מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ק"מ 101
-18 בינואר 1974 נחתם בקילומטר המאה ואחד הסכם הפרדת הכוחות. על ההסכם חתמו הרמטכ"ל דוד אלעזר וגנרל גמאסי (שמונה תוך כדי השיחות למפקד הצבא המצרי). בהסכם נקבע שישראל תיסוג מהגדה המערבית של תעלת סואץ, וגם מהגדה המזרחית, עד למרחק של 20 קילומטרים מהתעלה. נקבעו שלוש רצועות ברוחב של 10 ק"מ כל אחת: רצועה מצרית ממזרח לתעלה שהוגדרה כרצועת דילול מצרית, בה ישהו כוחות מצריים מוגבלים (7,000 חיילים ו-33 טנקים). הרצועה השנייה הייתה ממזרח לרצועה המצרית. רצועה זו הוגדרה כאזור חיץ תחת פיקוח כוח חירום של האו"ם. ממזרח לו, הרצועה הישראלית, שהוגדרה כשטח דילול ישראלי, שבו מגבלת כוחות זהה למגבלות שברצועה המצרית.
מתוך: סבא קצין צלפים
ק.ג.ב
ק.ג.ב - "הוועד לביטחון המדינה", להאזנה (מידע · עזרה); בעברית מתועתק גם בצורת: קג"ב או קה גה בה) היה ארגון הביון והמשטרה החשאית הראשי של ברית המועצות, החל מ־13 במרץ 1954 ועד ל-6 בנובמבר 1991. בדומה לארגונים שקדמו לו וירשו אותו, המפקדה הראשית של הק.ג.ב. הייתה בלוביאנקה שבמוסקבה. במשך הזמן היו לארגון שמות רבים כמו הצ'ה קה ונ.ק.ו.ד.
מתוך: שנתיים וחצי בבית ילדים בדרך לישראל
ק.ג.ב
ארגון הביון והמשטרה החשאית הראשי של ברית המועצות, החל מ־13 במרץ 1954 ועד ל-6 בנובמבר 1991. בדומה לארגונים שקדמו לו וירשו אותו, המפקדה הראשית של הק.ג.ב. הייתה בלוביאנקה שבמוסקבה. במשך הזמן היו לארגון שמות רבים כמו הצ'ה קה ונ.ק.ו.ד.
מתוך: להיות יהודייה גאה וחופשייה
ק.ג.ב
ק.ג.ב- הוועדה לביטחון המדינה"; בעברית מתועתק גם בצורת: קג"ב, קרי: קָה-גֶה-בֶּה) היה הגוף המרכזי שעסק בריגול והיה ארגון הביון והמשטרה החשאית של ברית המועצות, החל מ־13 במרץ 1954ועד ל־6 בנובמבר 1991 . תפקידי הקג"ב כללו ריגול נגדי, מודיעין חוץ, חקירת פשיעה חמורה, אבטחת אישים ומתקנים רגישים, אבטחת הגבולות, פיצוח צפנים וריגול אלקטרוני ומאבק בחתרנות ומתנגדי המשטר הסובייטי
מתוך: נס הבריחה מלנינגרד
ק.ג.ב.
היה הגוף המרכזי שעסק בריגול והיה ארגון הביון והמשטרה החשאית של ברית המועצות, החל מ־13 במרץ 1954 ועד ל־6 בנובמבר 1991.. תפקידי הקג"ב כללו ריגול נגדי, מודיעין חוץ, חקירת פשיעה חמורה, אבטחת אישים ומתקנים רגישים, אבטחת הגבולות, פיצוח צפנים וריגול אלקטרוני ומאבק בחתרנות ומתנגדי המשטר הסובייטי.
מתוך: היציאה מרוסיה והעלייה לארץ
ק.ג.ב.
הק.ג.ב הגוף המרכזי שעסק בריגול והיה ארגון הביון והמשטרה החשאית של ברית המועצות, החל מ־13 במרץ 1954ועד ל־6 בנובמבר 1991. המפקדה הראשית של הק.ג.ב. הייתה בכיכר דזרז'ינסקי 1 שבמוסקבה. תפקידי הקג"ב כללו ריגול נגדי, מודיעין חוץ, חקירת פשיעה חמורה, אבטחת אישים ומתקנים רגישים, אבטחת הגבולות, פיצוח צפנים וריגול אלקטרוני ומאבק בחתרנות ומתנגדי המשטר הסובייטי היהודים שומרי תורה ומצוות ובמיוחד חסידי חב"ד הוגדרו על ידי הק.ג.ב כמתנגדי השלטון ונרדפו בשל כך.
מתוך: בניסים ונפלאות מברית המועצות לארץ ישראל
ק.ג.ב.
ארגון הביון והמשטרה החשאית הראשי של ברית המועצות. הארגון פעל בדרכים חשאיות נגד מתנגדי השלטון.
מתוך: מגולה לגאולה
ק.ג.ב.
הק.ג.ב ("קומיטט גוסודרסטוונוי בזופסנוסטי", ברוסית: Комите́т Госуда́рственной Безопа́сности (מידע • עזרה); КГБ – "הוועדה לביטחון המדינה"; בעבריתמתועתק גם בצורת: קג"ב, קרי: קָה-גֶה-בֶּה) היה הגוף המרכזי שעסק בריגול והיה ארגון הביון והמשטרה החשאית של ברית המועצות, החל מ־13 במרץ 1954 ועד ל־6 בנובמבר 1991. המפקדה הראשית של הק.ג.ב. הייתה בכיכר דזרז'ינסקי 1 (כיום לוביאנקה) שבמוסקבה. תפקידי הקג"ב כללו ריגול נגדי, מודיעין חוץ, חקירת פשיעה חמורה, אבטחת אישים ומתקנים רגישים, אבטחת הגבולות, פיצוח צפנים וריגול אלקטרוני ומאבק בחתרנות ומתנגדי המשטר הסובייטי
מתוך: מרוסיה גאלתנו היציאה מברית המועצות
ק.ג.ב.
кгб, "קוֹמִיטֶט גּוֹסוּדַּרְסְטְוֶנוֹי בֶּזוֹפַּסְנוֹסְטִי", רוסית: комите́т госуда́рственной безопа́сности "הוועד לביטחון המדינה", להאזנה (מידע · עזרה) בעברית מתועתק גם בצורת: קג"ב או קה גה בה) היה ארגון הביון והמשטרה החשאית הראשי של ברית המועצות, החל מ־13 במרץ 1954 ועד ל-6 בנובמבר 1991. בדומה לארגונים שקדמו לו וירשו אותו, המפקדה הראשית של הק.ג.ב. הייתה בלוביאנקה שבמוסקבה.
מתוך: איך הצלחנו לנצח את ה-KGB
ק.ג.ב.
ארגון הביון והמשטרה החשאית הראשי של ברית המועצות, ארגון זה רדף את היהודים שקיימו תורה ומצוות ברוסיה
מתוך: מארץ הבכא לארץ המובטחת
ק.ג.ב.
הוועדה לביטחון המדינה של ברית המועצות (ברוסית: Комите́т Госуда́рственной Безопа́сности‏[1], בראשי תיבות: ק.ג.ב.) היה הארגון החשאי שהופקד על בטחון הפנים של ברית המועצות, שהחליף שמות רבים במהלך קיומו. הארגון הוקם בשנת תרע"ח בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה כאשר המפלגה הבולשביקית השתלטה על המדינה, והתקיים עד לפירוקה הסופי של ברית המועצות בשנת תשנ"ב
מתוך: אסירי ציון הגיבורים ברוסיה הסובייטית
ק.צטניק
ק.צטניק-יחיאל די-נור (פיינר) (16 במאי 1909, סוסנוביץ, פולין 17 ביולי 2001, ישראל), סופר ישראלי יליד פולין, ניצול מחנות ההשמדה הנאציים, שכתב על השואה ביידיש ובעברית ומוכר בעיקר בשל סדרת ספריו סלמנדרה - כרוניקה של משפחה יהודית במאה העשרים. די-נור נודע בשם העט "ק. צטניק" (מבוטא: "קָצֵטניק", מושג שפירושו "יוצא מחנה ריכוז") ושימש כעד במשפט אייכמן.
מתוך: אבי, ישראל
קְיֶילְצֶה
קְיֶילְצֶה עיר במרכז פולין העיר בירת מחוז קיילצה. בתולדות העם היהודי ידועה העיר לשמצה בפוגרום קיילצה, שהתרחש בה לאחר מלחמת העולם השנייה (יולי 1946), ובו ונרצחו 42 יהודים ששבו אל העיר לאחר ששרדו את השואה.
מתוך: בחרתי להישאר עם משפחתי האומנת הנוצרית
קַצְרִין
קַצְרִין היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, הממוקמת במרכזה של רמת הגולן, בגובה של 300 מטר (היישוב) עד 370 מטר (אזור תעשייה) מעל פני הים. שטח השיפוט של קצרין הוא 12,214 דונם. מדרומה של קצרין נמצאת שמורת יער יהודיה.
מתוך: הקמת קצרין בירת הגולן