מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

אהבה לארץ ישראל והגעגוע לילדות

סבתא מרים ואני בבת המצווה
סבתא עם אביה בילדותה
סבתא מרים נאלצת להותיר מאחוריה את ילדותה הקסומה בגיאורגיה ולעלות לארץ ישראל ולהתיישב בה, מתוך אהבת הארץ והיהדות.

סבתא מרים גדלה במשפחה חמה ואוהבת. המשפחה מנתה שני הורים ושלושה ילדים, כאשר סבתא הייתה הבת היחידה.

ילדותה הייתה ילדות טובה ומהנה. סבתי מתארת כי הייתה ילדה חברותית ואף הוגדרה כ"מלכת הכיתה" – תמיד היו סביבה ילדים וחיי החברה שלה היו מלאים ומגוונים.

סבתי בילדותה הייתה תלמידה טובה, חכמה ואף מצטיינת, בעקבות ההצטיינות הועלתה סבתי כיתה, כך שמכיתה ד' עלתה לכיתה ו'. תחביביה העיקריים של סבתי היו קריאת ספרים וטיולים.

לסבתי היה קשר מיוחד עם בני הדודים שלה שהיו בני גילה והיו לחבריה הטובים.

עלייתה לארץ של סבתי הובילה לפרידה קשה מבני הדודים והחברים אשר נשארו בגאורגיה.

סיפור עלייתה של סבתי התחיל במגורים בגיאורגיה בעיר סוחומי. המשאלה של הוריה, אשר היו ציונים בדמם, הייתה לעלות לארץ ישראל. להוריה של סבתי היה קושי רב לקבל אישורים לעלייה, אך הם התעקשו ונלחמו רבות על מנת להגיע לארץ ישראל.

ערב אחד בשנת 1967, בהיותה בת 8, הודיעו ההורים לסבתי ואחיה, כי הם קיבלו את האישור המיוחל  וכי פניהם להתחיל חיים חדשים בארץ רחוקה, ארץ ישראל. סבתי זוכרת הודעה זו בהתרגשות גדולה, שכן גם היא קיוותה כי יעלו לארץ ישראל, על אף הקושי הגדול בפרידה מהחברים ומהילדות הנפלאה שהייתה לה.

לאחיה של סבתי ההודעה הייתה קשה ביותר, הוא התקשה לוותר על הקיים ולהתחיל מחדש במקום לא נודע.

תהליך ההיערכות וקבלת המסמכים הרלוונטיים לעלייה לארץ ארך כשנה, שנה של המתנה וציפייה גדולה.

היום בו עזבה משפחתה של סבתי את גיאורגיה זכור לה כיום מרגש ומלחיץ כאחד. ביום זה הגיעו קרובי המשפחה והחברים להיפרד מסבתי ומשפחתה.

המסע לארץ ישראל היה ארוך – תחילה עלו לרכבת לכיוון מוסקבה שברוסיה, משם הייתה המתנה ארוכה לטיסה לוינה, ומוינה טיסה ישירה לארץ ישראל.

במהלך הנסיעה ברכבת מגיאורגיה למוסקבה, קיבלה סבתי שרשרת עשויה מזהב עם עדיליון מזהב ויש בו עיטור מיוחד. סבתא מספרת שכפי שידוע לה, הוריה רכשו את השרשרת בשביל להעניק לה, על אף המצב הכלכלי הקשה שהיו בו לפני עלייתם ארצה. סבתי שומרת את השרשרת ליד מיטתה עד היום.

עם עלייתם לארץ, היה צורך בהתאקלמות של כל בני המשפחה. להוריה ולאחיה ההתאקלמות הייתה קשה. היה קושי במציאת עבודה ופרנסה, בלמידת השפה העברית והמרחק מהחברים ובני המשפחה.

סבתי מספרת כי לה היה קל יחסית להתאקלם בארץ, היא למדה את השפה העברית באולפן, הכירה חברים חדשים וגם את שלום, סבי, שהפך שנים לאחר מכן לבעלה.

לימים, הצטרפו בני הדודים שנותרו בגיאורגיה ועשו עלייה לארץ ישראל.

בסופו של דבר, על אף הקושי והמורכבות, משפחתה של סבתי השתלבה בארץ והמשפחה גדלה והתרחבה בארץ ישראל.

הזוית האישית

נעם – נהניתי מאוד לבצע את העבודה. במהלכה התרגשתי ולמדתי על סבתי ועל ילדותה המקסימה והמרתקת. סבתי נרתמה לראיונות בשמחה רבה ואף ציפתה לעבודות ההמשך. היא מאוד התרגשה לאורך כל הראיונות ואף הייתה על סף דמעות, שכן הסיפורים הזכירו לה את ילדותה בגיאורגיה ואת חבריה ומשפחתה. כאשר הצגתי לבני משפחתי ודודיי את העבודות שעשיתי הם למדו דברים חדשים שאינם ידעו על אימם. העבודה הייתה משמעותית גם לי כמראיינת וגם לסבתי כמרואיינת. העבודה הזו קירבה וחיזקה את הקשר החם והאוהב ביני לבין סבתי

מילון

 סוּחוּמי
היא עיר הבירה של אבחזיה - הרפובליקה הבדלנית של גאורגיה, שסבלה קשות בזמן הסכסוך הגאורגי-אבחזי של תחילת שנות ה-90. סוחומי שוכנת על רצועת חוף נרחבת לחופיו המזרחיים של הים השחור ומהווה עיר נמל, צומת מסילת ברזל ועיר קיט. היא ידועה בחופיה המרהיבים, בסנטוריום שלה, בספא של מים מינרליים. סוחומי היא גם עורק התחבורה האווירי היחיד של אבחזיה עם העולם החיצוני. בסוחומי ישנם, כמו כן, גם מספר בתי מלון בינוניים וקטנים המשרתים את התיירים הרוסים. בעיר יש גם גנים בוטניים, שניטעו בשנת 1840. עד שנת 1992 היא נותרה עיר רב-תרבותית, שתושביה דיברו בתשע שפות שונות.

 עיר קַיִט
היא עיר או אזור עירוני בו התיירות והנופש מהווים מרכיב מרכזי בכלכלה ובתרבות המקומית. עיר קיט מתאפיינת בשפע שירותים שהיא מציעה לתיירים, ובראש ובראשונה בתי מלון, מסעדות ובידור. בדרך כלל קיים בעיר קיט עוגן משיכה מרכזי שהפך אותה לעיר קיט: חוף רחצה גדול, אתר סקי פופולרי, וכדומה. באתרי קיט בהם האטרקציה המרכזית היא עונתית, כמו אתר סקי, מתמלאת העיר תיירים ועובדים בעונת התיירות ומתרוקנת מהם בעונה המתה, אז גרים בה בדרך כלל מעט תושבי קבע. מספר תושבי הקבע בערי קיט נמוך ביחס לכמות השטחים הבנויים, מאחר, ובניינים רבים בה משמשים כבתי מלון, בתי קיץ או דירות להשכרה לטווח קצר.

 ממסיטבלוב
שם משפחה גאורגי שפירושו עיניים של אבא (ממה=אבא, סטבלוב=עיניים).

לובואני
מאפה בצק אותנטי מהעדה הגיאורגית, ויכול להיות ממולא בשעועית, גבינות, תפו"א או כל מילוי אחר לפי טעים אישי

ציטוטים

”השרשרת מהווה עבור סבתי סימן להמשכיות ותחושה חזקה שאמה שאינה בחיים עדיין איתה ושומרת עליה“