מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

אבודים בגאורגיה

שורשים - חזרה לבית של סבתא בגורי
סבא יצחק מצד שמאל - התמונה שקבלנו מהמשפחה בגורי
אבודים בגאורגיה-המסע בחזרה לבית, הפעם עם הנכדים

סבתא שלי, תמרה, נולדה בגיאורגיה, בתאריך 8.3.1945 בעיר צחינוואלי.

כשהייתה בת 20 היא התחתנה עם סבא יצחק (ז"ל). הם הכירו דרך "שידוך"- ההורים שלהם הכירו ביניהם. אחרי החתונה הם עברו לגור בעיר גורי עם ההורים של סבא יצחק. בגורי נולדו אלי הבן הבכור וקובי – אבא שלי. בשנת 1972 הם עלו  לישראל עם הילדים, שהיו בני 5 ו – 3.

ביוני 2016 סבא יצחק נפטר, לאחר 51 שנות נישואין לסבתא תמר. תכננו לטוס בקיץ לגאורגיה, אך בגלל שסבא נפטר ביוני חשבנו לבטל את הנסיעה. לאחר התלבטויות רבות, החלטנו לטוס. באוגוסט 2016, נסענו לטיול בת מצווה – טיול שורשים לגאורגיה, למשך שבועיים. יצאנו 16 אנשים – בני משפחה וחברים וסבתא תמר איתנו. יש לציין, שסבתא שלי לא הייתה בגאורגיה מאז שעלתה לישראל (כ-44 שנים).

טילנו בג'יפים בהרים, בערים ובכפרים. שמענו סיפורים על המלכה תמרה (לא סבתא שלי ?), ביקרנו במערות נזירים, פגשנו תושבים מקומיים, אכלנו מלא בצקים, היינו במופע דולפינים והסיפורים הם רבים… היום המשמעותי ביותר בטיול היה היום האחרון, בו נסענו לעיר גורי, לבית של סבתא שלי. סבתא, במהלך כל הטיול חיכתה ליום הזה. היא ידעה להוביל אותנו בדיוק אל הבית, כאילו שהמקום לא השתנה.

 העיר גורי בגיאורגיה

"גורי (בגאורגית: გორი) היא עיר תעשייתית בנפת גורי שבמחוז כארתלי הפנימית, גאורגיה. נכון ל-2005, אוכלוסייתה מונה 46,680 תושבים. העיר ממוקמת בנקודה בה נהר ליאחווי הגדול נפגש עם נהר הקורה. רעידת האדמה בשנת 1920 הרסה את רוב העיר".(ויקיפדיה)

סבתא תמר ואני בכניסה לביתם בגורי

 

כשהם עזבו, הם השאירו את הבית לשכנים. סבתא לא ידעה אם השכנים עדיין בחיים או לא. כשהגענו אחר הצהריים אל הבית, השער היה נעול ולא היה איש בבית. סבתא הלכה לבית הסמוך, שם פגשה שכנה נוספת ואת בנה. סבתא הציגה את עצמה מול אישה מבוגרת עם מטפחת על הראש. לקח לאישה הגרוזינית רגע  להבין, ואז כשתפסה מי זו מולה – הן התחבקו והתנשקו. הבן של אותה אישה הגיע מיד. הוא אמר שזוכר היטב אותה ואת יצחק. הוא נכנס אל  הבית (הפגישה התקיימה בחוץ) וחזר עם תמונה בה רואים גם את אבא שלו וגם את סבא יצחק (שניהם נפטרו).

תמונה שבנה של האישה הגרוזינית הביא. סבא יצחק מצד שמאל.

האישה הגרוזינית סיפרה לסבתא שהאישה שגרה בבית של סבתא נפטרה לפני כמה שנים והבן שלה גר בבית הזה, אבל הוא נסע לכמה ימים ואין אף אחד בבית עכשיו. סבתא הצטערה לשמוע את הדברים. סבתא הביאה מתנות מהארץ, והשאירה אותן אצל השכנה. חלק היא נתנה כמתנה לשכנה וחלק ביקשה שתעביר לבן שגר בבית הקודם של סבתא שלי. בין המתנות היה מגב לרצפה ובדים. סבתא הסבירה לאישה כיצד להשתמש במגב.

למרות שאומרים שגורי זו עיר – אנחנו הגענו לאזור שדומה יותר למושב. בחצר היו תרנגולות, בין הבתים היה חצץ, עצים וצמחיה טבעית. בין הבתים לא היו שבילים מאספלט. הבית של השכנה וגם הבתים האחרים נראו מאוד פשוטים ודלים. אני לא יודעת אם הם עניים, אבל היתה הרבה דלות.

הבית שהיה של סבתא עשוי גם הוא מעץ. הוא נראה כמו בית שעומד להתפרק, עם חורים בתקרה, די מוזנח. אחרי שנפרדנו מהשכנה ירדנו להצטלם כל המשפחה ליד השער והמשכנו בדרכינו לטביליסי עיר הבירה. הפגישה הייתה מאוד מרגשת ומשמעותית עבור סבתא שלי. לא דמיינתי שכך זה יראה. זה הזכיר  לי לרגע פרק מ"אבודים". מגיעים למקום נידח, בו קורה משהו מאוד מרגש.

עבודת שורשים בקשר הרב דורי – רוני

עבודת-שורשים-רוני

הזוית האישית

רוני: אני שמחה שהייתה לי ההזדמנות להיות נוכחת ברגע זה במפגש בביתה של סבתא בעיר גורי בגיאורגיה אליו חזרה אחרי כ – 44 שנים.

*המפגש תועד בצילום וידיאו.

מילון

גורי - גאורגיה
גורי (בגאורגית: გორი) היא עיר תעשייתית בנפת גורי שבמחוז כארתלי הפנימית, גאורגיה. נכון ל-2005, אוכלוסייתה מונה 46,680 תושבים. העיר ממוקמת בנקודה בה נהר ליאחווי הגדול נפגש עם נהר הקורה. רעידת האדמה בשנת 1920 הרסה את רוב העיר.

ציטוטים

”היום המשמעותי ביותר בטיול היה היום האחרון, בו נסענו לעיר גורי, לבית של סבתא שלי.“