חפש לפי:
ביה”ס / ישוב
נושאים
ארץ מוצא

מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

תקומה
תקומה הוא מושב דתי במערב הנגב הצפוני, מצפון־מערב לנתיבות, המשתייך לארגון יישובי הפועל המזרחי. המושב שוכן בתחומי במועצה האזורית שדות נגב. היישוב הוקם בלילה שבין ה־5 ל־6 באוקטובר 1946 במסגרת מבצע הקמת 11 הנקודות. הוא הוקם כקיבוץ[דרוש מקור], ומיקומו היה במרחק כמה קילומטרים ממיקומו הנוכחי, בשדות חוות יזרעם, מול קיבוץ בארי. בתחילה נקרא היישוב סומרה אך כבר לאחר מספר ימים ניתן לו השם הזמני, שהיה לקבוע, "תקומה"‏[1]. מתיישביו הראשונים היו עולים ניצולי שואה ממזרח אירופה יוצאי הפלוגה הדתית בבת גלים. בתאריך 30 במאי 1949, לאחר מספר היתקלויות עם הערבים באזור, עברו תושבי תקומה אל אזור אדמות הכפר הערבי אל מוח'רקה, שתושביו גורשו על ידי כוחות של חטיבת הנגב‏
מתוך: מימון כהן ממקימי המושב – נתיב המולדת
תקוע
תקוע היא ישוב בצפון מדבר יהודה המשתייכת למועצה אזורית גוש עציון. בתקוע חיים יחדיו דתיים וחילוניים, עולים וותיקים.
מתוך: לונדון – קייפטאון – ירושלים
תקופה עותומנית בארץ ישראל
התקופה העות'מאנית היא תקופה בתולדות ארץ ישראל בה נשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית. התקופה התחילה בכיבוש הארץ בידי הסולטאן סלים הראשון בשנת 1517, והסתיימה בשנת 1917, עם כיבוש הארץ בידי הבריטים במלחמת העולם הראשונה.
מתוך: הקשר המשפחתי לגמנסיה הרצליה
תקופה צנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959. מדיניות זו באה לידי ביטוי גם בהגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. (ויקיפדיה)
מתוך: האושר הוא ביצירת המשפחה – תמר גולדנברג
תקופות המאורעות
.בתולדות היישוב העברי בארץ ישראל, המאורעות הוא כינוי שניתן לסדרה של התקפות של ערביי ארץ ישראל על תושביה היהודים. המאורעות כונו על שם השנה שבה התרחשו. ויקיפדיה
מתוך: סבתא בלה נזכרת ב"ילדות נשכחת"
תקופת "הצנע"
בשנת 1949, שנה לאחר הכרזת המדינה, היה המצב הכלכלי בארץ קשה. לאחר מלחמת העצמאות החלו להגיע לארץ המוני עולים. צריך היה למצוא להם פתרונות של דיור, תעסוקה, חינוך, בריאות וסעד, כמו לשאר האוכלוסייה. הכנסות המדינה לא הספיקו לכסות את ההוצאות הנדרשות. כדי להתמודד עם המצב הונהג משטר "צנע", שבמסגרתו נקבעו הקצבות של מזון, ביגוד, ריהוט לכל אזרח ובאופן שהבטיח צרכי יסוד לכל (1949). התכנית הכלכלית שהציע השר דב יוסף בשנת 1949 התבססה על הקצבת מזון המכיל כ-2,800 קלוריות לאדם ליום. חולקו פנקסי תלושים, ובאמצעותם היה אפשר לרכוש מנות מזון. בשנת 1952 בוטל בהדרגה משטר הצנע.
מתוך: זאת הייתה תקופת "הצנע"
תקופת דב יוסף
תקופת הצנע נקראה גם תקופת "דב יוסף" על שם השר שהנהיג את הקיצוב
מתוך: זיכרונות מירושלים
תקופת דב יוסף
שם שנתנו אזרחי ישראל לתקופת הצנע בה היה מחסור גדול במזון ולכן נקבעו מכסות צנועות של מזון לנפש וחולקו תלושי מזון. התקופה חלה בין 1949-1959 ונקראה כך כי דוב יוסף היה השר שאחראי על האספקה והקיצוב בתקופת הצנע ונקרא "שר הצנע".
מתוך: ילדים של החיים – זהבה גבאי
תקופת ה"צנע"
תקופה לאחר קום המדינה, בה המצב הכלכלי בארץ היה קשה והממשלה הנהיגה מדיניות של הקצבה, שלפיה היתה הגבלה חמורה על רכישה של מוצרים. ניתן היה לקנות מזון באופן חוקי רק בחנות קבועה וכנגד נקודות שהוקצבו לכל אדם בפנקס תלושים אישי.
מתוך: מהעיר התחתית לחולות הזהב
תקופת ה"צנע"
תכנית כלכלית של ממשלת ישראל מיד אחרי קום המדינה, שעיקרה הגבלת מצרכי מזון לכל משפחה באמצעות פנקסי תלושים אשר חולקו לפי מספר הנפשות במשפחה. המטרה – חיסכון בהוצאות המדינה לטובת קליטת גל העלייה הגדול לארץ.
מתוך: סיפורה של לאה לוין לבית רויטלמן ציונית בנשמתה
תקופת ההמתנה
ב-15 במאי 1967, בעיצומו של יום העצמאות תשכ"ז, צלחו כוחות יבשה מצריים את תעלת סואץ ונכנסו למרחבי סיני. בכך הכניס נשיא מצרים את ישראל למצב חירום, שכונה "תקופת ההמתנה", והסתיים ביציאתה של ישראל למלחמה. (ויקיפדיה)
מתוך: הסיפור שלי במלחמת ששת הימים – ברוך אדלר
תקופת ההמתנה
ב-15 במאי 1967, בעיצומו של יום העצמאות תשכ"ז, צלחו כוחות יבשה מצריים את תעלת סואץ ונכנסו למרחבי סיני. בכך הכניס נשיא מצרים את ישראל למצב חירום, שכונה "תקופת ההמתנה", והסתיים ביציאתה של ישראל למלחמה. (ויקיפדיה)
מתוך: סבתא בתיה מספרת על מלחמת ששת הימים