מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

פַרְהוּד
פַרְהוּד (בערבית: الفرهود, משמעות המושג בפועל: הפחדה ברוטלית כלפי נשלטים) הוא שמן של פרעות שנערכו באוכלוסייה היהודית בבגדאד, בירת עיראק, 1-2 ביוני 1941. בפוגרום, שהיה על רקע אנטישמי, נרצחו לפחות 179 יהודים, 2,118 נפצעו, 242 ילדים היו ליתומים, ורכוש רב נבזז. האירועים שימשו כגורם מאיץ לתהליך שבסופו של דבר הביא לעליית יהודי עיראק לארץ ישראל במבצע עזרא ונחמיה, עשור לאחר מכן. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפור המעברות של סבתא שוש שקד
פַרְהוּד
פַרְהוּד (בערבית: الفرهود) הוא שמן של פרעות שנערכו באוכלוסייה היהודית בבגדאד, בירת עיראק, בחג השבועות תש"א, 1-2 ביוני 1941. בפוגרום, שהיה על רקע אנטישמי, נרצחו לפחות 179 יהודים, 2,118 נפצעו, 242 ילדים היו ליתומים, ורכוש רב נבזז. האירועים שימשו כגורם מאיץ לצמיחתה של המחתרת הציונית בעיראק ולתהליך שבסופו של דבר הביא לעליית יהודי עיראק לארץ ישראל במבצע עזרא ונחמיה, עשור לאחר מכן. (ויקיפדיה)
מתוך: העלייה מעיראק והקליטה בארץ
פָּאן יוֹרק
קיבוץ גלויות הייתה אוניית מעפילים שאורגנה על ידי המוסד לעליה ב' של "ההגנה". הובילה כ-7,600 מעפילים. הפליגה יחד עם אוניית המעפילים "עצמאות" בפרשת הפאנים, שבה שימשה אוניית הפיקוד.
מתוך: העליה של סבא בפָּאן יוֹרק
פָּאתוֹס
פָּאתוֹס היא פנייה רטורית לרגשות הקהל. השימוש בפאתוס ככלי רטורי מכוון לשנות את דעתו של קהל המאזינים או הצופים באמצעות הצגת דברים רגשנית, במיוחד תוך פנייה לרגשות הצער או הרחמים של הקהל, ניסיון לעורר תחושות של אהדה, חמלה וצער אצל המאזינים. לעתים קרובות מלווים טיעונים כאלו גם בהגשה רגשנית של דברים על ידי הדובר. (ויקיפדיה)
מתוך: זכרונות של סבא דוד מתל אביב הקטנה
פָּטֵיפוֹן
(מצרפתית: Pathéphone, ובעברית: מָקוֹל) הוא מכשיר לנגינת תקליטים. בשפות רבות נקרא המכשיר פוֹנוֹגְרָף. המילה "פטיפון" הגיעה ככל הנראה לשפה העברית מן השפה הרוסית, שם התקבל המותג בתקופה מסוימת כשמו של המכשיר. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפור הילדות של אילנה
פּוּאָה גרינשפּוֹן
פּוּאָה גרינשפּוֹן (16 באפריל 1900 – 26 בספטמבר 1966) היה מלחין, מורה למוזיקה ויצרן כלי נגינה ישראלי. נולד באודסה שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (אוקראינה) ב-1900, וב-1904 עלה לארץ ישראל עם משפחתו, לאחר שאביו, נחום גרינשפון, שהיה יוצק ברזל במקצועו, הוזמן לנהל את בית היציקה של ליאון שטיין, חלוץ התעשייה הישראלית, בנווה צדק. ויקיפדיה
מתוך: תרומתו של סבא רבא פואה גרינשפון לחיי המוזיקה בארץ ישראל
פאַרברענגען
התוועדות. שם מקובל בעגה של חסידות חב"ד להתכנסות של חסידים המשלבת דברי תורה, סיפורים חסידיים, שתיית 'לחיים' ונגינת ניגונים בצוותא. ההתוועדות מתקיימת בין החסידים עצמם, לרוב עם משפיע או אישיות רבנית כלשהי, ונערכת בדרך כלל בשבתות, חגים, מועדים חסידיים כדוגמת חג הגאולה, ימי הולדת וכדומה... לעיתים כוללת ההתוועדות חזרת מאמר חסידות בעל פה.
מתוך: החיים היהודיים בברנואה שבצרפת
פאדיון
הפֶדַאיון (בערבית: الفدائيّون) הוא כינוי משותף לקבוצות טרור שונות, לא בהכרח קשורות זו בזו, של מחבלים ערבים שהופעלו בידי גורמים ממלכתיים במדינות ערב והסתננו לישראל למטרות פיגועי טרור החל מאמצע שנות ה-50 ועד שהוחלפו בארגוני הטרור הפלסטיניים באמצע שנות ה-60.
מתוך: סיפורה של סבתא מרים
פאדיון
הוא כינוי משותף לקבוצות שונות, לא בהכרח קשורות זו בזו, של מחבלים ערבים שהופעלו בידי גורמים ממלכתיים במדינות ערב והסתננו לישראל למטרות טרור וגרילה החל מאמצע שנות החמישים ועד שהוחלפו בארגוני הטרור הפלסטיניים באמצע שנות השישים.
מתוך: סיפורו של גדעון פילו
פאדיון
הפֶדַאיון (בערבית: الفدائيّون) הוא כינוי משותף לקבוצות טרור שונות, לא בהכרח קשורות זו בזו, של מחבלים ערבים שהופעלו בידי גורמים ממלכתיים במדינות ערב והסתננו לישראל למטרות פיגועי טרור החל מאמצע שנות ה-50 ועד שהוחלפו בארגוני הטרור הפלסטיניים באמצע שנות ה-60.
מתוך: מהווי של קיבוץ גלויות בראשית שנות המדינה
פאדיון
הוא כינוי משותף לקבוצות שונות של מחבלים פלשתינאים שהופעלו בידי גורמים ממלכתיים במדינות ערב והסתננו לישראל למטרות טרור.
מתוך: זו ילדותי במדינה
פאדיון
הפֶדַאיון (בערבית: ??????????) הוא כינוי משותף לקבוצות שונות, לא בהכרח קשורות זו בזו, של מחבלים ערבים שהופעלו בידי גורמים ממלכתיים במדינות ערב והסתננו לישראל למטרות טרור וגרילה החל מאמצע שנות החמישים ועד שהוחלפו בארגוני הטרור הפלסטיניים באמצע שנות השישים.
מתוך: תכנית הקשר הרב דורי בבית הספר מכל"ל ברמת גן
פאדיון
כינוי משותף לקבוצות טרור שונות, לא בהכרח קשורות זו בזו, של מחבלים ערבים שהופעלו בידי גורמים ממלכתיים במדינות ערב והסתננו לישראל למטרות פיגועי טרור החל מאמצע שנות ה-50 ועד שהוחלפו בארגוני הטרור הפלסטיניים באמצע שנות ה-60.
מתוך: זכרונות ילדות מהמושבה