על החיים והשואה
שמי גבריאל שמעוני, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי. סיפורי נוגע למפעל חיי - משפחתי. אהבתי נתונה יחד עם סבתא מימי למשפחה שהקמנו יחד. גידלנו ילדים שגידלו לנו נכדים…
האהבה שלי לנכדי ואחותי ויולט
קורות חיי שמי מרי כהן, נולדתי בשנת 1942 במצריים בעיר אלכסנדריה. שם עברה עלי ילדותי עד גיל 4. עליתי לצרפת דרך הסוכנות היהודית והתמקמנו במחנה קונדה רנס, זה היה שם המחנה…
הסיפור שלי
שמי שלומית שליין, נולדתי בירושלים בשנת 1932 להורי לבית משפחת ברלין. המשפחה עברה לבאר טוביה. בבאר טוביה קנינו משק חקלאי. למדנו בבית ספר יסודי בבאר טוביה ועבדנו במשק החקלאי עד…
תרומתו של סבא ליישוב הנגב ופיתוח הארץ
"פפה" (סבא בצרפתית) שלי הוא קלימונט בוחניק. הוא נולד בשנת 1930 בתוניסיה, בעיר טוניס. תוניסיה הייתה תחת פרוטקטורט (חסות) צרפתית והשלטונות נמנעו מלהעניק אזרחות צרפתית ליהודים באופן גורף. עם זאת, הם לא…
סיפורו של שמעון קובץ'
שמי זואי קובאץ', השתתפתי השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם סבתי רותי וסבי שמעון. תעדתי את הספורים של שניהם. סיפורו של סבי שמעון נולדתי בטוניסיה בעיר טוניס בשנת 1947 למשפחה בת…
סיפורה של צביה פז, עולה מפולין וילדותה בארץ
שמי צביה. נולדתי אחרי מלחמת העולם השנייה בלודג' להורים ניצולי שואה שאיבדו את כל משפחתם. לסבים שלי היה מפעל טקסטיל גדול בעיר, מפעל אותו ירש אבי היות שכל שאר בני המשפחה נספו. מצבנו הכלכלי היה טוב, הייתה לנו דירה יפה, עוזרת ומטפלת. בקיץ, נסענו לעיירת נופש שבה היו בבעלותנו מספר בתים. עלינו לארץ בשנת 1950, באניית העולים "גלילה". באנייה, המיטות היו מסודרות בצורת מדפים על הקירות - כדי לאכלס הרבה עולים. בדרך לארץ אבי לימד אותי עברית מתוך ספר ילדים שהביא אתו. הורי ידעו עברית על בורייה כבר בפולין, והדבר הקל על השתלבותם בחיים בארץ ישראל. כשהגענו לארץ - גרנו במעברת אהלים, לאחר מכן בצריף ולבסוף עברנו לדירה משלנו בשכונת "הדר יוסף" בתל אביב. בשכונה לא עברו הרבה מכוניות כך שהילדים יכלו להגיע לגנים ולבית הספר בקלות. אחר הצהריים בילינו זמן רב במשחקים בחוץ עד שההורים היו קוראים לנו לחזור הביתה לארוחת ערב. התושבים בשכונה היו עלים מארצות שונות כמו מרוקו, טוניס, פולין, צ'כיה ועוד. חברתי הראשונה הייתה צילנה, שהגיעה מרומניה. ביליתי זמן רב בביתה, נקשרתי גם לאמה שבישלה אוכל רומני מעולה. אנחנו חברות עד היום. אבי עבד כגזרן - מקצוע אותו למד בילדותו בבית החרושת של הוריו, בלודג' שבפולין. בעיר זו הייתה תעשיית טקסטיל משגשגת. לאחר יום עבודה עבודה ארוך מצא אבי זמן לעזור לי בהכנת השיעורים ולצייר פלקטים לבית הספר. גם בשנים הקשות שלאחר קום המדינה - ההורים שלחו את ילדיהם לחוגים. ניגנתי על פסנתר - מורתי היתה עולה ממצרים. השתתפתי עם חברותיי בחוג לבלט כשהמורה היתה עולה מצ'כיה. למדתי בבית הספר היסודי דוד ילין, שהיה לו יעוד חקלאי. גידלנו פירות, ירקות ותרנגולות. עברנו קבוצה של חברות מבית הספר העממי לבית הספר התיכון "אליאנס" שברמת אביב, בבית ספר זה הכרתי את סבא רמי. כשהתחתנו ,נסענו ללמוד בבולוניה שבאיטליה. סבא למד רפואה ואני - ביולוגיה.…
הסיפור של סבתא אילנה כשהייתה קטנה ועלתה לישראל עם כל הבעיות
פרטים על סבתא שמי יולן yolene, ובהגיעי לארץ נוסף לי שם עברי אילנה, שאותו בחרתי בעזרת אחי הגדול ג'ו, שאהב את השם וטען שמבחינה פונטית מתאים הכי הרבה לשם הצרפתי…
עלייה מתוניס, חיים במעברה וחפץ מיוחד במינו העובר מאם לבת
העלייה מתוניס לישראל בשנת 1950 פעלו בטוניס פעילי עלייה מטעם הסוכנות היהודית, ששכנעו צעירים לעלות לארץ ישראל. מוריס אחיה של סבתי, החליט לעלות לארץ וסבתה מטילדה לא הרשתה לו לעלות…
התנדבות בקהילה היא ערך חשוב
נולדתי ב-1952 בארץ טוניס, החיים היו קשים מאוד, מהסיפורים שסיפרו לי הוריי. גרנו ליד הערבים והם תמיד עזרו לנו וגילו לנו אם קורה משהו. בקושי היה לנו מה לאכול אבל טיפלו בי…
ישראלי אמיתי
על מנת להבין את הסיפור של סבא שלי (דב אלוש) צריך להכיר את הרקע ממנו הגיע: סבא שלי נולד בטוניס ב1941. שמו שניתן לו עם לידתו היה עמוס/חמיס, בגלל קומתו הקטנה, כולם…
עליית יהודי טוניס לישראל
קוראים לי שיראל, אני הנכדה הבכורה של סבתי זהבה, אספר את סיפורה: הורי סבתי עלו מג'רביה. סבתי היא הרביעית במשפחתה מבין ששת האחים. לאמה קראו נשריה ולאביה קראו עריבי. לסבתא…
סיפור משפחתי
אני, עוזי מדר, נולדתי בטוניס בעיר ששמה Ben gardane, עיירת חוף הסמוכה לגבול של טוניס עם לוב. עליתי ארצה מטוניס בגיל 13 עם משפחתי כי אנו היינו ציונים ואהבנו את…