חפש לפי:
ביה”ס / ישוב
נושאים
ארץ מוצא

מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

תקופת הפרהוד
הפַרְהוּד היו פרעות שנערכו באוכלוסייה היהודית בבגדאד, בירת עיראק, בחג השבועות ו' בסיוון–ז' בסיוון תש"א, 1–2 ביוני 1941. בפוגרום, שהיה על רקע אנטישמי, נרצחו לפחות 179 יהודים, 2,118 נפצעו, 242 ילדים היו ליתומים, ורכוש רב נבזז (ויקיפדיה).
מתוך: סיפור החיים של נח אוסי
תקופת הצנ"ע
מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה.
מתוך: נולדתי עם קום המדינה וגדלתי איתה – מלכה מרגלית
תקופת הצנע
מחוסר של מוצרים חשובים להאכיל את כול האוכלוסייה נהגו במשטר צנע וכול משפחה קיבלה פנקס בולים לפי גודל המשפחה ובחנויות השונות ניתן היה לרכוש מוצרים רק עם בולים.
מתוך: סיפור ילדותו של דניאל כרוסט
תקופת הצנע
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובר לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. הוטלו הגבלות על כספים שניתן להוציא מהארץ. אזרח ישראלי שיצא לחו"ל באותה תקופה יכול לשאת עמו רק סכום קטן של מטבע חוץ. בהמשך עלו אף הצעות להרחבת המדיניות באמצעות ייצור רהיטים "עממיים" במחיר זול ועוד כהנה וכהנה הצעות
מתוך: כפר סבא של פעם
תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. (ויקיפדיה)
מתוך: ילדות מאושרת בקריית שמונה
תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע.
מתוך: ילדותו של סבא שמוליק נתן
תקופת הצנע
נוֹצַר מַצָּב כַּלְכָּלִי קָשֶׁה בּמְדִינָה הצְעִירָה, וְגַּם הָיָה מַחְסוֹר בְּמָזוֹן. כְּדֵי להִתְגַּבֵּר עַל המַצָּב הקָשֶׁה, הוֹדִיעַ רֹאשׁ מֶמְשָׁלָה , דָוִד בֵּן גוּרְיוֹן, עַל הַנְהָגָת "מִשְׁטָר צֶנַע". לְפִיו, יְחוּלְקוּ מוּצָרִים בְּכַּמּוּת מוּגְבֶּלֶּת וְשָׁוָה לְכֹל תּוֹשָׁב.
מתוך: ילידת פלשתינה
תקופת הצנע
תקופה שבה המדינה הייתה בתחילת הדרך , לא היו משאבים , מקומות עבודה , מפעלים , לא היה במה להתפרנס . במעט שהייה חילקו למשפחות בהקצבה.
מתוך: מדינת ישראל בחיתוליה
תקופת הצנע
שנות החמישים בארץ ישראל,תקופה שבה האוכל היה בהקצבה לכל משפחה על פי תלושים שקבלו מהמדינה
מתוך: כוס אליהו הנביא
תקופת הצנע
הסתפקות במועט, הימנעות ממותרות ותענוג, משטר חיים וסיפוק הצרכים ההכרחיים בלבד: בתקופות החרום בישראל הונהג במדינה משטר צנע.
מתוך: הגשמת חלום – ציפורה מסורי
תקופת הצנע
לאחר מלחמת העצמאות החלו להגיע לארץ המוני עולים. צריך היה למצוא להם פתרונות של דיור, תעסוקה, חינוך, בריאות וסעד,
מתוך: סבתי אילנה מספרת את סיפור חייה
תקופת הצנע
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 19491959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע.. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה.
מתוך: קליטה בצל מצוקה מתמדת
תקופת הצנע
תקופה בה לא היו אפשרויות כלכליות לקניית דברים רבים. תקופה בה חיינו בצמצום רב
מתוך: כך הכל התחיל….
תקופת הצנע
מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949 – 1959. בתקופה זו כל משפחה בארץ קיבלה כמות אוכל מוקצבת כי היה מחסור במזון.(ויקיפדיה)
מתוך: התיישבות יהודית בבאר שבע
תקופת הצנע
התקופה שבה עלה סבא לארץ הייתה תקופה מאוד קשה. השנים האשונות אחרי קום המדינה. תנאי המחיה היו מאוד קשים, האנשים היו עובדים בעבודות כפיים כמו: חקלאות, בניה וישוב הארץ.
מתוך: החיים בתקופת הצנע