מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

אביבה קיוסו מספרת למיקה נכדתה

אני ונכדתי מיקה בפרויקט הקשר הרב דורי
אחותי הגדולה ואני בילדותינו
סבתא אביבה מספרת למיקה במפגשי תכנית הקשר הרב דורי

הסיפור של אביבה קיוסו, סבתא של מיקה קיוסו

סיפור של חיים שלמים

נולדתי בתל אביב ב-17.2.1939

נולדתי כבת שנייה להורים שעלו ארצה מפולין בשנת 1933 כציונים. בילדותי שלטו בארץ הבריטים תקופה לא קלה. מפעם לפעם הכריזו על עוצר היה אסור לצאת מהבית למשך כל הזמן שהוכרז אחת הפעמים העוצר נמשך ארבעה ימים בהם עברו חיילים בריטים וחפשו בבית חברי מחתרות. כשעזבו הבריטים פרצה מלחמת השחרור, אנחנו גרנו בשכונת פלורנטין שהיא על גבול יפו וצלפו עלינו מכמה כיונים כך כשיצאנו לבית הספר רצנו לאורך הקירות כי היה מאוד מסוכן ואכן חבר כיתה שלי נהרג בדרכו לבית הספר.

אחותי הגדולה ואני בילדותינו

במלחמת השחרור פינו ילדים מישובים שהיו בסכנה הביא אותם לבית הספר לקחו חלק מהכיתות והפכו אותם לחדרי שינה לילדים ובהפסקות היינו משחקים עם הילדים. הבאנו להם מהבית משחקים, בגדים וכל מה שהיה צריך מאחר ופינו אותם ללא שום דבר לפעמים בלילה על הידיים בהליכה ממושכת עד שעברו את גבול הסכנה.

לקראת תום המלחמה ואחריה החלה עליה גדולה מאוד לארץ היינו פה כ-500,000 יהודים וקלטנו עוד כמליון וחצי עולים הדבר השפיע מאוד על חיינו.

בית הספר היסודי היה הגימנסיה עברית הרצליה  שהיה בסוף רחוב הרצל ושם סיימתי כיתה י"ב. בחצר הגימנסיה היה שבט הצופים שנקרא שבט צופי הגימנסיה הרצליה, כך שהגימנסיה הייתה למעשה הבית השני שלי. שם הכרתי את מי שהיה בעלי לעתיד, מאותם שנים הינו יחיד 65 שנים מהם נשואים 59 שנים. לצערי הרב לפני חודשיים נפטר בעלי.

יצאתי לשרות צבאי כפקידה ראשית בבית הספר לפיקוד ומטה השרות היה מעניין ומוסיף לעיצוב אישיותי. תוך כדי השרות למדתי בסמינר צה"ל. אחרי תום השרות נישאתי לחברי יוסי קיוסו. נולדו לנו שני ילדים סיגל ואבי שהוא אביה של מיקה.

לאחר השרות התחלתי לעבוד כמורה, שנתיים ראשונות עבדתי בלוד בשכונות של מפוני מעברות, שם נחשפתי לאנשים קשי יום במצוקה קשה מאוד. עזבו במהירות בית ועבודה והגיעו הנה למדינה שזה עתה נוסדה ואין לה עדין את היכולת לקלוט אותם. ההתמודדות הזאת היתה לי קשה נפשית, אך למדתי ממנה התמודדות מהי. משם עברתי לעבוד ביפו בבית ספר "גבעת התמרים" שם עבדתי שלוש שנים ועברתי לבית ספר "ארנון" בתל אביב שם עבדתי 17 שנה משם עברתי לבית ספר רמז בקרית שלום כסגנית מנהל ומשם לבי"ס שז"ר כמנהלת. אחרי עשר שנים עברתי לפיקוח סה"כ עבדתי בהוראה 42 שנים.

בעלי שירת בנח"ל והיה בעין רדיאן היום יוטבתה במלחמת קדש נפצע. אחרי בית החולים התחיל לעבוד בעירית תל אביב והגיע להיות מנהל אגף התרבות  והאומנויות של תל אביב. בעלי היה אחראי על כל האירועים בעיר תל אביב על הספריות ומופעי התרבות. לקראת יציאתו לגמלאות עבר לנהל את האוניברסיטה העממית.

כיום יש לי ששה נכדים שי, שני, רן, ניצן, דניאל ומיקה ונין אחד יונתן. מדי יום ששי כולו מתכנסים אצלי לארוחת ערב משפחתית שאחריה יושבים, מדברים, מחליפים דעות הקטנים שבחבורה משחקים יחד כך שהקשר המשפחתי נשמר ומתחזק.

הזוית האישית

אביבה: נהנתי מאוד מעצם העבודה עם הנכדה, מיקה, לשתף אותה בקורות חיי. אני חושבת שזו תכנית נפלאה.

מיקה: נהנתי מאוד ללמד את סבתא את מה שיכולתי ואני חושבת שתכנית זו מחזקת את הקשר שלי ושלה.

מילון

עין רדיאן
עין רדיאן - קיבוץ יטבתה, ישראל, שנות ה-1950. מאגרי מידע בית התפוצות

ציטוטים

”הקשר המשפחתי נשמר ומתחזק.“