מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ארכיון צה"ל
הולדתו של ארכיון צה"ל במלחמת העצמאות. תוך כדי מהלך המלחמה החל להיווצר ביחידות הצבא, שזה מקרוב הוקם, תיעוד הקשור בפעילותו המלחמתית. מתוך הכרה בחשיבות החומר אישר דוד בן גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון, ב 1.7.1948 למנות מנהל ל"ארכיון הצבא" על מנת שידאג לרכז, לשמור ולשמר את התיעוד
מתוך: סיפור אהבה רטוב
ארכיפובה
בית הכנסת האורתודוכסי הישן והגדול, המוכר יותר בשם ארכיפובה (Arkhipova) , שפעל לאורך כל התקופה הסובייטית. שופץ לאחרונה בסיוע כספי העיר. בסמוך אליו יד ושם לזכר הנספים בשואה ובפעולות טרור, וממולו ניצב פסל המייצג שלום ואחווה בין שלוש הדתות.
מתוך: ממוסקבה לנס ציונה
ארלוזורוב
ד"ר חיים אַרלוֹזוֹרוֹב (23 בפברואר 1899 17 ביוני 1933) היה מדינאי וכלכלן, מראשי תנועת העבודה בתקופת טרום המדינה, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית. הוא נרצח בחוף תל אביב.
מתוך: בית חינוך ארלוזרוב
ארם נהריים
ארם נהריים הוא שמו התנ"כי של האזור שמקובל בדרך כלל לזהותו עם צפון סוריה ליד גבול טורקיה. האזור של פְּתוֹר וכרכמיש על נהר פרת וחרן על נהר בליח עד נהר חבור. וזה במערב ארץ אשור הנמצאת באזור נינוה בצפון עיראק. הצירוף מופיע בתנ"ך חמש פעמים, ומזוהה בספר בראשית כארץ מוצאו של אברהם. (ויקיפדיה)
מתוך: סבא דניאל – שליח ציבור
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו. בעת העתיקה הייתה הארמית שפה רווחת במזרח התיכון ובמרכז אסיה, ובעיקר בארץ ישראל, בסוריה, באשור, בבבל, ובממלכת פרס. הארמית הייתה שפת הדיבור של ארץ ישראל, סוריה ומסופוטמיה.
מתוך: סיפור חיי
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו. בתקופה הקדומה הייתה הארמית שפה רווחת: במזרח התיכון ובמרכז אסיה, בעיקר בארצות: אשור, פרס, בבל, סוריה וארץ ישראל; והיא הייתה שפת הדיבור: בארץ ישראל, סוריה ומסופוטמיה. היא שייכת למשפחת השפות השמיות הצפון מערביות. עולי בבל בתקופת בית שני הביאו אתם לארץ ישראל את השפה הזו, שהייתה אז הלינגואה פרנקה (השפה הרווחת) של האימפריה הפרסית. הארמית שימשה גם בכתבי קודש יהודיים, כגון ספר עזרא וספר דניאל בתנ"ך, התלמוד הבבלי, התלמוד הירושלמי וארמית מאוחרת בספר הזוהר.
מתוך: הילדה שגדלה ועלתה לארץ יתומה
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו. בעת העתיקה הייתה הארמית שפה רווחת במזרח התיכון ובמרכז אסיה, ובעיקר בארץ ישראל, בסוריה, באשור, בבבל, ובממלכת פרס. הארמית הייתה שפת הדיבור של ארץ ישראל, סוריה ומסופוטמיה. עולי בבל בתקופת בית שני הביאו אתם לארץ ישראל את השפה הזו, שהייתה אז הלינגואה פרנקה (השפה הרווחת) של האימפריה הפרסית. הארמית שימשה גם בכתבי קודש יהודיים, כגון ספר עזרא וספר דניאל בתנ"ך, התלמוד הבבלי, התלמוד הירושלמי וארמית מאוחרת בספר הזוהר. מובאות בארמית קיימות גם במשנה. ויקיפדיה
מתוך: העליה מאזרביגאן לישראל
ארמני
בגלל השיער והשפם הג'ינג'ים שהיו לו, והזכירו לחבריו מראה של בן העם הארמני..
מתוך: סבא משה רגב בפלמ"ח
ארמנים
ארמנים (בארמנית: Հայեր) הם אומה וקבוצה אתנית עתיקה ממוצא הודו-אירופי, שמקורה בשטח שמדרום לים השחור (הקווקז והרמה הארמנית). מספרם בעולם נאמד ב-8 מיליון, כאשר פרט לארמניה חיים ריכוזים גדולים ברוסיה, ארצות הברית, צרפת, גאורגיה, ובערים שונות במזרח התיכון.
מתוך: ילדה קטנה בעיר הגדולה – שרה אלווין
ארמצ'הו
ארמצ'הו אזור היסטורי בצפון מערב אתיופיה הגובל במערבו בסודאן, בצפונו בנחל דרמה, בדרומו בנהר העטברה ובנחל גוונג ובמזרחו בווגרה. אוכלוסיית האזור מורכבת ברובה מאמהרים ולצדם מיעוט כמנתי החיים בעיקר בדרום מזרח. בארמצה'ו חייתה קהילה יהודית גדולה עד לפני עלייתה לישראל. במסורת האתיופית נחשב האזור לחלק משטחי גדעון. באזור היה נפוץ הכינוי כיילשה כלפי ביתא ישראל שהוא הלחם של הכינויים "כיילה" ו"פלאשה". במזרחו של האזור נמצא המחוז ההיסטורי ג'נפנקרה שבו שוכן מנזר הוֹהָארוֹאָה שהוא בין האתרים החשובים לביתא ישראל. ויקיפדיה
מתוך: גטו פרדה על כנפי יונה
ארסילה
בערבית אזילי, אצילה. זוהי עיר נמל לחוף האוקיינוס האטלנטי, מדרום לטנג'יר, מרוקו. בשנת 1947 ישבו בארזילה 571 יהודים; בשנות החמישים והששים עלו רובם לישראל ובשנת 1968 כבר לא הייתה קהילה יהודית מאורגנת במקום. (אתר בית התפוצות)
מתוך: חיים פשוטים מלאי תקווה ואושר