מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

שלווה
שלווה (שַׁלְוָה) הוא מושב ציוני דתי באזור דרום השפלה בקרבת העיר קריית גת מיסודה של תנועת הפועל המזרחי השייך למועצה אזורית שפיר. תושבי היישוב הם דתיים לאומיים או מסורתיים. רובם הגיעו מלוב, וחלקם הקטן מתוניס. לאורך שנות קיומו התפרנסו רוב תושבי המקום מחקלאות, אך עם היחלשות ענף החקלאות באזור, נטשו רובם את התחום. משמעות שם המושב - שלווה ורוגע. מקור השם מפסוק מספר תהילים "יהי שלום בחילך שלווה בארמנותייך...".
מתוך: זיכרונות ילדות ממושב שלווה
שלווה
שלווה הוא חטיף העשוי מחיטה תפוחה, שנמכר בישראל החל מסוף שנות השישים. חטיפי שלווה יוצרו בתנאים ביתיים או בסדנאות עוד לפני פתיחת המפעל הראשון. אחד המפעלים הראשונים שייצרו שלווה היה מפעל אשבול. (ויקיפדיה)
מתוך: חנהל'ה בקיבוץ של פעם
שלווה, מושב
שלווה הוא מושב ציוני דתי באזור דרום השפלה בקרבת העיר קריית גת מיסודה של תנועת הפועל המזרחי השייך למועצה אזורית שפיר. תושבי היישוב הם דתיים לאומיים או מסורתיים. רובם הגיעו מלוב, וחלקם הקטן מתוניס. לאורך שנות קיומו התפרנסו רוב תושבי המקום מחקלאות, אך עם היחלשות ענף החקלאות באזור, נטשו רובם את התחום.
מתוך: מבית של נתינה לאחות רחמניה
שלוחות
שְׁלוּחוֹת הוא קיבוץ דתי בעמק בית שאן, הנמצא כשלושה ק"מ מדרום לעיר בית שאן ושייך לתנועת הקיבוץ הדתי. הקיבוץ נמצא בשלוחות הר הגלבוע ומכאן שמו. שם הקיבוץ סמלי ולקוח מספר ישעיהו "שְׁלֻחוֹתֶיהָ נִטְּשׁוּ עָבְרוּ יָם". פירוש השם שלוחות הוא ענפים - זכר למשפחות החברים שנספו בשואה. היישוב מהווה אחד מתוך רצף של ארבעה קיבוצים דתיים סמוכים בעמק בית שאן (טירת צבי, שדה אליהו, עין הנצי"ב, שלוחות). שייך למועצה אזורית עמק המעיינות.
מתוך: השביל הזה מתחיל כאן
שלוחות - קיבוץ
שְׁלוּחוֹת הוא קיבוץ דתי בעמק בית שאן, הנמצא כשלושה ק"מ מדרום לעיר בית שאן ושייך לתנועת הקיבוץ הדתי. הקיבוץ נמצא בשלוחות הר הגלבוע ומכאן שמו. שם הקיבוץ סמלי ולקוח מספר ישעיהו "שְׁלֻחוֹתֶיהָ נִטְּשׁוּ עָבְרוּ יָם". פירוש השם שלוחות הוא ענפים - זכר למשפחות החברים שנספו בשואה. (ויקיפדיה)
מתוך: מילדות של תפנוקים לחיים אמתיים של תורה
שלוחי ארץ הקודש
בשנים תשל"ו, תשל"ז ותשל"ח - שלח הרבי קבוצות מיוחדות של שלוחים לארץ הקודש. קבוצות השלוחים הגיעו לירושלים ולצפת, ובהמשך הם התפרסו על פני כל ארץ הקודש בהעניקם תנופה אדירה לפעילות החב"דית בהקמת ישיבות, מוסדות חינוך וחסד, בתי חב"ד בערים גדולות ובחיזוק ההתקשרות של אנ"ש בארץ הקודש לרבי. חלק מהשלוחים פנו לתפקידי רבנות רשמיים בהוראתו של הרבי.
מתוך: השליחות המיוחדת שלנו -"שלוחו של אדם כמותו"
שלוחי חב"ד
ההגייה היא "שלוּחים," במלעיל) הוא כינוי לחסידי חב"ד שנשלחו למקומות שונים בעולם, כדי לחזק את היהדות אצל היהודים במקום ולעודד את לימוד התורה וקיום המצוות. בסיס מפעל ה"שלוחים" במתכונתו הנוכחית הוא יוזמה של רבי יוסף יצחק שניאורסון שמינה את חתנו רבי מנחם מנדל לעסוק בו בתחילת שנות הארבעים ולאחר שנפטר המפעל הועצם ונבנה מחדש על ידי חתנו, רבי מנחם מנדל שניאורסון. נכון לשנת 2018 פועלים כ-4,500 שלוחים בכ-3,700 מרכזים ומוסדות בכמאה מדינות, מתוכם כ־800 שלוחים בישראל, המפעילים כ-400 בתי חב"ד.פעילות השלוחים במקומות השונים מתרכזת סביב "בית חב"ד" המקומי.
מתוך: בשליחות הרבי בברזיל לשליחות הרבי בתל אביב
שלוחי חב"ד
ההגייה היא "שלוּחים" הם שליחים מחסידות חב"ד שנשלחו לאלפי נקודות ברחבי העולם, כדי לחזק את היהדות והאמונה אצל יהודים הנמצאים במקום ולעודד את לימוד התורה וקיום המצוות, כל אלו מכוונים לזירוז ביאת המשיח ולהכנת העולם לקראת הגאולה. מפעל ה"שלוחים" הוא יוזמה של הרבי הקודם רבי יוסף יצחק שניאורסון. הועצמה על ידי הרבי מנחם מנדל שניאורסון. נכון לשנת 2016 פועלים 4,552 שלוחים ב-3,650 מרכזים ומוסדות ב-90 מדינות. (מתוכם כ־600 שלוחים בישראל המפעילים 336 בתי חב"ד. פעילות השלוחים במקומות השונים מתרכזת סביב "בית חב"ד" המקומי.
מתוך: ילדות של שליחות
שלוחי חב"ד
שלוחי חב"ד הוא כינוי לחסידי חב"ד שנשלחו למקומות שונים בעולם, כדי לחזק את היהודים השוהים במקום, לדאוג להם לצרכיהם, לחזק את הזהות היהודית ולעודד את לימוד התורה וקיום המצוות.
מתוך: ילדות של שליחות בכפר תבור
שלוחי חבד
ההגייה היא "שלוּחים"], במלעיל הם שליחים מחסידות חב"ד שנשלחו לאלפי נקודות ברחבי העולם, כדי לחזק את היהדות והאמונה אצל יהודים הנמצאים במקום ולעודד את לימוד התורה וקיום המצוות, כל אלו מכוונים לזירוז ביאת המשיח ולהכנת העולם לקראת הגאולה[.מפעל ה"שלוחים" הוא יוזמה של הרבי הקודם רבי יוסף יצחק שניאורסון והועצמה על ידי הרבי מליובאויטש. נכון לשנת 2018 פועלים כ-4,500 שלוחים בכ-3,700 מרכזים ומוסדות בכמאה מדינות. מתוכם כ־800 שלוחים בישראל, המפעילים כ-400 בתי חב"ד. פעילות השלוחים במקומות השונים מתרכזת סביב "בית חב"ד" המקומי.
מתוך: משכונת הרבי לשליחות הרבי
שלוחי תשל"ח
המכונים גם 'שלוחים לארץ הקודש' הם קבוצות השלוחים לארץ הקודש ששלח הרבי לארץ הקודש בשנת תשל"ו-תשל"ח. אלו - בהוראת הרבי - התיישבו בעיקר בעיר צפת ובירושלים.קבוצת השלוחים (שמנתה אחד עשר שלוחים) הגיעו לירושלים ולצפת, ונתנה תנופה אדירה לפעילות החב"דית בארץ הקודש, בהקמת ישיבות, מוסדות חינוך וחסד ובחיזוק ההתקשרות של אנ"ש בארץ הקודש לרבי.
מתוך: סבתא בשליחות יהודית
שלולית החורף
היא מערכת אקולוגית עונתית וייחודית הנוצרת מהיקוות של נגר עילי בכל מקום בו מצויים בקרקע שקעים, טבעיים או מעשה ידי אדם. בשלוליות אלה חיים בע"ח כגון: דו-חיים, יצורים חד תאיים רבים כמו סנדליות אמבות ועוד.
מתוך: אהבה להוראת המדעים
שלום
שָׁלוֹם הוא מצב של יחס דיפלומטי בין מדינות והוא הניגוד של מצב המלחמה או האויבות. במצב של שלום, היחסים בין שתי מדינות או יותר אינם כוללים עימות אלים ובין הצדדים שוררת הסכמה ליישב כל מחלוקת שתתגלה ביניהם בהתדיינות ובמשא ומתן ולא באמצעות הפעלת כוח וכפייה
מתוך: הסיפור של סבתא שלי – גבי בוחניק
שלום
שָׁלוֹם הוא מצב של יחס דיפלומטי בין מדינות והוא הניגוד של מצב המלחמה או האויבות. במצב של שלום, היחסים בין שתי מדינות או יותר אינם כוללים עימות אלים ובין הצדדים שוררת הסכמה (בכתב או בעל פה) ליישב כל מחלוקת שתתגלה ביניהם בהתדיינות ובמשא ומתן ולא באמצעות הפעלת כוח וכפייה. (ויקיפדיה)
מתוך: מלחמת יום הכיפורים על פי שוש אליהו
שלום וברכה
כשאומרים לסבתא שלום היא תמיד עונה "שלום וברכה". כי לדעתה צריך לקדם כל אדם גם בשלום וגם בברכה. כשמבקשים מסבתא דבר מה היא תמיד עונה "ברצון". סבתא תמיד משתדלת למלא את כל בקשותינו ועושה זאת בחפץ לב.
מתוך: החיים הם מתנה
שלום חנוך
שָׁלוֹם חֲנוֹךְ (נולד ב-1 בספטמבר 1946) הוא זמר-יוצר, פזמונאי ומלחין ישראלי, הנחשב לאחד מראשוני היוצרים ברוק הישראלי. יצירתו, הן במסגרת שיתופי פעולה עם אמנים אחרים בתחילת דרכו והן לאחר מכן כסולן, השפיעה רבות על המוזיקה הפופולרית בישראל. במיוחד מוכר שיתוף הפעולה שלו עם הזמר אריק איינשטיין, שהניב את אלבומי הרוק הישראליים הראשונים.
מתוך: ארץ ישראל היפה
שלום לוין ד"ר
שלום לוין (נולד ב-27 במרץ 1916, ט' בניסן תרע"ו – 1995, תשנ"ה) היה המזכיר הכללי של הסתדרות המורים בישראל (1955–1980), נשיא הפדרציה הבינלאומית של התאגדויות המורים (1964–1966), חבר הכנסת (1969–1977, חבר ועדת החוץ והביטחון וּועדת החינוך), חבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות הכללית (1978–1981) ונשיא הסתדרות המורים החמישי ויו"ר המועצה הפדגוגית (1980 - 1995). עד יום מותו היה חבר הנהלה ויועץ מיוחד של "הקונפדרציה העולמית של ארגוני מקצוע ההוראה" (WCOTP).
מתוך: ראשונים ופורצי דרך במשפחתי