חפש לפי:
ביה”ס / ישוב
נושאים
ארץ מוצא

מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ש"י (שירות ידיעות)
שירות המודיעין של ארגון "ההגנה" שעל בסיסו קמו שירותי הביטחון והמודיעין של מדינת ישראל. על אף ששורשיו של הש"י בתקופה מוקדמת יותר, נוסד הארגון בשנת 1940. בשנת 1942 הוא אוחד עם ה"ר"ן" (ריגול נגדי). הארגון פעל בשלושה מישורים של איסוף מודיעין - המישור הבריטי, המישור הערבי, והמישור הפנים-יהודי, כנגד גורמי פנים שלא קיבלו את מרות הנהגת היישוב המאורגנת, כקומוניסטים או אנשי אצ"ל ולח"י. לאחר קום המדינה שימש הש"י כבסיס להקמת ארגוני המודיעין של מדינת ישראל.
מתוך: צבי ספיר, "מונדז'ו"
ש"ס
המילה ש"ס היא ראשי תיבות של "שישה סדרים" – שם כולל לשישה סדרי המשנה, ובעקבותיהם למסכתות התלמוד. כיום השימוש העיקרי בראשי התיבות הוא בפירוש השני. השימוש במונח 'ש"ס' במקום במונח 'תלמוד'
מתוך: הרב זלמן לייב – גאון וחסיד
ש"ש
ראשי תיבות של "שנת שירות". שנת שירות היא שנת התנדבות בקהילה, המתבצעת על ידי צעירים ישראלים לפני גיוסם לצה"ל.
מתוך: חקלאות ישראלית בקנייה
שְֵׂדה נְחֶמְיָה
קיבוץ באצבע הגליל בצפון עמק החולה כ-5 ק"מ ממזרח לקריית שמונה, המשתייך למועצה אזורית הגליל העליון. הקיבוץ הוקם בשנת 1940 על ידי עולים מאוסטריה, צ'כיה והולנד (אשר השתיכו לתנועת הנוער המכבי הצעיר), על אדמות שנקנו מהכפר הערבי א-דווארה. (ויקיפדיה)
מתוך: הילדות בשדה נחמיה של סבתא נעמי
שְׁאָר יָשׁוּב
שְׁאָר יָשׁוּב הוא מושב עובדים בגליל העליון, בחלקו הצפון־מזרחי של עמק החולה. הוא שייך למועצה אזורית מבואות החרמון. המושב הוקם בשנת 1939 ונקרא על שם שאר ישוב, בנו של ישעיהו הנביא. תושביו מתפרנסים רובם ככולם מעבודה כשכירים ומהשכרת צימרים, מיעוטם מתפרנס מחקלאות ומגידול בעלי חיים. (ויקיפדיה)
מתוך: בית שעושה ציונות – מנשה ובתיה הושיאר
שְׁאָר יָשׁוּב (אוניית מעפילים)
שְׁאָר יָשׁוּב הייתה אוניית מעפילים שארגן המוסד לעליה ב' של "ההגנה". במקור הייתה זו אוניית משא חופים באורך 25 מטר, היו בה ארובה אחת, תורן אחד, חדר הסקה בירכתיים ומחסן גדול. שימשה להובלת משאות לאורך החופים, והייתה רשומה באיסטנבול. (ויקיפדיה)
מתוך: חיים ערכיים
שְׁלוּחוֹת
קיבוץ דתי בעמק בית שאן, הנמצא כ-3 ק"מ מדרום לעיר בית שאן ושייך לתנועת הקיבוץ הדתי. הקיבוץ נמצא בשלוחות הר הגלבוע ומכאן שמו. פירוש השם שלוחות הוא ענפים - זכר למשפחות החברים שנספו בשואה. היישוב מהווה אחד מתוך רצף של 4 קיבוצים דתיים סמוכים בעמק בית שאן (טירת צבי, שדה אליהו, עין הנצי"ב, שלוחות). שייך למועצה אזורית עמק המעיינות. (ויקיפדיה)
מתוך: מדור לדור – הסידור ששרד את ליל הבדולח
שְׁלוּחוֹת
שְׁלוּחוֹת הוא קיבוץ דתי בעמק בית שאן, הנמצא כשלושה ק"מ מדרום לעיר בית שאן ושייך לתנועת הקיבוץ הדתי. הקיבוץ נמצא בשלוחות הר הגלבוע ומכאן שמו. שם הקיבוץ סמלי ולקוח מספר ישעיהו "שְׁלֻחוֹתֶיהָ נִטְּשׁוּ עָבְרוּ יָם". פירוש השם שלוחות הוא ענפים - זכר למשפחות החברים שנספו בשואה. (ויקיפדיה)
מתוך: סבא אברהם אהרון ביאלה והיונים על גג בית הכנסת
שְׁפֶּצְלֶה
שְׁפֶּצְלֶה או שפעצל (בגרמנית: Spätzle), המוכרות גם כבְּצֵקָנִיּוֹת, הן אטריות בצק, בצורת נטיפים, נפוצות בדרום גרמניה (בבאדן-וירטמברג ובוואריה), במערב אוסטריה, בחלק הגרמני של שווייץ, באלזס ולעיתים בצפון איטליה. לאחר חדירת הפסטה התעשייתית, המאכל כמעט שנכחד. (ויקיפדיה)
מתוך: ההגדה שעוברת מדור לדור – סבתא אתי פלד
שְׂדֵה בּוֹקֵר
קיבוץ בהר הנגב, כ-30 קילומטרים צפונית למכתש רמון וכ-40 קילומטרים דרומית לבאר שבע. נודע בין השאר כמקום מגוריו של דוד בן-גוריון בשנותיו האחרונות. במפות של אותה תקופה היה באזור הר בוקר, ונחל בוקר (מקור השמות בשם הערבי ואדי בקרא, שם שהצטלצל מתאים לחוות בוקרים) ועל פי זה נקבע שמו של הקיבוץ. (ויקיפדיה)
מתוך: סבתא ויקי בן מנשה
שְׂדֵה בּוֹקֵר
קיבוץ בהר הנגב, כ-30 קילומטרים צפונית למכתש רמון וכ-40 קילומטרים דרומית לבאר שבע. בשנת 1953 התיישבו דוד בן-גוריון ורעייתו פולה בשדה בוקר, לאחר התפטרותו הראשונה מראשות הממשלה, דבר שהביא למשק הכרה ופרסום רב. בשנותיו האחרונות חי בצריף שנקרא על שמו בקיבוץ. בשנת 1963 יזם בן-גוריון הקמת מדרשה כ-3 ק"מ דרומית לקיבוץ, המכונה "מדרשת בן-גוריון". (ויקיפדיה)
מתוך: כשסבתא דוידית רצתה להתחפש למרי פופינס
שְׂדֵה נַחוּם
קיבוץ השוכן בבקעת בית שאן, ונמנה עם יישובי מועצה אזורית עמק המעיינות. הקיבוץ נקרא על שם גרעין המייסדים - "השדה" - ועל שמו של נשיא ההסתדרות הציונית העולמית נחום סוקולוב, שנפטר זמן קצר לפני הקמת היישוב. (ויקיפדיה)
מתוך: המעבר אל הקיבוץ של חנה ישי
שְׂדֵרוֹת
שְׂדֵרוֹת היא עיר במחוז הדרום ובצפון הנגב המערבי בישראל, בקצה הצפון-מזרחי של עוטף עזה. הוקמה בשנת 1951 והוכרזה כעיר בשנת 1996. במשך שנות ה-50 קלטה שדרות עולים רבים ממרוקו ומרומניה. בראשית שנות ה-60 צמחה האוכלוסייה בשדרות במידה ניכרת והגיעה לכ-6,500 תושבים בשנת 1963. בשנת 1968 היו בשדרות כ-8,000 תושבים, כ-85% יוצאי מרוקו, 7% מרומניה והשאר מארצות שונות. בשנות ה-90 קלט היישוב עולים מאתיופיה ומחבר המדינות. (ויקיפדיה)
מתוך: סבתא עליזה אידה כהן – תמיד לדעת לסלוח
שְבַּאכְּיַה
שבקייה (במקור: שְבַּאכְּיַה شباكية) היא מאפה מרוקאי, העשויה מרצועות בצק המטוגנות בשמן עמוק עד להזהבה, ולאחר מכן מצופות בסירופ דבש, מי ורדים ושומשום. את רצועות הבצק מגלגלים ומצופפים זו בזו, בדרך כלל לצורת ורד. השבקייה דומה בסגנונה למאפים אחרים כגון קרטלט (האיטלקי) ופזואלוס (הלובי), אף על פי שהאחרון דק יותר ופחות צפוף. (ויקיפדיה)
מתוך: העלייה של סבתא יפה שבתיאן מאיראן
שֵׁבֶט לֵוִי
אחד מתוך שנים עשר שבטי ישראל, המוזכרים בתנ"ך. הוא נקרא על שם אבי השבט לוי, בן שלישי ללאה וליעקב. לפי התורה שבט לוי כולו נבחר לעבוד ולשרת בבית המקדש. מתוך השבט אהרון ובניו נבחרו לשמש ככהנים, ויתר בני השבט נועדו למלא את תפקידם כלויים. לפני ייחוס הלוויים, הוקדשו הבכורות מכל משפחות עם ישראל לעבודת הקודש, אך לאחר חטא העגל הועבר התפקיד אל בני שבט לוי שהיה היחיד שלא חטא. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפור העלייה של חנה מיארה
שַׁבַּת הַגָּדוֹל
כינוי מיוחד לשבת שלפני חג הפסח. בשבת זו דורש הרב בקהילתו בהלכות הפסח. כן יש הנוהגים לקרוא בשבת זו קטעים מההגדה של פסח. שבת זו ידועה כשבת מיוחדת החל מאמצע ימי הביניים (ויקיפדיה).
מתוך: להמשיך למרות הכל
שַׁמָּשׁ בית כנסת
שַׁמָּשׁ בית כנסת (בשונה מגבאי) עוסק בתחזוקת בית הכנסת, בדומה לשרת בית הספר. השמש פותח ונועל את בית הכנסת (ובימינו מאז תופעת גניבת ספרי התורה החל בשנות השבעים של המאה העשרים, גם נועל ופותח את ארון הקודש), מנקה את בית הכנסת, משפץ ומתקן אותו, ועוסק בתפעול השותף, בתאורה (בעבר בנרות ובשמן), בריהוט ובסידור הספרים. (ויקיפדיה)
מתוך: העלייה מצרפת של סבתא ז'אן דיין נאמן
שָׁלשׁ רְגָלִים
שָׁלשׁ רְגָלִים הוא כינוי לשלושה חגים מקראיים, בהם הצטווה עם ישראל לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים ולהביא תרומה מתבואתם ופירותיהם. חגים אלה הם פסח, שבועות וסוכות.
מתוך: פסח וסוכות שלי