולכן לא הייתה לנו הכנסה חודשית גבוהה. כשאני גמרתי את הלימודים והוא סיים את השירות הצבאי ונכנס לשירות קבע, החלטנו להביא ילדים לעולם.

הזוית האישית

הנכדה רוני: הייתי רוצה לאחל לסבתא שהיא תישאר בריאה ושתמשיך לעשות את מה שהיא אוהבת.

מילון

que linda
כמה יפה (בספרדית)

עתודה אקדמית
קצונה אקדמית (ידוע גם כעתודה אקדמית) היא מסלול בו מאפשרים לאדם החייב גיוס לצבא ללמוד לימודים אקדמיים ולממש את השירות הצבאי לאחר תום לימודיו, תוך ניצול ההכשרה שעבר לצורכי הצבא. המשרת במסלול העתודה האקדמית קרוי "עתודאי". צה"ל מוותר על ניצול החייל ברגע זה ושומר אותו לזמן מאוחר יותר, כאשר יסיים החייל את לימודיו. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”רק אחרי שנים נודע לי שאחד החברים של בעלי לעתיד ביקש את הכתובת שלי, כי מצאתי חן בעיניו“