צנע
צנע מתייחס למדיניות של הקטנת גירעון תקציבי באמצעות צמצום הוצאות על ידי הפחתת ההטבות והשירותים הציבוריים הניתנים. מדיניות צנע לרוב מאומצת על ידי ממשלות כדי לצמצם את הגירעון, יחד עם מדיניות העלאת מיסים שנועדו לחזק את כושר הפרעון הפיסקלי לנושים בטווח הארוך. (ויקיפדיה)
צנע
הפירוש המילולי - פשטות, סגפנות, אורח חיים חסכני, הסתפקות במועט וצמצום קימוץ מצב כלכלי קשה של המדינה שמשאביה מצומצמים לצורכי קיומה ולכן נדרשה חלוקה של מצרכי יסוד כמו קמח, סוכר וכו' לפי צרכי משפחה שנקבע לפי מספר הנפשות באמצעות פנקס נקודות.
צנע
בשנים הראשונות למדינה הונהגה מדיניות כלכלית של חיסכון ובמסגרתה הוקצבו לכל משפחה תלושי מזון.
מתוך:
משפחת שני
צנע
תקופת הצנע הייתה תקופה קשה למדינת ישראל כאשר לא הייה משאבים כלכלים
מתוך:
מסע אל העבר של רחל כהן
צנע
צנע מלשון צניעות - הסתפקות במועט. "תקופת הצנע" - משטר חירום קפדני המבוסס על צמצום
מתוך:
לחיות בצנע
צנע
אורח חיים חסכני, הסתפקות במועט; צמצום;
אי אפשר היה לקנות כל דבר.
מתוך:
סיפור חיי
צנע
לאחר מלחמת העצמאות החלו להגיע לארץ המוני עולים. צריך היה למצוא להם פתרונות של דיור, תעסוקה, חינוך, בריאות וסעד, כמו לשאר האוכלוסייה. הכנסות המדינה לא הספיקו לכסות את ההוצאות הנדרשות. חשבונות השטרלינג הוקפאו, המשק לא יכול היה לייצר בעצמו את מצרכי היסוד. החקלאות סיפקה רק 50% מצריכת המזון, אף על פי שהייתה ענף מרכזי, ולאוצר המדינה לא היה כסף לייבא חומרי גלם לתעשייה ולדלק. כדי להתמודד עם המצב הונהג משטר "צנע", שבמסגרתו נקבעו הקצבות של מזון, ביגוד, ריהוט לכל אזרח ובאופן שהבטיח צרכי יסוד לכל.
מתוך:
סיפורי סבתא נילי
צנע
תקופת הצנע שלא היה לכולם אוכל ולא היה פלאפונים. הם חיו בצניעות.
צנע
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. הוטלו הגבלות על כספים שניתן להוציא מהארץ. (ויקיפדיה)
צנע
אורח חיים חסכני, הסתפקות במועט
מתוך:
חיים שגב מהגלות לארץ
צנע
כבר במהלך מלחמת העצמאות, באביב של שנת 1949, החליטה ממשלת ישראל בראשות דוד בן-גוריון להחיל משטר של צנע. עיקרו, בשלב הראשון, היה קיצוב במוצרי המזון ובמצרכים בסיסיים, ולאחר מכן גם קיצוב במוצרי הלבשה והנעלה.
צנע
אורח חיים חסכני, הסתפקות במועט צמצום קימוץ.
מתוך:
מבת יחידה לשבט קטן
צנע
אורח חיים חסכני, הסתפקות במועט קימוץ. במקרו-כלכלה, צנע מתייחס למדיניות של הקטנת גירעון תקציבי באמצעות צמצום הוצאות על ידי הפחתת ההטבות והשירותים הציבוריים הניתנים. מדיניות צנע לרוב מאומצת על ידי ממשלות כדי לצמצם את הגירעון, יחד עם מדיניות העלאת מסים שנועדו לחזק את כושר הפרעון הפיסקלי לנושים בטווח הארוך.
צנע
אורח חיים של הסתפקות במועט.
מתוך:
סבתא וסבא במעברה
צנע
הסתפקות במעט. כמות מוגבלת של משהו שנקבעה ע״י גורם סמכות.
צנע
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה.
מתוך:
תקופת הצנע
צנע
צמצום באוכל, צמצום בכסף ומתאר את שנות החמישים
צנע
תקופה בה לא היה אוכל בשפע והמדינה הקציבה תלושים לכל משפחה
מתוך:
העלייה ממרוקו
צנע
כדי להתמודד עם המצב הכלכלי הקשה הונהג ב-1949 משטר "צנע", שבמסגרתו נקבעו הקצבות של מזון, ביגוד, וריהוט לכל אזרח.
צנע
אורח חיים חסכני, הסתפקות במועט; צמצום; קימוץ
מתוך:
חוויות ילדות ונעורים