מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ש"י (שירות ידיעות)
שירות המודיעין של ארגון "ההגנה" שעל בסיסו קמו שירותי הביטחון והמודיעין של מדינת ישראל. על אף ששורשיו של הש"י בתקופה מוקדמת יותר, נוסד הארגון בשנת 1940. בשנת 1942 הוא אוחד עם ה"ר"ן" (ריגול נגדי). הארגון פעל בשלושה מישורים של איסוף מודיעין - המישור הבריטי, המישור הערבי, והמישור הפנים-יהודי, כנגד גורמי פנים שלא קיבלו את מרות הנהגת היישוב המאורגנת, כקומוניסטים או אנשי אצ"ל ולח"י. לאחר קום המדינה שימש הש"י כבסיס להקמת ארגוני המודיעין של מדינת ישראל.
מתוך: צבי ספיר, "מונדז'ו"
ש"ש
ראשי תיבות של "שנת שירות". שנת שירות היא שנת התנדבות בקהילה, המתבצעת על ידי צעירים ישראלים לפני גיוסם לצה"ל.
מתוך: חקלאות ישראלית בקנייה
שְֵׂדה נְחֶמְיָה
קיבוץ באצבע הגליל בצפון עמק החולה כ-5 ק"מ ממזרח לקריית שמונה, המשתייך למועצה אזורית הגליל העליון. הקיבוץ הוקם בשנת 1940 על ידי עולים מאוסטריה, צ'כיה והולנד (אשר השתיכו לתנועת הנוער המכבי הצעיר), על אדמות שנקנו מהכפר הערבי א-דווארה. (ויקיפדיה)
מתוך: הילדות בשדה נחמיה של סבתא נעמי
שְׁאָר יָשׁוּב (אוניית מעפילים)
שְׁאָר יָשׁוּב הייתה אוניית מעפילים שארגן המוסד לעליה ב' של "ההגנה". במקור הייתה זו אוניית משא חופים באורך 25 מטר, היו בה ארובה אחת, תורן אחד, חדר הסקה בירכתיים ומחסן גדול. שימשה להובלת משאות לאורך החופים, והייתה רשומה באיסטנבול. (ויקיפדיה)
מתוך: חיים ערכיים
שָׁלשׁ רְגָלִים
שָׁלשׁ רְגָלִים הוא כינוי לשלושה חגים מקראיים, בהם הצטווה עם ישראל לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים ולהביא תרומה מתבואתם ופירותיהם. חגים אלה הם פסח, שבועות וסוכות.
מתוך: פסח וסוכות שלי
שׁוּשָׁן (עיר)
שׁוּשָׁן היא עיר עתיקה באיראן של היום, כ-250 ק"מ מזרחית לחידקל. שושן הייתה עיר מרכזית של העילמים, הפרסים והפרתים. היא מוזכרת במגילת אסתר, בספר נחמיה ובספר דניאל. כיום נמצאת באתר העיר שוש. שושן הוכרה כאתר מורשת עולמית בשנת 2015. (ויקיפדיה)
מתוך: פורן שנולדה בשושן בחג הפורים
שׁוּשׁ
שׁוּשׁ, הקרוי גם שׂוּשׂ, במבליק, לקריץ, ליקריש, ליקריץ', ליקוריש או רגליס, הוא ממתק שמכינים מתמצית שורשי הצמח שׁוּשׁ קרח (ששמו "לקריץ" בגרמנית או "ליקוריש" באנגלית), ובדרך כלל גם משמן או תמצית אניס. מקורו של הממתק במנהג ללעוס את השורש המתוק של הצמח. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפורו של סבא שמואל
שאה פרסי
מוחמד רזא שאה פהלווי היה השאה האחרון של איראן, שלט בשנים 1941-1979. הוא ירש את השלטון מאביו, רזא שאה (1877–1944), ומשל במדינה בשלטון אוטוקרטי בסגנון של שושלת אימפריאלית שראתה באומה האיראנית כממשיכה של האימפריה הפרסית הקדומה. הוא הודח מהשלטון בעת המהפכה האיראנית בשנת 1979. בתקופת שלטונו התפתחו מאוד יחסי איראן-ישראל וקשר טוב נוצר בין המדינות עד להדחתו מהשלטון, עת התהפכו היוצרות ובין המדינות החלה לשרור עוינות רבה.
מתוך: תחת עץ הפיסטוק