מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

אהבה ומשפחה

התאומים איתי ועידו מתעדים את סיפור חייה של אמא
אמא רוית בפעם הראשונה שהצליחה לעמוד
שנות ילדותי רצופות באהבות שהשפיעו עלי עד היום

שמי רוית, נקראתי כך משום המילה רוויה. הנני הילדה הקטנה במשפחה והורי מאוד אהבו את השם. הנני ילידת הארץ, נולדתי בבית חולים רוטשילד בחיפה. התגוררנו בשכונת נווה שאנן בחיפה ברחוב "אדם הכהן". הרחוב ממוקם ביציאה מהטכניון, אמי מתגוררת שם עד היום. גדלנו בדירת 3 חדרים: אמי אני ועוד שתי אחיותיי הגדולות ממני. אני ואחיותיי גדלנו באותו החדר, אהבנו מאוד לגור בבית ולשחק בשכונה, וביער הגובל עם הטכניון, היינו מבלות בבריכת הטכניון, בחגים היינו צועדות ברגל לבית הכנסת בטכניון, ואני אהבתי לאכול צנוברים מעצי אורן באזור.

זכרונות

אמי אהבה מאוד את המטבח ולכן הבית היה מלא בריחות בישול ואפיה. אמי שושנה חיה סהר עסקה באופנה, ניהלה מספר חנויות בתחום, אישה מאוד יפה ומטופחת, לבושה למשעי וכולם ברחוב היו מביטים בה. זכור לי שבימי חמישי אני ואחיותי קרן ומירי נסענו עם אימא במונית לקניות בשוק בהדר. אהבנו את הריחות בשוק, את מראה הירקות והפירות – הכל טרי ומסודר. בסוף הקניות אמי הייתה קונה לנו במאפייה בשוק חלה חמה, ובמעדנייה דג לקרדה חם, היו עוטפים לנו אותו בעיתון. כשהיינו חוזרות הביתה היינו יושבות לאכול את החלה עם הדג.

למדתי בבית ספר יסודי "בארי", בחטיבה למדתי בבית ספר עירוני ג' בנו"ש חיפה. הייתה לי מחנכת שקראו לה גבי, מאוד אהבתי אותה. זכור לי שתמיד התאימה את הלק לאודם. בתיכון למדתי בבית ספר מקצועי למלונאות "דביר" במגמת ניהול מזון ומשקאות וטבחות סוג 1. מאוד אהבתי ללמוד ולעבוד במלון "דן פנורמה" בחיפה. בשעות אחר הצהרים אהבתי ללכת לתנועה "השומר הצעיר". בנוסף מאוד אהבתי לשחק כדורסל, היה לי אלבום עם אוסף בולים מהארץ ומחו"ל ואוסף של מכתביות מיוחדות – חלקן אפילו היו ריחניות. לאחר סיום 12 שנות לימוד התגייסתי לצבא ושירתי בחיל הים בחיפה. לאחר הצבא נרשמתי ללימודים בתחום היופי: בונת ציפורניים ומאפרת מקצועית. פתחתי עסק, מאוד אהבתי את התחום ועסקתי בו שמונה שנים.

אהבה ומשפחה

את אב ילדיי, אורן, הכרתי בגיל 24 דרך חבר משותף ומיד הפכנו להיות חברים ממש טובים. היינו משתפים אחד את השנייה בכל החוויות היומית. לאחר תקופה ארוכה של חברות הייתה לי יום הולדת והזמנתי הרבה חברים לחגוג איתי וגם אורן היה מוזמן. כל החברים הגיעו ואורן נתקע עם פ'נצר בגלגל הרכב ולא הגיע. באותו הרגע הבנתי שהוא ממש חסר לי, ולאחר שכולם הלכו הביתה אורן הגיע עם מלא מתנות, ובעצם מאותו יום הבנו שנינו שאנחנו מרגישים את אותם רגשות. לאחר שמונה חודשים נרשמתי ללימודים במרכז הארץ, והחלטנו למסד את הקשר ולעבור ולהתגורר במרכז הארץ בפתח תקוה. התחתנו ונולדה לנו בתנו הבכורה הודיה. לאחר חצי שנה גילינו שאני שוב בהריון עם תאומים, השמחה הייתה כפולה: נולדו איתי ועידו, ולאחר שמונה שנים נולדה הדובדבנית של המשפחה, אנאל.

אימא רוית בביתה ביקנעם

הזוית האישית

הילדים עידו ואיתי: מאחלים לאמא המשך חיים טובים ומאושרים.

מילון

צנובר
צנובר הוא זרע אכיל של עץ האורן. באצטרובל, הצנובר מכוסה בקליפה קשה. החלק האכיל אינו פרי מבחינה בוטנית אלא זרע (לא אוכלים את הציפה). לצנוברים מקולפים חיי מדף ארוכים אם הם נשמרים בקירור וביובש. צנוברים בקליפתם (או צנוברים מקולפים בתנאי רטיבות) מתעפשים תוך שבועות ספורים. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”תמיד סבתא הייתה לבושה למשעי וכולם הפנו מבטים אליה“